## Ran on Nedarim Daf 22b ###### Ran on Nedarim 22b:2:1 [Ran on Nedarim 22b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:2:1) בגובה אפו - בתגבורת כעסו: ###### Ran on Nedarim 22b:2:2 [Ran on Nedarim 22b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:2:2) אין אלהים כל מזמותיו - ששכינה אינה חשובה כנגדו: ###### Ran on Nedarim 22b:2:3 [Ran on Nedarim 22b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:2:3) שנאמר כי כעס בחיק כסילים ינוח - אלמא דכועס הוי כסיל: ###### Ran on Nedarim 22b:2:4 [Ran on Nedarim 22b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:2:4) וכסיל יפרוש אולת - אלמא מוסיף טפשות: ###### Ran on Nedarim 22b:3:1 [Ran on Nedarim 22b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:3:1) לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע - שעיקרן של שאר נביאים לא היה אלא להוכיח ישראל על עבירות שבידם ואלמלא (לא) חטאו לא הוצרכו לתוכחה: ###### Ran on Nedarim 22b:3:2 [Ran on Nedarim 22b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:3:2) מפני שערכה של ארץ ישראל היא - שבספר יהושע מפורשות עיירות שבארץ ישראל והנחלות אשר נחלו ולפיכך אפילו לא חטאו היו צריכין ספר יהושע: ###### Ran on Nedarim 22b:3:3 [Ran on Nedarim 22b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:3:3) שנאמר כי ברוב חכמה רב כעס - ברוב דברי חכמות הנביאים יש סימן לרוב כעס שהכעיסו ישראל להקדוש ברוך הוא: ###### Ran on Nedarim 22b:4:1 [Ran on Nedarim 22b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:4:1) אמר ר' אסי אין נזקקין לאלהי ישראל - הייתי סבור לומר דאע"ג דאסיקנא לקמן (נדרים דף כח.) דב"ש וב"ה פליגי אם יש שאלה בשבועה או לא וקיימא לן כב"ה דאמרי יש שאלה ר' אסי ה"ק נהי דיש שאלה מיהו לכתחלה אין נזקקין אלא בקונם אשתי נהנית משום שלום ביתו ואינו נוח לי דב"ש ודאי מדרבנן בעלמא קאמרי דהא לא יחל דברו דמיניה דרשינן אבל אחרים מוחלין לו (לאו) אהשבע שבועה נמי קאי וב"ה אמרי דאפי' מדרבנן וא"כ קם ליה ר' אסי כבית שמאי אלא ר' אסי לית ליה ההיא אוקימתא דלקמן דביש שאלה פליגי א"נ ס"ל דלב"ש אין שאלה מדרבנן דאפילו התירוהו אינו מותר ולב"ה יש שאלה ואם התירוהו מותר מיהו לכתחלה אין נזקקין. זה נ"ל: ###### Ran on Nedarim 22b:4:2 [Ran on Nedarim 22b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:4:2) חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה - כך היא הגרסא ברוב הנסחאות ואיכא מאן דאמר דטעותא היא דאי נודע שלא הכתו ושלא גנבה היכי קאמר חוץ מקונם אשתי והא נדרי שגגות הוא ואסיקנא לעיל דאינו צריך שאלה לחכם ואמרינן לקמן כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות אבל הרשב"א ז"ל כתב דאפשר דגרסי' ליה וכי תנן במתני' דכי האי גוונא אינו צריך שאלה ה"מ באומר שאם לא מפני כן לא היה מדירה אבל במעמיד דבריו ואמר אעפ"כ בדעתו היה שלא תהנה ממנו צריך שאלה והכא במעמיד מיירי ולפי פירושו נ"ל דכי קאמר חוץ מקונם אשתי משום דאיכא תרתי קאמר שלום ביתו ועוד דהוו כעין נדרי שגגות אבל הוא ז"ל אומר אפי' נמצא שגנבה נשאל ומתירים לו משום שלום ביתו וכי נקט נמצא שלא גנבה לישנא דמתני' (לקמן נדרים כה:) נקט ולאו דוקא ואינו נוח לי: ###### Ran on Nedarim 22b:5:1 [Ran on Nedarim 22b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:5:1) אי נדרת במוהי לא מזדקיקנא לך - דמוהי כנוי לשבועה כדאיתא בפרקין קמא וס"ל לר' אסי דלכתחלה אין נזקקין לשבועה: ###### Ran on Nedarim 22b:5:2 [Ran on Nedarim 22b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:5:2) באלהי ישראל מזדקיקנא לך - בתמיה ואיכא דגרסי אי נדרת במוהי מזדקיקנא לך כלומר דס"ל דלשבועה גרידא נזקקין אבל כיון שהזכיר השם חמיר טפי ואין נזקקין: ###### Ran on Nedarim 22b:6:1 [Ran on Nedarim 22b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:6:1) רב יוסף [אמאי] אמר מרי כולא - דהוה ס"ד דרב יוסף אשבע עליה דרב כהנא דלא ליכול: ###### Ran on Nedarim 22b:6:2 [Ran on Nedarim 22b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:6:2) ה"ק [לא] מרי כולא קאמרת - בתמיה: ###### Ran on Nedarim 22b:6:3 [Ran on Nedarim 22b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:6:3) לא טעימת - דאין נזקקין: ###### Ran on Nedarim 22b:7:1 [Ran on Nedarim 22b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:7:1) אמר רבא אמר רב נחמן הלכתא פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל - פירוש פותחין בחרטה בין בנדר בין בשבועה ונזקקין נמי לכתחלה לאלהי ישראל ולא שנא נקט חפצא בידיה או לא נקיט חפצא ואפילו כי נקיט חפצא נזקקין דלא חמיר נקט חפצא אלא לענין שבועת הדיינין לאיומי עליה אבל עיקר שבועה בשם או בכנוי הוא ואע"ג דאמר גאון מאן דאשתבע בספר תורה או בעשרת הדברות אין לו הפרה עולמית ליתא למילתא כלל הדין הוא דינא דגמרא דאפילו לשבועות נזקקים ופותחים בחרטה ואין צריך לומר לנדרים אבל רבינו האי גאון ז"ל החמיר בנדרים שלא לפתוח בחרטה ואמר דאנן השתא אי עבדינן קרוב לדרב אסי עבדינן דאמר אין חכם מתיר אלא כעין ארבעה נדרים כלומר בפתח אבל בחרטה לא והחמיר עוד בשבועות ואמר דלא מזדקקינן בהו כלל אלא כד מתרמיא מילתא דאית בה תקנתא או מצוה כגון עשיית שלום בין איש לאשתו וכגון שלמא דצבורא דכנישתא וכדומין לאלו מזדקקינן במילי דמוכחן וברירן קרוב לדרב אסי אבל פתח כי ההוא דאתא לקמיה דרב וכדר"ש ב"ר וכר' ישמעאל בר' יוסי וכדביתהו דאביי וכי ההוא דאתא לקמיה דר"א וכיוצא בה לא עבדינן אבל הרב הנשיא אל ברגלוני ז"ל כתב בשם מר יהודאי גאון ז"ל שהחמיר עוד בנדרים והשוה אותן לשבועות שלא להתיר אותם אפי' בפתח אלא לדבר מצוה שמתירין אותם בפתח ולא בחרטה וכתב עוד דדוקא בהתרת חכם החמירו אבל בהפרת בעל לא החמירו דבעל מיפר ביום שמעו בין בנדר בין בשבועה עד כאן דברי הרב הנשיא ז"ל: ###### Ran on Nedarim 22b:9:1 [Ran on Nedarim 22b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:9:1) נדרת אדעתא דהכי - האי דלא פתח ליה בחרטה אע"פ דרב נחמן גופיה פסיק הלכתא דפותחים בחרטה לפי שרב נחמן היה מכיר בדרב ספרא דלא אתא לקמיה אלא כדי שימצא לו פתח שהיה מחמיר על עצמו שלא להיות ניתר בחרטה וי"מ שאותו נדר היה כעין דבר מצוה כגון שנדר להתענות זמן ידוע והתענה מקצת אותו זמן ואילו היה מתחרט על עיקר הנדר יאבד שכר תעניותיו שהתענה אם היה תוהא על הראשונות לפיכך לא היה מתחרט: ###### Ran on Nedarim 22b:9:2 [Ran on Nedarim 22b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:9:2) זיל לקילעך - לכניסת ביתך וכדאמרינן אקילעא דבי ריש גלותא: ###### Ran on Nedarim 22b:10:1 [Ran on Nedarim 22b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:10:1) פתח פיתחא לנפשיה - לא שיתיר רב סחורה לעצמו דהא קי"ל לא יחל דברו הוא אינו מיחל אלא שמצא פתח שהיה יכול להיות ניתר בו: ###### Ran on Nedarim 22b:10:2 [Ran on Nedarim 22b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/22b:10:2) כל שהיא תפארת לעושיה - שהיא מצד עצמה משובחת עד שהיא תפארת לאדם העושה אותה ותפארת לו מן האדם שהכל מקלסין אותו בה והא רתח רב נחמן כלומר לא נדרתי על דעת שיכעוס רב נחמן שלא תהא דרך ישרה שאכעיס אותו וכי האי גוונא לא מיקרי נולד דשכיח דלירתח גברא רבה כרב נחמן על מי שנדר נדר חזק כל כך אדעתא דכל הני מילי: