## Ran on Ketubot Daf 64a

###### Ran on Ketubot 64a:1
[Ran on Ketubot 64a:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:1)

**מתני' ופשט את הרגל.** לשון בזיון הוא ואמר נואש שאינו חש לדבריו טול טיט שעל רגלי ל"א תלה אותי על עץ ואין לי מה ליתן והראב"ד ז"ל כ' שמת או שהלך למדינת הים ואין שם נכסים כלל שאם היו שם נכסים כיון דדברים הנקנין באמירה הם גובין לו מנכסיו ואפשר דלאו בפוסק עמו בשעת קידושין מיירי דבכי הא לכ"ע יכולה לומר לו או כנוס או פטור כיון דבידו הוא לכוף אותו לפרעו אלא הכא בפוסק עמו בשעת שדוכין עסקינן ואח"ז קדשה ובכה"ג לא קנה ואפ"ה אומדנא דמוכח הוא שע"ד תנאין הראשונים קדשה ומש"ה לרבנן דתהא יושבת עד שתלבין ראשה אמרי' בירושלמי [הלכה ה] דלא אמרו רבנן הכי אלא בשפסק לו אביה במעמדה ומינה (כאדמון ופירש) בכה"ג פליג ואמר דמציא אמרה אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות כו':


###### Ran on Ketubot 64a:2
[Ran on Ketubot 64a:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:2)

**גמ' על מה [נחלקו על] שפסקה היא על עצמה.** אפשר דאפי' שלא בפני אביה א"נ דוקא בפוסקת בפני אביה אבל שלא בפני אביה דכ"ע תשב עד שתלבין ראשה:


###### Ran on Ketubot 64a:3
[Ran on Ketubot 64a:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:3)

**וגרסי'** בגמרא כ"מ שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכתא כמותו א"ל רבא לר"נ אפי' בברייתא מי קאמר במשנתינו בכ"מ קאמר. ופירש"י ז"ל דאפי' בברייתא היינו במאי דפליג אדמון בברייתא אפי' כשפסקה על עצמה. ולא נהירא דלשון אפי' בברייתא משמע דהלכה במאי דאמר במשנתינו ואפי' במאי דאמר בברייתא וכיון דמתני' וברייתא פליגי וכדאמרי' בהדיא מתני' דלא כי האי תנא דתניא דתנא דמתני' סבר דלא קאמר אדמון דיכולה היא לומר לו או כנוס או פטור אלא דוקא כשפסק אביה אבל כשפסקה על עצמה אפילו אדמון מודה שתשב עד שתלבין ראשה ותנא דברייתא סבר דאפי' בשפסקה על עצמה ס"ל לאדמון דיכולה לומר לו או כנוס או פטור וכיון שכן אדפסקינן כהך ברייתא הא פסקינן דלא כמתני' ומאי בכ"מ. לפיכך נראה דמאי דאמרינן אפי' בברייתא ה"ק דאפי' אי אשכחן בברייתא דקאי רבן גמליאל כאדמון הלכה כמותו אבל בהא דפליגי הכא מתני' וברייתא קיימא לן כאדמון ואליבא דתנא דידן וכדברי הרי"ף ז"ל וכן דעת הרמב"ם בפכ"ג מהלכות אישות:


###### Ran on Ketubot 64a:4
[Ran on Ketubot 64a:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:4)

**גרסינן בגמ' בד"א בגדולה אבל בקטנה כופין לבעל ליתן גט.** הלכך קטנה שפסקה על עצמה ומשהגדילה אמרה או כנוס או פטור כופין אותו ליתן גט או יכנוס בלא נדוניא:


###### Ran on Ketubot 64a:5
[Ran on Ketubot 64a:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:5)

**והשתא דתקינו רבנן למורדת וכו'.** חלק עליו הרמב"ם ז"ל בפרק הנזכר ואמר שלא תקנו אלא באשה שאינה רוצה בבעל אבל זו הרי רוצה בו שאומרת לו או כנוס או פטור ומ"מ כבר כתבתי למעלה שדעת האחרונים ז"ל שלא לנהוג עכשיו בתקנת מורדת [אלא כדין התלמוד הלכך לא כייפינן ליה אגיטא] (לעיל בפרק אף על פי) [סי' רפג]:


###### Ran on Ketubot 64a:6
[Ran on Ketubot 64a:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:6)

**מתני' העורר על השדה כו'.** ראובן מערער על שדה שביד שמעון ואומר לוי שמכר לך שדה זו גזלה ממני:


###### Ran on Ketubot 64a:7
[Ran on Ketubot 64a:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:7)

**והוא חתום.** על שטר המכירה שכתב לו לוי לשמעון כשמכרה לו:


###### Ran on Ketubot 64a:8
[Ran on Ketubot 64a:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:8)

**אדמון אומר יכול הוא שיאמר.** מה שלא ערערתי בשעה שלקחת מלוי וחתמתי בתוך השטר עד לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך שאוציאנה ממך בדין:


###### Ran on Ketubot 64a:9
[Ran on Ketubot 64a:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:9)

**איבד את זכותו.** שהואיל וחתם הודה שאין לו עסק בה:


###### Ran on Ketubot 64a:10
[Ran on Ketubot 64a:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:10)

**עשאה סימן לאחר.** בסמוך אפרשנה:


###### Ran on Ketubot 64a:11
[Ran on Ketubot 64a:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:11)

**גמ' אבל דיין.** שהובא שטר המכירה בב"ד לקיימו כמשפט קיום שטרות שהעדים באים ומעידין על כתביהן והדיינין כותבין שטרא דנן נפק קדמנא ואסהידו עדים אחתימות ידייהו ואשרנוהו וקיימנוהו:


###### Ran on Ketubot 64a:12
[Ran on Ketubot 64a:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:12)

**לא איבד את זכותו.** שלא ידע מה כתוב בו שיערער עליו:


###### Ran on Ketubot 64a:13
[Ran on Ketubot 64a:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:13)

**דתני רבי חייא אין העדים חותמין על השטר אא"כ קראוהו.** שהרי על דברי השטר הן באין להעיד:


###### Ran on Ketubot 64a:14
[Ran on Ketubot 64a:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:14)

**אבל הדיינים חותמין בקיומו אע"פ שלא קראוהו.** שהרי אין מעידין אלא ששטר זה בא לפנינו והעדים הכירו שהיא חתימתן וכתב הרא"ה ז"ל דדוקא מה שיש בגוף השטר הוא שאין צריכין לקרות אבל מ"מ צריכים הם לראות מי הם המלוה והלוה כדי שלא יהו קרובים לדיינים ולא לעדים המעידין בפניהם:


###### Ran on Ketubot 64a:15
[Ran on Ketubot 64a:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:15)

**עשאה סימן לאחר.** פרש"י עשאה המוחזק בה סימן לאחר לא לראובן זה העורר עליו אלא לאיש אחר היה מוכר שדה בצד זה ומצר לו ארבעה מצרי השדה וכתב לו במצרים מצר פלוני שדה שלי וזה חתם על השטר ולא ערער אבד זכותו אפילו לאדמון דאין לומר כאן השני נוח לי ע"כ ואע"פ שדינו אמת אין פירוש משנתינו כך מדגרסי' בירושלמי הנכתב בהלכות בסמוך לא סוף דבר עשאה [המערער] סימן לאחר אלא אפילו אחר לאחר והוא חתום עליה בעד אבד זכותו ומוכח דמתני' הכי פירושה עשאה המערער סימן לאחר שמכר קרקע סמוך לשדה זו שהוא מערער עליה לאדם אחר וכתב במצרים מצר פלוני שדה של שמעון אבד את זכותו שהרי הודה שהוא שלו והיינו דגרסינן עלה בירושלמי לא סוף דבר עשאה [המערער] סימן לאחר כו' אבל לפרש"י ז"ל מה לי עשאה המחזיק סימן לאחר מה לי אחר לאחר אלא ודאי כדכתיבנא:


###### Ran on Ketubot 64a:16
[Ran on Ketubot 64a:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Ketubot/r/64a:16)

**ל"ש אלא לאחר אבל לעצמו לא אבד את זכותו דאמר אי לאו דעבדי ליה הכי לא הוה מזבין לה ניהלי.** זו היא גירסתו של רש"י וכך כתובה בספרים ולפי פירושו הכי קאמר לא שנו דאבד את זכותו אלא כשעשאה המחזיק סימן לאחר אבל עשאה המחזיק סימן לעצמו של ראובן זה העורר עליה שהיה שמעון מוכר שדה שבצדה לראובן זה העורר עליה וכשמצר לו סימני המצרים כתב על שדה זו מצר פלוני שדה שלי אע"פ שלא מיחה ראובן לא אבד זכותו שיכול הוא לומר אי לאו דעבדי הכי [ששתקתי] כשלקחתי ממנו שדה זו באלו המצרים לא היה מוכר לי את השדה וכדי שימכרהו לי שתקתי ולא מסרתי מודעא כדי שלא יבא לאזניו ושוב לא יתרצה למוכרו. אבל הרי"ף ז"ל גורם אי לאו דעביד הכי לא מזבין ליה ניהליה. ולפי הפירוש האחר שכתבתי הכי פירושא. לא שנו אלא בשעשאה העורר סימן לאחר אבל עשאה סימן למחזיק בקרקע שהוא מוכר לו לא אבד זכותו דאי לאו דעבד הכי לא הוה מזבין לה ניהליה כלומר מפני שהלוקח לא ירצה ללוקחה דמתוך שהוא חושב שהוא בעל המצר לוקח אותה ומרבה בדמים: