## Ran on Avodah Zarah Daf 5b

###### Ran on Avodah Zarah 5b:1
[Ran on Avodah Zarah 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:1)

**גמ' חיה גסה הוא כבהמה דקה לפרכוס.** בפרק ב' דחולין (ד' לז.) אמרינן דהשוחט את המסוכנת אסורה עד שתפרכס לפי שאם לא פרכסה הרי היא כמתה קודם שחיטה ואמרינן התם דבהמה דקה מסוכנת ששחטה ופשטה ידה אחר שחיטתה ולא החזירה אסורה משום דפשוט יד לדקה אינה אלא הוצאת נפש אבל לגסה בין פשטה ולא כפפה ובין כפפה ולא פשטה הוי פרכוס חשוב וכשרה וחיה גסה נמי דרכה לפשוט יד בהוצאת נפש הלכך שחט חיה גסה מסוכנת ולא פרכסה בהוצאת נפש אלא פשטה ידה ולא החזירה אסורה:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:2
[Ran on Avodah Zarah 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:2)

**אבל לא למכירה.** למתלייה במנהגא אלא כבהמה גסה היא ובכל מקום אין מוכרין:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:3
[Ran on Avodah Zarah 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:3)

**הרחק מעליה דרכך זו מינות.** מקום שהמינין עומדין:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:4
[Ran on Avodah Zarah 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:4)

**ההולך לאיצטדינין.** מקום שמנגחין את השור:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:5
[Ran on Avodah Zarah 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:5)

**ולכרכום.** שבונין בנין של ליצנות כעין מצור כדמתרגמינן מצור כרכום:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:6
[Ran on Avodah Zarah 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:6)

**את הנחשים.** מנחשים מכשפים:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:7
[Ran on Avodah Zarah 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7)

**ואת החברים.** לוחשי לחשים:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:8
[Ran on Avodah Zarah 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:8)

**בוקיון ומוקיון וכו'.** כולם מיני ליצנות הם:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:9
[Ran on Avodah Zarah 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:9)

**הא למדת.** מדסמיך ליה כי אם בתורת ה' חפצו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:10
[Ran on Avodah Zarah 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:10)

**כל המתלוצץ יסורים באין עליו.** מדה כנגד מדה שהלצנות פורק עול יראת שמים ולפיכך יסורין באין עליו להכניעו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:11
[Ran on Avodah Zarah 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:11)

**משך ידו.** הקב"ה הפותח יד לזון את הכל מושכה מן הלוצצים:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:12
[Ran on Avodah Zarah 5b:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:12)

**שעושה תשובה כשהוא איש.** כשהוא בכחו שכובש את יצרו בעוד שהוא מתגבר עליו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:13
[Ran on Avodah Zarah 5b:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:13)

**כי אמרינן ליומי.** שמחלק ימי השבוע שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד דרבי תנחום מפרש פלגי מלשון חלוקה דהיינו פלוגתא ולאו דוקא שישליש ימותיו בשוה שהרי התלמוד צריך זמן הרבה ואף המשנה חמורה מן המקרא אלא לומר שיתן זמן לכל אחד כפי הראוי לו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:14
[Ran on Avodah Zarah 5b:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:14)

**אם פריו יתן בעתו.** הוראותיו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:15
[Ran on Avodah Zarah 5b:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:15)

**על הלמד ועל המלמד.** לפי שאף המלמד נענש כשהוא מלמד לתלמיד שאינו הגון וקרא הכי משמע דמעיקרא הכי כתיב אשר פריו לשון יחיד ובתר הכי נקט לשון רבים לא כן הרשעים:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:16
[Ran on Avodah Zarah 5b:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:16)

**הפילה.** לשון נפל שלא מלאו ימיו כלומר תלמיד שלא מלאו ימיו רבים חלליו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:17
[Ran on Avodah Zarah 5b:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:17)

**ועצומים.** המתעצמים ומתאפקים ומחרישים מלהורות הורגין את דורן ועצומים לשון עוצם עיניו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:18
[Ran on Avodah Zarah 5b:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:18)

**ועד כמה.** הוי ראוי להוראה:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:19
[Ran on Avodah Zarah 5b:19](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:19)

**עד ארבעין שנין.** משנולד כלומר שהוא בן ארבעים שאין דעתו של אדם מיושבת עליו כראוי עד אותו זמן ובגמרא פרכינן והא רבה הוא דאורי כלומר אע"פ שכל ימיו לא היו אלא ארבעים שנה כדאיתא בפירקא קמא דר"ה (ד' יח.) ומפרקינן התם בשוין כלומר שאין בעירו גדול ממנו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:20
[Ran on Avodah Zarah 5b:20](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:20)

**ושמעינן** מינה שאין ת"ח רשאי להורות כל זמן שיש בעיר גדול ממנו אם לא הגיע לארבעים אבל אין בעיר גדול ממנו מורה כרבה דאורי אע"פ שלא הגיע לארבעים ותמהני מהר"ם במז"ל שכתבה לזו בפרק חמישי מהלכות תלמוד תורה ולא חלק בין ארבעים לפחות מהן ובין שוין לשיש גדול ממנו וכן יש לתמוה על ה"ר אלפסי ז"ל שלא כתבו בהלכות והא רבה הוא דאורי התם בשוין:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:21
[Ran on Avodah Zarah 5b:21](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:21)

**ואם בנה שכרו מותר.** מסקינן בגמרא דאפילו בעבודת כוכבים עצמה אם בנה שכרו מותר ואפילו למאן דאמר עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד משום דעבודת כוכבים מאן קא גרים לה להקראות עבודת כוכבים מכוש אחרון כלומר מכת קורנס האחרון ובדידיה לית ביה שוה פרוטה הלכך שרי דשכירות שאר מכושות לא מיתסר דההוא לאו שכר עבודת כוכבים הוא וקסבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף כלומר דאומן המקבל עליו לעשות כלי בשכר לא אמרינן בגמר מלאכה הוא זוכה בכל השכירות דאי אמרינן הכי מיתסר דאגריה דעבודת כוכבים שקיל ליה אלא כל פורתא ופורתא דעביד קמא קמא זכי באגריה ופלוגתא היא בקדושין (דף סג.) וקי"ל הכי דהא עסקינן בפרק האומר בקדושין גבי מתני' דע"מ שאעשה עמך כפועל דתנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ונמצא פסקן של דברים דעבודת כוכבים עצמה ומקומות שמעמידין אותה בהן לא יבנה ואם בנה שכרו מותר אבל במקומות שמקריבים בהם לעבודת כוכבים כגון במסיאות בונין לכתחלה:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:22
[Ran on Avodah Zarah 5b:22](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:22)

**מתני' אין מוכרין להם במחובר לקרקע.** בגמרא מפרש טעמא:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:23
[Ran on Avodah Zarah 5b:23](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:23)

**אבל מוכר הוא משקצץ.** אע"ג דהוה ליה מחובר מעיקרו ודוקא משקצץ אבל על מנת לקוץ לא ודאמרינן דאין מוכרין להם במחובר לקרקע היינו לר"מ כדאית ליה אפי' בחוצה לארץ ולרבי יוסי כדאית ליה דוקא בא"י דאי בחוצה לארץ הא אמר רבי יוסי דמוכרין אפי' שדות כדאיתא במתני' בסמוך ולא אסיר טפי מחובר לקרקע מקרקע עצמו כיון דתרוייהו מלא תתן להם חנייה בקרקע מתסרי הלכך כיון דקיימא לן כרבי יוסי דבחו"ל מוכרין [קרקע] כדפסקינן בגמרא בסמוך כל שכן שמוכרין בחו"ל מחובר לקרקע ואיכא מ"ד דדוקא שדות מוכרין בחו"ל אבל מחובר לקרקע לא וטעמא דמלתא דכיון דמחובר לקרקע אפשר למכור משקצץ לא התירו במחובר ולהכי תנן סתמא אין מוכרין להם במחובר לקרקע ומשמע אפילו בחו"ל ואפילו לרבי יוסי אבל בשדות דלא אפשר בלאו הכי התיר רבי יוסי והראשון יותר נכון:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:24
[Ran on Avodah Zarah 5b:24](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:24)

**גמ' מנא ה"מ.** דאין מוכרין להם במחובר לקרקע ואין צ"ל קרקע עצמו:


###### Ran on Avodah Zarah 5b:25
[Ran on Avodah Zarah 5b:25](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:25)

**לא תתן להם חנייה בקרקע.** דריש תחנם מלשון חנה כלומר לא תתן להם שום קביעות: