## Ran on Avodah Zarah Daf 5a

###### Ran on Avodah Zarah 5a:1
[Ran on Avodah Zarah 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:1)

**כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובדי כוכבים.** מפני שמכשיל אותו לעבור על לפני עור וכי תימא וכי היכי דרב הונא תלי דאימר לשחיטה זבנה הכא אמאי לא תלינן דלישראל מזבן ליה איכא למימר כי תלינן ה"מ במידי דאפשר דבשעת המקח הוברר הדבר דלהיתירא בעי ליה ומקפיד בכך כגון הרוצה בהמה לשחיטה שמקפיד בה שלא תעשה מלאכה אבל ישראל חשוד שאין לו קפידא בין ישראל לעובד כוכבים כי האי גוונא לא תלי':


###### Ran on Avodah Zarah 5a:2
[Ran on Avodah Zarah 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:2)

**ת"ר אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים זכרים אצל זכרים.** בהמות זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:3
[Ran on Avodah Zarah 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:3)

**ובהמות נקבות אצל עובדי כוכבים נקבות.** כדמפרשינן בפרק אין מעמידין דעובדי כוכבים מצויין אצל נשי חביריהן וזמנין דלא משכחי לה ורבע לבהמה דישראל:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:4
[Ran on Avodah Zarah 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:4)

**ואין צריך לומר זכרים אצל נקבות.** לפי שהעובדת כוכבים נרבעת לזכר:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:5
[Ran on Avodah Zarah 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:5)

**ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן.** משום רביעה:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:6
[Ran on Avodah Zarah 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:6)

**ואין מתייחדין עמהן.** שחשודין על שפיכת דמים:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:7
[Ran on Avodah Zarah 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:7)

**ואין מוסרין להם תינוק.** משום דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין על כך דתניא (סנהדרין דף נח.) ודבק באשתו ולא בזכר:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:8
[Ran on Avodah Zarah 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:8)

**לא זיין.** סייף ורומח:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:9
[Ran on Avodah Zarah 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:9)

**כלי זיין.** בית יד לרומח ונדן לסייף:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:10
[Ran on Avodah Zarah 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:10)

**סדן.** לשום בו רגלי איש לפי שהן חובשין בבית האסורין שלא כדין וכל כלים העשויים לענין זה אסור למכור להם:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:11
[Ran on Avodah Zarah 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:11)

**כך אסור למכור לליסטים ישראל.** אע"פ שאינו רוצח ידוע כיון שהוא ליסטים עשוי הוא להרוג שלא כדין כדי שלא יתפשוהו ויעמידוהו בדין:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:12
[Ran on Avodah Zarah 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:12)

**תריסין.** מגינים:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:13
[Ran on Avodah Zarah 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:13)

**דכי שלים זינייהו.** כשכלים כלי זיינן במלחמה קטלי בתריסין:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:14
[Ran on Avodah Zarah 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:14)

**עששיות.** חתיכות של ברזל עבות:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:15
[Ran on Avodah Zarah 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:15)

**בפרזלא הנדואה.** ברזל של אותו מקום אין עושין ממנו אלא כלי זיין:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:16
[Ran on Avodah Zarah 5a:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:16)

**דמגנו עלוון.** נלחמים לשמור את העיר ואת יושביה וכתב הרב רבינו זרחיה הלוי ז"ל והאידנא דמזבינן סוסים ופרדים לעובדי כוכבים משום דמגנו עלוון מידי דהוה אתריסין וכלי זיין דמזבינן לפרסאי דמגנו עלוון מיהו שאלה ושכירות ודאי אסירי ואיכא מ"ד ביום חמישי בסתם מותר להשאילן ולהשכירן מידי דהוה אכלים לב"ש שמצווה מן התורה על שביתתן לדבריהם ולא אסרו אלא בערב שבת אבל בחמישי מותר ומפורש בברייתא סוף פרק ראשון [דשבת] [ד' יט.] ע"כ והרמב"ן ז"ל חלק עליו שאם היתה איסור מכירת פרדים משום כלי זיין היה ראוי להתיר מטעם זה שכיון שאין איסורן אלא משום היזק הרי הגנתן עולה יותר מן ההיזק שלהן אבל פרדים ושאר בהמה גסה שראוי למלאכה משום שביתה נאסרו ומה ענין זה להגנה שלהם וכן מה שכתב דאיכא מ"ד דאף שאלה ושכירות בחמישי מותר מידי דהוה אכלים לב"ש אינו נכון דא"כ נימא אף למכור בהמה גסה לעובד כוכבים אינו אסור אלא בע"ש כיון דכל עיקר לא אסרו אלא גזרה משום שאלה ושכירות והא לא משמע הכי דסתמא תנן בכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה ותנן נמי בריש בכורות הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי ואפי' בהמה לעוברה נמי איבעיא לן התם [ד' ב:] ולא איפשיטא משום דאתי לאיחלופי והא דשרינן בברייתא בסוף פ"ק דשבת להשכיר כליו לעובד כוכבים בד' ובה' איכא למימר דההיא ברייתא לאו ב"ש היא אלא ב"ה דלית להו שביתת כלים ואפ"ה בע"ש אסור אפילו שוכרן לימים הרבה ובהבלעה לפי שהוא נראה כנוטל שכר שבת ועוד הארכתי בזה בסוף פ"ק דשבת וזה שהקשה ממכירה אינה קושיא אצלי משום דההיא ברייתא דקתני לא ישכור אדם כליו לעובד כוכבים בע"ש בד' ובה' מותר ב"ש קתני לה ובודאי דדוקא בסתם שרו הכי כגון ששוכרה לאיזו מלאכה דאין יודע אם יעשה בה בשבת אם לאו אבל במפרש ודאי לא ומכירה הרי היא כמפרש שכיון שתעמוד עמו זמן מרובה א"א שלא יעשה בה מלאכה בשבת ומשום הכי אסרינן מכירה משום גזרת שאלה במפרש שהיא אסורה לעולם והרב אלפסי ז"ל השמיט אותה ברייתא בפ"ק דשבת נראה שדעתו דב"ש היא:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:17
[Ran on Avodah Zarah 5a:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:17)

**והאידנא** נהוג עלמא למזבן להו בהמה גסה אפילו עומדין למלאכה כחמורים ושוורים וצריך טעם למה שכבר כתבתי שאין דברי הר"ז ז"ל מכוונים בזה וכתבו בתוספות בשם רבינו יצחק ז"ל דבימי חכמי התלמוד היו יהודים הרבה ביחד והיו יכולין למכור זה לזה אבל עכשיו שאין אנו ביחד כ"א מעט במקום א' איכא הפסד אם לא היו מוכרין לעובדי כוכבים וכי האי גוונא אמרינן בגמ' גבי אין מוכרין כלי זיין לעובדי כוכבים דפרכינן א"ה אפי' חיטי ושערי נמי ומשנינן אי אפשר כלומר בלא הפסד ה"נ דאסור אבל משום הפסד שרי וכתוב בספר התרומה שלפי זה הטעם אין להתיר רק בשקנאו ישראל לצורך עצמו ואחר כן נמלך למכרו דהתם יפסיד אם לא ימכרנו אפי' לעובדי כוכבים אבל מ"מ אסור לקנות בהמה כדי למכרה אבל ר"ת ז"ל התיר מפני טעמים אחרים ונראה לפי דבריו אפי' לקנות כדי למכרה מותר וסברתו כתובה בתוס' ובספר התרומה ואעפ"כ בעל נפש ימעט אבל בשאלה ושכירות שהדבר פשוט לאסור ראוי למחות למי שרוצה לעשות כך:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:18
[Ran on Avodah Zarah 5a:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:18)

**תניא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה מלאכה שאין חייבים עליה חטאת.** לפי שסוס אינו עומד אלא לרכיבה ולא חשיב מלאכה לפי שהחי נושא את עצמו:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:19
[Ran on Avodah Zarah 5a:19](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:19)

**גרסינן** בגמרא [ד' טז.] איבעיא להו שור של פטם מהו כלומר מי אמרינן כיון דסתמא לשחיטה קאי מותר למוכרו לעובד כוכבים או לא ולא איפשיטא בעיין בהדיא ואע"ג דבדרבנן היא פסק הר"ם במז"ל לחומרא בפרק [עשרים] מהלכות שבת ונראה שטעמו מדאמרינן בסוף שמעתין אין דאמר רב אשי אמר לי זבידא בר תורא משהינן ליה ועבד על חד תרין. כלומר זבידא איש פטם היה וקאמר דבר תורא דהיינו שור שפטמוהו משהינן ליה עד דכחיש ועביד מלאכה על חד תרין כשורים אחרים ואע"ג דרב אשי לאו לענין דינא אמר הכי [אפ"ה] משמע ודאי שלא לחנם אמרה אלא לומר דכיון דעביד מלאכה על חד תרין סתמיה לאו לשחיטה קאי וכן נראה דעת הרב אלפסי ז"ל שהשמיטה מהלכותיו:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:20
[Ran on Avodah Zarah 5a:20](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:20)

**מתני' אין מוכרין להן דובין ואריות וכו'.**:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:21
[Ran on Avodah Zarah 5a:21](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:21)

**בסילקי.** לשון בירה גדולה היא כדאמרינן בסדר יומא (דף כה.) לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה ושם דנין בני אדם ומפילין אותו ומת:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:22
[Ran on Avodah Zarah 5a:22](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:22)

**וגרדום.** בנין אחד הוא לדון נפשות כמו שנים שעלו לגרדום לדון דר"ה (ד' יח.):


###### Ran on Avodah Zarah 5a:23
[Ran on Avodah Zarah 5a:23](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:23)

**איצטדין.** מקום שעושין שם איצטדינות שור האיצטדין שהוא מנגח והורג אנשים מרחוק ושחוק הוא להם:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:24
[Ran on Avodah Zarah 5a:24](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:24)

**בימה.** נמי כעין מגדל הוא צר וגבוה כדאמר במסכת סוטה (דף מא.) בימה של עץ עושין בעזרה והן עושין אותו לדחות משם איש ולהמיתו ומכל אלה יש נזק לרבים וכדי שלא יתפס שם ישראל אסור לבנות עמהם:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:25
[Ran on Avodah Zarah 5a:25](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:25)

**בימוסיאות.** בימה של אבן אחת ומקריב עליה זבחים דהוי תשמיש דתשמישי עבודת כוכבים ואכתי בשעת בנין לא נעבדו לעבודת כוכבים:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:26
[Ran on Avodah Zarah 5a:26](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:26)

**ומרחצאות.** בקרקע הן עשויין עמוקין מאד והאנשים רוחצים ממעל על גבי נסרים והמים נופלין מתחת:


###### Ran on Avodah Zarah 5a:27
[Ran on Avodah Zarah 5a:27](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5a:27)

**הגיע לכיפה.** דרך עובדי כוכבים להעמיד עבודת כוכבים בבית מרחצאותיהם: