## Ran on Nedarim Daf 31a

###### Ran on Nedarim 31a:1:1
[Ran on Nedarim 31a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:1:1)

אסור בישראל ואסור בכותים - שישראל וכותים מצווין על השבת ומקיימין אותו הלכך שפיר מיקרו שובתי שבתות:


###### Ran on Nedarim 31a:1:2
[Ran on Nedarim 31a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:1:2)

מאוכלי השום - מתקנות עזרא הוא לאכול שום בלילי שבת לפי שהשום מרבה את הזרע ועונת ת"ח מע"ש לע"ש:


###### Ran on Nedarim 31a:1:3
[Ran on Nedarim 31a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:1:3)

ואסור בכותים - דאינהו נמי אוכלי שום בערבי שבתות:


###### Ran on Nedarim 31a:1:4
[Ran on Nedarim 31a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:1:4)

מעולי ירושלים אסור בישראל - דמצווין לעלות ועולין:


###### Ran on Nedarim 31a:1:5
[Ran on Nedarim 31a:1:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:1:5)

ומותר בכותים - דנהי דמצווין אינם עולים:


###### Ran on Nedarim 31a:2:1
[Ran on Nedarim 31a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:2:1)

אפי' עובדי כוכבים נמי - כלומר ה"ל למתני אסור במקיימי השבת כדי שיהו בכלל כל העובדי כוכבים השובתים:


###### Ran on Nedarim 31a:4:1
[Ran on Nedarim 31a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:4:1)

אמר אביי מצווה ועושה קתני - כלומר שאין בכלל דבריו אלא מצווין ועושין:


###### Ran on Nedarim 31a:4:2
[Ran on Nedarim 31a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:4:2)

בתרתי קמייתא - דהיינו שביתת שבת ואכילת שום ישראל וכותים מצווין ועושין:


###### Ran on Nedarim 31a:5:1
[Ran on Nedarim 31a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:5:1)

מתני' קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל - ואע"ג דישראל נמי בני נח נינהו כיון דאיתקדש אברהם אבינו איקרו על שמיה ולא על שם נח:


###### Ran on Nedarim 31a:7:1
[Ran on Nedarim 31a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:7:1)

שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים - דאפי' בני ישמעאל ועשו לא מיקרו זרע אברהם כדמפ' בגמרא:


###### Ran on Nedarim 31a:9:1
[Ran on Nedarim 31a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:9:1)

שאיני נהנה לישראל לוקח ביתר - כדי שלא יהנה מהם במה שהוא לוקח:


###### Ran on Nedarim 31a:9:2
[Ran on Nedarim 31a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:9:2)

ומוכר בפחות - כדי שלא יהנה מהם במה שהוא מוכר דמתניתין מוקמינן לה בגמרא בזבינא מציעתא דאיכא הנאת לוקח ומוכר כל שהוא נמכר שוה בשוה וכי אמרי' דבפחות וביתר שרי דוקא כשאסר על עצמו שלא יהנה מישראל דבכי ה"ג לא מתהני מינייהו אבל אי אסר על עצמו נכסיהם אפי' לקח שוה מנה במאתים אסור להנות ממקחו שנדרו כבר חל על נכסיהם:


###### Ran on Nedarim 31a:9:3
[Ran on Nedarim 31a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:9:3)

שישראל נהנים לי - כלומר שאסר הנאתו על ישראל:


###### Ran on Nedarim 31a:9:4
[Ran on Nedarim 31a:9:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:9:4)

לוקח בפחות ומוכר ביתר ואין שומעין לו - כלומר אין לו תקנה ליקח ולמכור לישראל אלא א"כ יקח בפחות וימכור להם ביותר כדי שלא יהנו ממנו אבל אין שומעין לו בני אדם להפסיד ממונם ואית דגרסי אי שומעין לו בחיריק כלומר אם שומעים לו אבל בלאו הכי לית ליה תקנתא ואפי' בנכסים שקנה לאחר נדרו דאע"ג דקיי"ל דאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו הני מילי כשאוסר בפירוש דבר שלא בא לעולם כפירות דקל או פירות שעתיד לקנות א"נ באומר נכסי עליך שאינו אסור אלא באותן נכסים שהיה לו באותה שעה א"נ בחלופיהן משום דכגדולין דמו והיא גופה איבעיא לן לקמן בפרק השותפים (נדרים דף מז.) אבל באוסר הנאתו על חבירו כיון דאיסורא בהנאה דידיה תליא ואיהו הא איתיה בעולם נמצא שאם ימכור למודרים נכסים שקנה לאחר מכאן שוה בשוה הרי הוא מהנה אותן הלכך אסור:


###### Ran on Nedarim 31a:9:5
[Ran on Nedarim 31a:9:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:9:5)

שאיני נהנה להם והם לי יהנה לעובדי כוכבים - כתב הר"א ז"ל דהא קמ"ל דלא תימא כיון דהכי נדר אי אפשר לו לעמוד בנדרו והוה ליה כי ההיא דאמר לעיל בפרק ואלו מותרין (נדרים דף טו.) שבועה שלא אישן שלשה ימים מכין אותו וישן לאלתר והכי נמי נימא דיהנה לאלתר דדבר שאי אפשר לעמוד בו הוא קמ"ל דלא כיון דאיכא תקנתא בעובדי כוכבים אע"פ שהיא תקנה רחוקה לו:


###### Ran on Nedarim 31a:10:1
[Ran on Nedarim 31a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:10:1)

גמ' אמר שמואל הלוקח כלי מן התגר ונאנס בידו חייב הנאת לוקח היא - אוקמינן התם בפ' הספינה (ב"ב פח.) בדקיצי דמיה הלכך סמכא דעתיה דלוקח שאם רצה ללקחן הרשות בידו וכיון שכן חייב באונסין דבמקח כל הנאה ללוקח היא ולא למוכר והוה ליה כשמואל דמשום דכל הנאה שלו חייב באונסין ונהי דהכא לא חש לפרושי דהא דשמואל דוקא בדקיצי דמיה סמך ליה אסוגיין דבפרק הספינה כי היכי דהתם נמי לא חש לאוקמה דוקא בזבינא חריפא כדמוקי לה בסמוך משום דההיא סוגיא דהתם אסוגיא דהכא נמי סמכא:


###### Ran on Nedarim 31a:11:1
[Ran on Nedarim 31a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:11:1)

ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה נמי - דהא אמרת דבמקח ליכא הנאת מוכר:


###### Ran on Nedarim 31a:12:1
[Ran on Nedarim 31a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:12:1)

א"כ אימא רישא לוקח ביתר - וכיון דזבינא דרמי על אפיה הוא למה ליה ליקח ביתר אפילו לוקח שוה בשוה לא מיתהני ביה איהו כלל אלא מוכר כיון דזבינא דרמי על אפיה הוא ועוד אימא סיפא היכא דאסר הנאתו על ישראל דקתני מוכר ביתר ואי זבינא דרמי על אפיה הוא אפילו שוה בשוה דליכא הנאה ללוקח כלל אלא למוכר:


###### Ran on Nedarim 31a:13:1
[Ran on Nedarim 31a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:13:1)

סיפא בזבינא חריפא - כלומר רישא אשמועינן דינא דזבינא דרמי על אפיה וסיפא אשמועינן דינא דזבינא חריפא ומיהו אכתי לא מפרקא קושיין אמאי רישא לוקח ביתר אלא לפרוקי קושיא דסיפא אתינן:


###### Ran on Nedarim 31a:13:2
[Ran on Nedarim 31a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/31a:13:2)

אי הכי לוקח בפחות אפי' שוה בשוה נמי - דהאמר שמואל דבזבינא חריפא לוקח מתהני ולא מוכר דמשום הכי חייב באונסין לפי שכל הנאה שלו: