## Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll

###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 1
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 1](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/1)

החפץ הקדוש ביותר ביהדות הוא ספר התורה. הספר הזה, שנכתב עד עצם היום הזה בקולמוס נוצה על גבי קלף, כפי שנכתב לפני אלפי שנים, מסמל כמה מן האמונות העמוקות ביותר ביהדות: האמונה כי יש למצוא את אלוהים במילים, כי את המילים הללו צריך למצוא בתורה, וכי הן מהוות את מסד הברית — קשר האהבה — בין אלוהים לעם היהודי.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 2
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 2](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/2)

תוהה אני אם יש עוד עם שאהב אי פעם ספר כפי שאנו אוהבים את ספר התורה. אנו קמים לכבודו בעברו על פנינו, כמו היה מלך. אנו רוקדים אתו כמו היה כלה. אם חולל הספר או נהרס, אנו קוברים אותו כאילו היה בן–משפחה או חבר. אנו משקיעים בלימודו זמן אין–קץ, כאילו חבויים בו כל סודות הווייתנו. היינריך היינה כינה פעם את התורה "מולדת מיטלטלת" של העם היהודי,¹, Winter-Spring 1985, pp. 4-25. הספרות הרבנית המוקדמת מכילה מחשבה דומה: "אף על פי שגלו ישראל לבין אומות העולם ועסוקין בתורה הוי (אומר) כאילו לא גלו". **סדר אליהו רבה**, ערך מאיר איש שלום (וינה, תרס"ב), פרק כח, עמ' 148. והתכוון לכך שכאשר לא הייתה לנו ארץ משלנו, מצאנו את ביתנו בדברי התורה. דברים רבי–עוצמה אף יותר ביטא הבעל–שם–טוב, מייסד תנועת החסידות במאה השמונה–עשרה, שדימה את העם היהודי לספר תורה חי, שכל יהודי הוא אחת מאותיותיו. הדימוי הזה מעורר בי התפעמות ומזמין גם שאלה — השאלה בה' הידיעה: האם נהיה, במשך שנות חיינו, אותיות במגילת הדורות של העם היהודי?

footnotes:
¹ ראה George Steiner, “Our Homeland, the Text,” Salmagundi


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 3
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 3](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/3)

בשלב מסוים, כל אחד מאתנו חייב להחליט כיצד לחיות את חייו. עומדות לרשותנו אופציות רבות; בפני שום דור בהיסטוריה לא עמד מגוון בחירה רחב מזה. יכולים אנו לחיות לשם עבודה או הצלחה או עושר או תהילה או כוח. ביכולתנו לאמץ סדרה שלמה של סגנונות חיים ולרקום מערכות יחסים רבות. כמו כן, נוכל לחקור כל אחת מן האמונות, המיסטיקות והתרפיות הרבות המצויות בעולמנו. כל זאת במגבלה אחת, והיא שאין זה משנה כמה נרבה להשיג מכל דבר, אין אנו חיים אלא פעם אחת, והחיים האלה קצרים. כיצד לחיות ולשם מה — אלו הן ההחלטות הגורליות ביותר העומדות לפתחנו.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 4
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 4](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/4)

אנו יכולים לראות בחיים רצף של רגעים המושקעים, כמו מטבעות, בתמורה לקבלת הנאות מסוגים שונים. לחלופין, נוכל לראות את חיינו כמו היו אות באלפבית. לאות אחת כשהיא לעצמה אין משמעות, אולם בצירופה לאותיות אחרות נוצרת מילה, וזו בשילובה עם מילים אחרות יוצרת משפט; משפטים מתחברים כדי לבנות פסקה ואילו הפסקאות מצטרפות לכלל סיפור. כך הבין הבעל–שם–טוב את החיים. כל יהודי הוא אות. כל משפחה יהודית היא מילה, כל קהילה — משפט, והעם היהודי בכל נקודת זמן מהווה פסקה. והעם היהודי לדורותיו יוצר סיפור — הסיפור המוזר והמפעים ביותר בדברי ימי האנושות.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 5
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 5](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/5)

הדימוי הזה הוא בשבילי מפתח להבנתה של החלטת אבותינו לשמור על יהדותם אף בעתות מצוקה ומבחן קשים ביותר. אני משער שהם ידעו כי הם אותיות בסיפור הזה, סיפור של סיכון גדול ואומץ לב רב. אבותיהם קיבלו עליהם את הסיכון בהתחייבם לכרות ברית עם אלוהים ובכך להסכים לשאת על כתפיהם תפקיד היסטורי מיוחד. הם נרתמו למסע שהחל בעבר הרחוק, ומאז השתתפו בו ברצף כל הדורות. בלב לבה של הברית שנכרתה עם האל נטוע רעיון האמונה, שממנה נגזרת המילה נאמנות. והיהודים חשו נאמנות לדורות עברו ולדורות שלא נולדו עדיין, כדי להמשיך את הסיפור. ספר תורה שחסרה בו ולו אות אחת נחשב פסול, פגום. סבורני כי רוב היהודים לא רצו שהאות שלהם היא זו שתהיה האות החסרה. אם כך, מה השתנה? מדוע תביעה זו לנאמנות לעבר ולעתיד איננה עוד דבר מובן מאליו ליהודים צעירים רבים? התשובה, כך אני מאמין, נעוצה באחד העימותים הגדולים ביותר בין היהדות למחשבה המודרנית.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 6
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 6](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/6)

היהדות היא אמונה איקונוקלסטית שקראה תיגר, לא פעם אחת כי אם פעמים רבות, על השערות שרווחו בתקופות אלו ואחרות, ויקשה היום, אחרי מאות בשנים, לשחזר את הדרמה שאפיינה אותם עימותים. לנו מובן מאליו מדוע האמין אברהם באל אחד, או מדוע נלחם משה נגד השעבוד של עמו, או מדוע נלחמו הנביאים נגד השחיתות שפשתה בחיי הציבור. אנו קיבלנו בירושה את הישגיהם; אנו רואים את העולם דרך עיניהם ומתקשים להבין כיצד יכלו אנשים לחשוב אחרת. ההיסטוריה היא העבר כפי שהוא נראה בעיני המנצחים, והיהודים זכו בשורה שלמה של ניצחונות מוסריים. כפי שמציין תומס קאהיל בספרו **סגולות היהודים**, הציביליזציה המערבית בנויה במידה רבה על יסוד תפיסות שגובשו לראשונה בידי היהודים.² (New York: Doubleday, 1998, (להלן **סגולות היהודים**).

footnotes:
² Thomas Cahill, The Gifts of the Jews


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 7
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 7](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/7)

באותה עת, מכל מקום, היו הניצחונות הללו רחוקים מאוד מלהיות מובנים מאליהם. אדרבה, הם העמידו בסימן שאלה את הוודאויות המהותיות ביותר של תקופתם. חזונם הרוחני של הגיבורים והגיבורות של העם היהודי, כאשר נוסח בראשונה, היה קשיח, מוזר ונוגד את האינטואיציה. אין זה מקרה שמשה רבנו והנביאים ישעיהו וירמיהו התאוננו על הקושי לבטא את דבר האלוהים. כוונתם הייתה שהם מתקשים לומר דברים שיהיו מובנים לבני–זמנם; והם לא היו היחידים שהתקשו בכך. היהדות היא סימן שאלה נצחי שמעמיד אלוהים כנגד המוסכמות של המין האנושי, וזה היה גורלה של הזהות היהודית בעידן המודרני. היא שייכת לשפה, לדרך ראייה וחשיבה, שנעשתה קשה לתרגום לתפיסות הרווחות בימינו.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 8
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 8](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/8)

כמה מאות שנים של חשיבה מערבית, החל מתנועת הנאורוּת, הותירו אותנו עם הרעיון שכאשר אנו בוחרים כיצד לחיות, אנו ברשות עצמנו. דבר מן העבר אינו כובל אותנו. הננו מי ומה שאנו בוחרים להיות. הרעיון הזה הוא כה אקסיומטי בעבורנו, עד שאיננו מודעים כלל ועיקר להיסטוריה האינטלקטואלית העומדת מאחוריו. ביכולתנו להתחקות אחר כמה מנקודות הזמן החשובות: כאשר דוד יוּם הצהיר במאה השמונה–עשרה שאדם אינו יכול לגזור "חייב" מ"הנו", או כאשר קאנט העמיד את תפיסת האוטונומיה בלב לבם של החיים המוסריים, או כאשר ז'אן פול סארטר, האקזיסטנציאליסט בן המאה העשרים, טען כי לגבי כל אחד מאתנו "הקיום קודם למהות". ההתפתחות הארוכה והמצטברת הזאת מותירה אותנו עם האמונה שזהות היא דבר מה שאנו בוחרים, משוחררים מקְשרים עם העבר. כך אין כל עובדה המגדירה את התחייבויותינו, כל התרחשות היסטורית המכתיבה את תפקידינו. אנו נכנסים לעולם כשבידינו דף חלק, שעליו נוכל לרשום כל דיוקן עצמי שנחפוץ בו.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 9
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 9](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/9)

על רקע מכלול שלם זה של רעיונות, מהווים החיים היהודיים קול נגדי מתמיד. להיות יהודי פירושו לדעת שאין אני כשלעצמי מקיף את מלוא סיפור הזהות שלי. מנגינה היא יותר מרצף של תווים מנותקים. ציור חורג מעבר לסדרה אקראית של משיכות מכחול. לחֵלק אין משמעות אלא בהקשרו למקומו בשלם, כך שאם להיסטוריה יש משמעות, על הנפשות המרכיבות אותה להתחבר בצורה זו או אחרת כמעין גיבורים בסיפור עלילה, או כדמויות בדרמה המתפתחת ונפרשת לעין הצופה. שאם לא כן, יהיה בלתי אפשרי לדבר על משמעות, והיהדות היא ההתעקשות שלהיסטוריה אכן יש משמעות. לפיכך, לכל אחד מאתנו יש חשיבות מבחינה זו דווקא, בהיותו חלק מסיפור, סיפור מופתי ויוצא דופן של עם מסור לרעיונות מסוימים. אין אנו אטוֹמים המרחפים בחופשיות בחלל האינסוף, אלא אותיות בַּספר.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 10
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 10](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/10)

אחת הדרכים להקצנת הניגוד היא לדמיין אותנו בספרייה רחבת ידיים. בכל אשר נפנה נתקל מבטנו בכונניות ספרים. כל אחת מהן מחולקת למדפים, המשתרעים מן הרצפה ועד התקרה, וכל מדף מלא בספרים. אנו מוקפים בהגיגיהם המתועדים של אנשים רבים, חלקם דגולים, חלקם פחות, ואנו יכולים להושיט יד ולשלוף כל ספר כאוות נפשנו. כל שעלינו לעשות הוא לבחור. אנו מתחילים לקרוא, ולזמן מה שוקעים אנו בעולמו, האמיתי או הדמיוני, של הסופר. הוא עשוי לרתק אותנו במידה שדי בה כדי להניענו לחפש ספרים אחרים שכתב אותו סופר, או ספרים מפרי עטם של סופרים אחרים באותו נושא. לחלופין, אנו עשויים להפסיק את הקריאה ולנסות נושא אחר, גישה אחרת — אין גבול לאפשרויות העומדות בפנינו. ברגע שהספר אינו מעניין אותנו עוד, ביכולתנו להחזירו אל המדף, שם ימתין לקורא הבא שישלוף אותו ממקומו. אין הספר בא אלינו בתביעות כלשהן, שהרי מדובר בספר בלבד.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 11
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 11](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/11)

זה טיבה של הזהות מנקודת מבטה של התרבות החילונית של המערב כיום. כמוה כעלעול בספרים בספרייה. קיימות צורות חיים שונות ורבות, אך אף לא אחת מהן מעמידה בפנינו תביעה כלשהי. אף לא אחת מהן מיטיבה מרעותה להגדיר מי אנחנו, וביכולתנו לנסות כל אחת מהן לאורך זמן שנקבע כראות עינינו. ברם כמעלעלים בספרים גרידא, אנו נותרים בלא שינוי, בלא שדבר ייגע ללבנו. סגנונות החיים השונים שאנו מנהלים כמוהם כספרים שאנו קוראים. אנו חופשיים תמיד להחליפם, להחזירם למדף בכוננית. הם מה שאנו קוראים, ולא מה שהננו.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 12
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 12](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/12)

היהדות מבקשת מאתנו להתייצב בפני אפשרות שונה בתכלית. תאר לעצמך שתוך כדי חיפוש בספרייה אתה נתקל בספר אחד, שונה מן האחרים, שלוכד את עינך משום שעל שדרתו מופיע שם משפחתך. אתה פותח אותו מתוך סקרנות ומגלה בו דפים רבים הכתובים בידיים שונות ובשפות שונות. אתה מתחיל לקרוא בו ומבין אט–אט מה טיבו. מדובר בסיפור שכל דור של אבותיך מספר למען הדור הבא אחריו, כך שכל מי שייוולד למשפחה זו יוכל ללמוד מניין בא, מה אירע לקודמיו, למען איזו מטרה חיו ומדוע. תוך כדי עלעול בדפים אתה מגיע לעמוד האחרון — עמוד ריק, למעט כותרתו. כותרת זו נושאת את שמך.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 13
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 13](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/13)

על פי המוסכמות האינטלקטואליות של המודרנה, אין בכך כדי לשנות דבר. אין בעבר דבר שבכוחו לחייב אותך בהווה, שום היסטוריה שתשפיע על מי שהנך ועל מי שאתה חופשי להיות. אולם לא ייתכן שזוהי האמת כולה. אילו החזקתי ספר כזה בידי, הרי שחיי כבר היו משתנים. בראותי את שמי ואת סיפורם של אבותיי, לא הייתי יכול לקרוא אותו כאילו היה עוד סיפור מני רבים; הקריאה בו הייתה בשבילי, בהכרח, צורה של גילוי עצמי. למן הרגע שהייתי מתוודע לקיומו, לא הייתי יכול להחזיר את הספר למדף ולשכוח את קיומו, משום שאז הייתי יודע כי אני חלק משרשרת ארוכה של אנשים שהשתתפו במסע לעבר יעד מסוים, ושמסעם לא הגיע לסיומו, והוא ממתין לי שאקדמו הלאה.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 14
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 14](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/14)

מצויד בידע החדש הזה, איני יכול עוד לראות את העולם כספרייה גרידא. ספרים אחרים אינם יכולים לבוא אליי בתביעה מיוחדת; הם עשויים להיות מעניינים, מעוררי השראה, מהפנטים, אך אינם כספר המיוחד הזה. עצם קיומו מעמיד שורה של שאלות המופנות אליי, לא ליקום. האם אכתוב את הפרק שלי בסיפור? האם יהיה זה המשכו של הסיפור שכתבו קודמיי? האם אמסור את הספר, בבוא העת, לילדיי, או שמא יישכח ממני עד אז, או שאוותר עליו לטובת מוזיאון, כמו היה זה נכס משפחתי שעבר בירושה?


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 15
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 15](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/15)

אין זה תרגיל דמיוני בעלמא. ספר כזה אכן קיים, ולהיות יהודי פירושו להיות חיים, פרק, בתוכו. ספר זה מכיל את הידע המשיב על השאלה "מי אני?" והוא אולי הנכס החשוב ביותר שאפשר היה להעניק לי. כדי להגיע לתחושת שייכות, כל אחד מאתנו צריך לדעת דבר מה על אודות קורותיו האישיים — מי הולידו, מניין בא ואיזוהי ההיסטוריה שהוא חלק ממנה. אנו נוכחים בכך בצורה חריפה מכל במקרים שבהם, מסיבה כלשהי, חסר לנו הידע הזה. ילד מאומץ מפתח כמעט תמיד סקרנות באשר להוריו הביולוגיים, סקרנות שבמקרים מסוימים מגיעה לממדים כפייתיים. הדבר נכון גם לגבי ילדים שהוריהם נטשו אותם לפני שהיו מסוגלים לפתח קשר. העובדה שאין אדם יודע מיהו, עלולה לערער את ביטחונו ולטעת בו תחושה של חוסר שלמות. שאלת זהותו של אדם היא שאלה בסיסית, ואין לו אפשרות לתת לה מענה מבלי שידע שהוא מהווה חלק מֵעָבר מוגדר מסוים.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 16
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 16](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/16)

כל אחד ואחד מאתנו מהווה חלק מדברים רבים — מארץ זו, מאזור זה, משכונה זו, מקבוצה זו. יש לנו קשרי ידידות, מחויבויות, תשוקות ודאגות התורמים לאישיות שלנו, אך אין ביכולתם לשמש תחליף לליבת זהותנו. אני עשוי להיות פרקליט שדאגתו נתונה לנושא הסביבה; או אזרח בריטניה המתגורר בבריסטול שנוטה חיבה מיוחדת לסרטיו של סטיבן שפילברג ולהומור של וודי אלן. אך אלה אינן אלא עובדות על אודותיי — מה אני עושה, מה יקר ללבי, היכן אני מתגורר, מה אני מחבב — ואין ביכולתן לתת מענה של ממש על השאלה מי אני? עובדות אלו עשויות להשתנות עם הזמן מבלי שאחדל להיות אני. התשובה היסודית ביותר על השאלה "מי אני?" — שאינה משתנה לעולם — כרוכה במסע חזרה בזמן אל אלה שהיו הוריי, ואלה שהיו הוריהם, וכך הלאה אל הנקודה הרחוקה ביותר בעבר שאני מסוגל להגיע אליה. זהו הסיפור שלתוכו נולדתי. רשאי אני שלא להמשיכו, אך איני יכול להתכחש לו בלי שאחיה, במובן מסוים, בשקר. קורותיה של משפחתי הן נקודת ההתחלה של זהותי.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 17
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 17](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/17)

באורח בלתי צפוי יש לשאלה הזאת, שאין מודרנית ממנה, הד מקראי. שאלתו הראשונה של משה לאלוהים הייתה "מי אנכי?" לכאורה, היה זה ביטוי של ספק לגבי היותו ראוי להוביל את בני ישראל אל חירותם. אך בשאלה הזאת מהדהד גם משבר זהות, שהיה נדיר באותם ימים, אף שהוא מוכר ביותר בימינו. מי היה משה, ככלות הכל? ילד שהוצפן בתיבת גומא, נמצא ואומץ בידי נסיכה מצרית, ניתן לו שם מצרי והוא גודל בארמונו של פרעה. שנים רבות לאחר מכן, כאשר מכורח הנסיבות היה אנוס לעזוב את מצרים ולהימלט אל מדיין, הוא בא לעזרתן של בנות יתרו, שסיפרו לאביהן כי "איש מצרי הצילנו". משה נראה כמצרי, דיבר כמצרי והתלבש כמו מצרי. ואף על פי כן, הטקסט מספר לנו שכאשר התבגר משה, "ויצא אל אחיו וירא בסבלתם". באופן זה או אחר ידע שבני ישראל המשועבדים הם "אחיו". כך היה משה מצרי על פי חינוכו, אך יהודי על פי לידתו.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 18
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 18](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/18)

הנפש מיטלטלת נוכח בחירה מעין זו. על כף אחת של המאזניים מונחים חיים של נוחות, של מעמד ועוצמה, כנסיך בחצרו של פרעה, ועל הכף השנייה — חזות קודרת של שנות מאבק ומחסור כבן לאומה של עבדים. ואולם כאשר אומר לו אלוהים, "אנכי אלהי אביך, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב", משבר הזהות של משה נפתר, ואינו מופיע עוד בצורתו זו. ידוע לו עתה שהוא חלק מסיפור לא–גמור שהחל בשלושת האבות, ונמשך עד אליו וממנו הלאה. גם אם ילבש את בגדיו של מצרי וידבר בשפתו, הוא יישאר יהודי משום שזו הייתה זהותם של אבותיו, ותקוותיהם רובצות עתה על כתפיו. השאלה היהודית המודרנית היא יוצאת דופן, אך לא חסרת תקדים: כל אחד מאתנו ניצב בפני הבחירה של משה. מכוח תרבותנו וצורת חינוכנו, אנו חלק מן הדמוקרטיות הליברליות של המערב, אך מכוח לידתנו, כל אחד מאתנו מקבל בירושה את קורות אבותינו וגם ייעוד המחבר את גורלנו לגורלם. יש שוני בין השאלה היכן אנחנו ובין השאלה מי אנחנו. היהדות לא טעתה בגישתה הגורסת שהזהות היא עניין שבלידה, אף שגישה זו סוטה סטייה חדה מנטייתה הטבעית של התרבות שלאחר תקופת הנאורות.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 19
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 19](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/19)

העובדה שמי מאתנו נולד יהודי איננה עובדה גרידא. הדבר התרחש משום שיותר ממאה דורות של אבותינו החליטו להיות יהודים ולהעביר את הזהות הזאת לילדיהם, ובכך כתבו את סיפור ההמשכיות המופלא ביותר שידע העולם. ולא הייתה זו יד המקרה בלבד. הדבר נבע מאמונתם היסודית ביותר, שלפיה נכנסו היהודים לברית עם אלוהים, ברית שלקחה אותם למסע שיעדו נמצא בעתיד הרחוק, אך תוצאותיה הייתה להן חשיבות אדירה למין האנושי. איזה מסע היה זה? התשובה לשאלה זו תהיה הנושא של השלב הבא בחיפושיי, אך דבר אחד היה ברור לי למן ההתחלה: היא לא תושלם בבת אחת. בשונה מכמעט כל חזון אחר של חברת מופת, ידעו היהודים כי חברתם נוצרה מפָּעֳלָם של דורות רבים, ומכאן שחובה עליהם להעביר את האידיאלים שלהם לילדיהם, כך שיהיו אף הם חלק מן המסע, אותיות במגילת הדורות. להיות יהודי, היום כבימיו של משה, פירושו לשמוע את קריאתם של אלה שבאו לעולם לפנינו ולדעת שנועדנו לשמר את הסיפור שלהם.


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 20
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 20](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/20)

בערוב ימיו פרסם היסטוריון הספרות הלא–יהודי הדגול, אלפרד לזלי ראוז, את זיכרונותיו, ובסוף הספר כתב משפט מפתיע: "לו יכולתי לקבל כיבוד אחד משפע הכיבודים בעולם כולו, הייתי מבקש להיות אזרח יהודי לשם כבוד".³לראוז היה חלום שלא התגשם, אך לאלו שנולדו לתוך הסיפור אין זה חלום כי אם זכות מלידה. אנו ירשנו את הספר שכתבו אבותינו, ויש אות שרק אנחנו יכולים לכתוב בו.

footnotes:
³ A.L. Rowse, Historians I Have Known (London: Duckworth, 1995).


###### Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 21
[Radical Then, Radical Now, Part I; The Question, 4 A Letter in the Scroll 21](https://torahapp.org/share/book/Radical%20Then%2C%20Radical%20Now/s/Part%20I%3B%20The%20Question,_4%20A%20Letter%20in%20the%20Scroll/r/21)

הנני יהודי כיוון שבהכירי את סיפור בני–עמי, אני שומע אותם מפצירים בי לכתוב את הפרק הבא. לא הגעתי משומקום; יש לי עבר, ואם עבר כלשהו יכול לצוות על מישהו, הרי שעבר זה מצווה עליי. הנני יהודי משום שרק אם איוותר יהודי, יוסיף לחיות בי סיפורם של מאה דורות לפניי. אני ממשיך את מסעם מכיוון שלאחר שהגענו לנקודה זו, לא אתן לזה ולהם להיכשל. איני יכול להיות האות החסרה במגילה. אין באמתחתי תשובה פשוטה יותר, ואיני מכיר תשובה רבת–עוצמה ממנה.