## Ran on Avodah Zarah Daf 6a

###### Ran on Avodah Zarah 6a:1
[Ran on Avodah Zarah 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:1)

**אסור לאדם לומר כמה נאה עובד כוכבים זה.** כדי שלא ימשך אחריהם:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:2
[Ran on Avodah Zarah 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:2)

**ולא בבגדי צבע אשה.** שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:3
[Ran on Avodah Zarah 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:3)

**ונשמרת וגו'.** וסמיך ליה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה דקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי (קרי) כך:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:4
[Ran on Avodah Zarah 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:4)

**תורה.** ע"י שעסוק בה ועוד שרואה אזהרות שבה ונשמר:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:5
[Ran on Avodah Zarah 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:5)

**זריזות.** זריז ונשמר מקודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי שום טומאה:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:6
[Ran on Avodah Zarah 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:6)

**זהירות.** כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינן בפרק כל הבשר (דף קז:) מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז ומשיידיה מעיקרא [ומתוך כך בא לידי] פרישות שגודר עצמו אפילו במותר לו ומתוך כך בא לידי [נקיות אפילו במחשבה ומתוך כך בא לידי] ענוה מתוך שהוא מבזה עניני העולם וממנה בא לידי יראת חטא שהוא ירא ממנו כירא מן האויב ומתוך כך בא לידי חסידות שכל מעשיו לשם שמים:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:7
[Ran on Avodah Zarah 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:7)

**הא למדת שענוה גדולה מכולן.** משום דרבי יהושע בן לוי משמע ליה דענוה היינו מאי דפרישנא בחסידות:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:8
[Ran on Avodah Zarah 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:8)

**ירושלמי זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב וכלה וכפר.** כלומר דכתיב וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח ולשון וכלה משמע זריזות דלשון כלוי משמע מהירות דהיינו זריזות וכתיב קרא אחרינא וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח כלומר כשהוא עושה בזריזות חשיבא כפרה והיינו נקיות:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:9
[Ran on Avodah Zarah 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:9)

**חסידות** לידי תחיית המתים דכתיב ונתתי רוחי בכם דהיינו חסידות ובתר הכי וחייתם:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:10
[Ran on Avodah Zarah 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:10)

**תחיית המתים לידי אליהו.** כלומר דאליהו בא בשביל תחיית המתים והוא מקדים לבא דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא דהיינו תחיית המתים וכיון דבשביל אותו יום אתי אליהו נמצא שתחיית המתים גורמת לאליהו שיבא:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:11
[Ran on Avodah Zarah 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:11)

**רבי מאיר אומר אינו מוכר לו אלא קצורה.** מפרשינן בגמרא דקמה אע"ג דאי משהי [ליה] פסידא אפ"ה לא שרי ר"מ בעל מנת לקצור ורבי יהודה שרי אפילו בשחת אע"פ ששבחו ניכר לעין כל זמן שהוא שוהה:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:12
[Ran on Avodah Zarah 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:12)

**דלאו ברשותיה קיימי.** דשחת ואילן וקמה בקרקע ישראל נינהו ולא מצי עובד כוכבים לשהינהו דישראל מעכב עליה:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:13
[Ran on Avodah Zarah 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:13)

**אבל בהמה.** מכי זבין לה עובד כוכבים ברשותיה קיימא:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:14
[Ran on Avodah Zarah 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:14)

**והלכתא כרבי מאיר דסתם מתני' כוותיה.** ביבמות בפרק החולץ (סוף דף מב:) משמע דכל היכא דאיכא פלוגתא במתניתין לאו סתמא מיקרי ואפ"ה משמע דראה רבי דבריו כיון ששנאו סתם כדאמרינן בחולין (דף פה.) ראה [רבי] דבריו של רבי שמעון ושנאו בלשון חכמים ובבהמה על מנת לשחוט נמי קי"ל כר"מ דכיון דסתם לן תנא כוותיה באילן כל שכן בבהמה שהרי יותר ראוי לאסור בבהמה מבאילן דהא איבעיא לן אי מודה רבי יהודה בבהמה או לא אבל הר"ם במז"ל כתב בפרק עשירי מהלכות עבודת כוכבים או מוכר הוא על מנת לקוץ וקוצץ נראה שפסק כרבי יהודה משום דאיבעיא לן אליביה בהמה על מנת לשחוט מהו:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:15
[Ran on Avodah Zarah 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:15)

**מתני' אין משכירין להם בתים בארץ ישראל.** גזרה משום מכירה דאיסורא דאורייתא היא שנותן להם חנייה בקרקע:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:16
[Ran on Avodah Zarah 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:16)

**וא"צ לומר שדות.** דשייך למגזר בהו משום מכר משום דאית בהו תרתי לאיסורא חדא דיהיב להו לעובדי כוכבים חנייה בקרקע ואידך דמפקע להו ממעשר כראיתא בגמרא:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:17
[Ran on Avodah Zarah 6a:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:17)

**ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות.** סוריא ארם צובה הסמוכה לא"י וכבשה דוד והוסיפה על א"י והויא כבוש יחיד ואע"ג דסבר ר"מ כבוש יחיד שמיה כבוש כדאמרינן בגמרא אפ"ה לא החמירו בה חכמים כל כך כארץ ישראל ומשום הכי משכירין בה בתים דלית בהו תרתי אבל לא שדות משום דאית בהו תרתי ובחו"ל דמרחק ליכא למגזר מכירה דהתם אטו מכירה דארץ ישראל:


###### Ran on Avodah Zarah 6a:18
[Ran on Avodah Zarah 6a:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Avodah%20Zarah/r/6a:18)

**מוכרין בתים ומשכירין שדות.** אבל מכירה דשדות לא דכיון דאיכא תרתי גזרינן. רבי יוסי סבירא ליה דבבתים כיון דליכא במכירה אלא חדא לאיסורא לא גזרינן שכירות אטו מכירה ובסוריא מוכרין בתים משום דסבירא ליה דכבוש יחיד לא שמיה כבוש: