## Rambam on Mishnah Peah Chapter 3

###### Rambam on Mishnah Peah 3:1:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:1:1)

מלבנות. הם ערוגות ערוגות מרובעים דומים לדפוס שעושין בו הלבנים והם מרובעות. וכבר פירשנו (פ"א מ"ד) ששם התבואה נופל על חמשת המינים ומחלוקת ב"ש וב"ה אינו אלא כשיהיו אלו האילנות רחוקות זו מזו כגון שיהיו מהן י' אילנות בתוך נ' אמה ב] על נ' אמה אבל אם היו רחוקות יותר אין שם מחלוקת שיש לו להוציא פאה מכל א' ואחד וכן אם היו יותר קרובים מזה אין שם מחלוקת שהוא מוציא פאה מאחד על הכל:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:2:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:2:1)

מנמר. הוא שיזרע מקומות מקומות מן השדה כדמות עור הנמר שהוא נקודות נקודות וביאר הגמרא שזה הדמיון הוא שעוקר היבש ויניח הלח וזהו מה שאמר ושייר קלחים לחים ר"ל שעקר היבש והניח הלח:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:2:2
[Rambam on Mishnah Peah 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:2:2)

ופי' שבת בל' לע"ז אני"ט ובל' ערב אל שב"ת:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:2:3
[Rambam on Mishnah Peah 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:2:3)

וחרדל. הוא בלשון ערבי אל כרד"ל ובל' לע"ז שינאפר"י וטעם זה הענין שמנהג ב"א לזרוע אותן פרודות בערוגות והוא מה שאמר בגמ' מפני שדרכן לזרוע ערוגות ערוגות ואין הלכה כרבי עקיבא:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:3:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:3:1)

המחליק. החותך כמו מחליק פטיש (ישעיה מא):


###### Rambam on Mishnah Peah 3:3:2
[Rambam on Mishnah Peah 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:3:2)

ואפונין. זרעונים:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:3:3
[Rambam on Mishnah Peah 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:3:3)

וכרם המדל. כרם מדולדל גזור ממלת דל והוא שיבצור מקצתו וימכור ויעזוב הנשאר לדרוך או ליבש אמר שחייב לתת פאה מן השארית הנשארת כפי מה שנשאר לא כפי הכרם כולו וזה כשיבצור הענבי' מכל צד מצדי הכרם אבל כשיבצור מצד אחד ומכר והניח הנשאר יתן ממה שנשאר פאה המחויבת לכל הכרם וזהו פירושו מה שאמר המחליק מאחת יד ר"ל הבוצר או הקוצר מצד אחד:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:4:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:4:1)

האמהות. הם הבצלים השמורים לזרע ואין הלכה כר' יוסי בשני דברים אלו:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:5:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:5:1)

קלחי אילן. הם שרשי צמחים שהם מחויבים בפאה ואינם אילן וכן יבואר בגמרא: ומה שאמר נותן פאה מכל אחד ואחד חוזר על הלוקח וזה הענין שביאר ר' יהודה רוצה לומר שבזמן שיתחיל בעל השדה לקצור אז נתחייב בפאה כשמכר והשאיר מפני שאמר הכתוב ובקצרכם את קציר ארצכם ואמר מעידנא דאתחיל לקצור אתחייב לי' בכוליה שדה ורבי יהודה המבאר זה הדבר שהקדמנו למעלה אין חולק עליו וביאורו אמת:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:6:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:6:1)

בית רובע. מקום שיזרע בו רובע קב ועוד נבאר אלו המדות והסאין בסוף מסכת זו (פ"ח מ"ה):


###### Rambam on Mishnah Peah 3:6:2
[Rambam on Mishnah Peah 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:6:2)

ולקצור ולשנות. הוא שיקצור מן השבולים כפי שתי אגודות שלא יכול לקבץ אותם בידו באגודה אחת:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:6:3
[Rambam on Mishnah Peah 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:6:3)

ובכורים. רוצה לומר הבאת בכורים ועוד יתבאר לך בסוף זה הסדר שהבכורים לא יתחייב להביאם אלא מי שיש לו שדה:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:6:4
[Rambam on Mishnah Peah 3:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:6:4)

ופרוזבול. שטר שלא יכתבוהו אלא על הקרקעות ועוד נבאר ענין זה השטר במס' שביעית מן הסדר הזה ומן העקרים שיש בידינו שכל הנכסים חוץ מן הקרקע כגון מיני סחורות וזהב וכסף ואבנים יקרות נקראים שאין להם אחריות ופירוש שאין להם אחריות שאין להם חזרת תביעה וזה שכל מי שיש עליו חוב ומכר סחורות שהיו אצלו אחר שלקח החוב ואחר כך טען שאין לו מה שיפרע אין לבעל חוב לחזור באחריות על הקונה הסחורות ושיוציאם מיד הקונה אבל אם ימכור מי שיש לו עליו החוב קרקע אחר שלקח החוב וטען שאין לו מה שיפרע יחזור בעל חוב על קונה הקרקע ויוציאנו מידו ובשביל זה נקרא קרקע נכסים שיש להם אחריות ומן העקרים שיש בידינו גם כן שהנכסים שאין להם אחריות והם הנקראים מטלטלין אין נקנין בכסף ולא בשטר אבל נקנין במשיכה והוא מכלל הדברים המקנין והקרקע היא נקנית בנתינת כסף ובכתיבת שטר כולל עניני המכירה ובהשתמשות בו וזו היא חזקה לפיכך כל מי שיקנה קרקע ומטלטלין בקנייה אחת וקנה הקרקע באחת משלשה פנים שזכרנו זכה גם כן במטלטלין:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:6:5
[Rambam on Mishnah Peah 3:6:5](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:6:5)

ואלו העקרים כולם והראיות שלהם והשלמת דיניהם עוד יתבארו במקומו במסכת קדושין (כו.) אבל זכרנו לך מהם בכאן ראשי דברים כדי שיתבאר לך בכאן על דרך קצרה והלכה כרבי עקיבא:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:7:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:7:1)

שכיב מרע. השוכב מחולי כששייר לעצמו קרקע כל שהוא כבר גילה דעתו שיקוה לקום מחליו ולפיכך שייר לעצמו מה ששייר ומפני זה יתקיים כל מה שנתן ואינו יכול לחזור בו כשיקום מחליו ובלבד שקנו ממנו בקנין אבל אם לא קנו ממנו יכול לחזור אם לא שייר לעצמו שום קרקע ואח"כ נתרפא מחליו חוזר במתנתו ואע"פ שקנו ממנו כי מאחר שלא שייר לעצמו כלום גלה דעתו שמתנתו היתה מחמת מיתה:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:7:2
[Rambam on Mishnah Peah 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:7:2)

ומה שאומר בכאן כשיכתוב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה זה הענין הוא על שני תנאים האחד מהם שכלל אותה בחלוק נכסיו עם בניו כגון שיכתוב להם לפלוני כך ולפלוני כך ולפלונית כך והיא שומעת ושותקת ולא תערער כגון שתאמר כתובתי אני גובה וראיה על זה מה שאמרו אבדה כתובתה ולא אמר איבדה ר"ל כי בשתיקותה כשחלק לה עם הבנים אבדה מה שיש לה לקבל בכתובתה והתנאי השני שיהיה שכיב מרע אבל אם יהיה בריא תקח כל מה שיש בכתובתה אא"כ יוציא שטר שהיא נתנה או קבלה:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:7:3
[Rambam on Mishnah Peah 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:7:3)

ודברי ר' יוסי אם קבלה עליה אינו ר"ל שהיא לקחה בקנין שהיא רוצה בדבר זה לפי שאין בזה מחלוקת אבל הוא אומר שאם קבלה היא על עצמה שתהיה משותפת בין הבנים ואפי' אם לא לקחה בקנין ולא כתבו בדבר ההוא צואה כבר אבדה כתובתה ואין הלכה כר' יוסי:


###### Rambam on Mishnah Peah 3:8:1
[Rambam on Mishnah Peah 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rambam%20on%20Mishnah%20Peah/r/3:8:1)

הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין. מפני שעבדו בכלל נכסיו וכבר הקנהו אותו ואם שייר קרקע כל שהוא ואומר לו כל נכסיי נתונין לך חוץ ממקום פלוני לא יצא בן חורין לדעת ת"ק לפי שלדעת ת"ק שאין חולקין הדבור לפיכך זה התנאי תלוי בגוף העבד וכאילו התנה באבר מאבריו ויצטרך לספר כריתות וליכא ועל כן לא ישתחרר העבד ולא יקנה בנכסים בשום פנים ואפילו ייחד שם המקום שהתנה בו וכל שכן כשלא ייחד אותו ור' יוסי חולק על זה וקילס (*) ר' שמעון (בתוספתא) שהוא אומר שחולקין הדבור ואין לנו לומר כשהתנה בנכסים שהתנה בגופו של עבד אלא אמר כל נכסי קנויין לך חוץ ממקום פלוני יצא לחירות וקנה כל הנכסים לבד המקום ההוא ואפילו לא היה לבעליו אלא אותו המקום שהתנה בו ואין לו קנין אחרים זולתו יצא העבד לחירות ואף על פי שלא נשאר לו לקנין שיקנה אחר שהתנה בכל קניניו מלבד העבד וזה ענין דברי רבי שמעון לעולם הוא בן חורין רוצה לומר כי כל זמן שלא התנה בפירוש בגוף העבד כבר הוא בן חורין אחר שהתנה בקצת נכסיו שהקנה לעבד קצתם או שהתנה בכל נכסיו שלא הקנה מהם לעבד כלום אלא אם התנה בדבר סתם ואפי' אם יהיה דבר מועט ואמר חוץ מאחד מריבוא שבנכסי כבר נכנס בחלק ההוא בלא ספק חלק מגוף העבד מפני שהוא מנכסיו ואז נאמר לאו כרות גיטא הוא ואין הלכה כר"ש ומה שאתה צריך לדעת כי מה שאמר בענין שכיב מרע ובכותב נכסיו לבניו ובכותב נכסיו לעבדו שייר קרקע כל שהוא וכן אם שייר מטלטלין הדין אחד אבל אמר קרקע בכולן מפני שהקדים לומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ומיגו דתני רישא קרקע תני סיפא קרקע כי הפאה לא תהיה אלא בקרקע: