## Ran on Nedarim Daf 35a

###### Ran on Nedarim 35a:1:1
[Ran on Nedarim 35a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:1:1)

איתיביה וכו' השאילני פרתך הקנויה - פרה המונחת בפניהם:


###### Ran on Nedarim 35a:1:2
[Ran on Nedarim 35a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:1:2)

קונם פרה שאני קנוי עליך - קונם עליך פרתי זו אם אני קניתי אלא פרה זו או שאוסר עליו כל נכסיו אם יש לו פרה אלא זו:


###### Ran on Nedarim 35a:1:3
[Ran on Nedarim 35a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:1:3)

בחייו אסור - אם נמצא שיש לו פרה אחרת או קורדום אחר:


###### Ran on Nedarim 35a:1:4
[Ran on Nedarim 35a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:1:4)

מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר - משום דכי מת או שנתנה לו במתנה לא פרתו ולא קרדומו ולא נכסיו הן וקס"ד שהמדיר נתן למודר ואפ"ה שרי וקשיא לרבא דאסר:


###### Ran on Nedarim 35a:2:1
[Ran on Nedarim 35a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:2:1)

שנתנה לו על ידי אחר - שנתנו מדיר לאיניש דעלמא ואח"כ נתנו זה למודר:


###### Ran on Nedarim 35a:3:1
[Ran on Nedarim 35a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:3:1)

דיקא נמי דקתני שניתנו לו - כלומר שכך היתה קבלה בידם לקרות נתנו בחירק אף על פי שאין בכתיבה שום הפרש: ולעניין הלכה קיימא לן אף על גב דיהביה ניהליה במתנה, אסור, דהכי פשט ליה רבא, ואסיקנא דייקא נמי דקתני וכו'. וכתב הרשב"א ז"ל דכי היכי דיהבה במתנה אסור הוא הדין אם לקחו מודר ממנו דחד טעמא הוא:


###### Ran on Nedarim 35a:4:1
[Ran on Nedarim 35a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:4:1)

יש מעילה בקונמות - האוסר דבר עליו בקונם ונהנה ממנו מי מחייב מעילה או לא מי אמרינן דעשאו כקרבן וחייב עליו אשם מעילה כנהנה מן הקדשים:


###### Ran on Nedarim 35a:5:1
[Ran on Nedarim 35a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:5:1)

תפול הנאה להקדש למימרא כהקדש - דאי לא דמי קונמות להקדש הוה ליה למימר יוליך הנאה לים המלח כדקתני בכל דוכתא אלא משום דבקונמות יש בהן מעילה כהקדש כיון דבהקדש עסיק תנא תפול הנאה להקדש:


###### Ran on Nedarim 35a:6:1
[Ran on Nedarim 35a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:6:1)

קונם ככר זו הקדש - שאסרה בקונם לכל כהקדש שהוא אסור לכל אדם:


###### Ran on Nedarim 35a:6:2
[Ran on Nedarim 35a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:6:2)

אכלה בין הוא בין חברו מעל - דיש מעילה בקונמות:


###### Ran on Nedarim 35a:6:3
[Ran on Nedarim 35a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:6:3)

לפיכך יש לה פדיון - דכיון דמתסר אכולי עלמא כהקדש תפיס פדיונו:


###### Ran on Nedarim 35a:6:4
[Ran on Nedarim 35a:6:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:6:4)

ככר זו עלי הקדש אכלה הוא מעל - דנהי דלא מיתסרה אלא עליה כי מתהני איהו מינה מעל:


###### Ran on Nedarim 35a:6:5
[Ran on Nedarim 35a:6:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:6:5)

חבירו לא מעל לפיכך אין לה פדיון - דכיון דחבירו לא מעל לא אלים כהקדש למתפס פדיונה:


###### Ran on Nedarim 35a:7:1
[Ran on Nedarim 35a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:7:1)

וחכ״א בין כך ובין כך לא מעל לפי שאין מעילה בקונמות - בין בקונם כללי שאסר לכל בין בקונם פרטי: ולענין הלכה קי״ל כר״מ דיש מעילה בקונמות דהא רב נחמן פשיט ליה לרבא ממתניתין שיש מעילה ובפ' שבועות שתים בתרא (שבועות דף כב:) נמי מפכינן דר״מ לרבנן הלכך קי״ל דיש מעילה וקי״ל נמי דקונם כללי יש לו פדיון ומסתפקא לי מאן דמעל בקונמות אי מישתרי ההוא קונם לבתר דמעיל כהקדש שיוצא לחולין ע״י מעילה:


###### Ran on Nedarim 35a:8:1
[Ran on Nedarim 35a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:8:1)

ככרי עליך ונתנה לו במתנה מי מעל - כלומר מי מעל בנתינה זו דכיון דיש מעילה כי היכי דאמר בהקדש דנטל אבן או קורה של הקדש מעל אע"פ שלא הוציאה הכא נמי מכיון שזכה בה שייכא מעילה שיצאה מרשות אוסר ונכנסה לרשות מקבל:


###### Ran on Nedarim 35a:8:2
[Ran on Nedarim 35a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:8:2)

למעול נותן הא לא אסרה עליה - ומכאן תשובה להרמב"ם ז"ל שכתב (בפרק) המדיר את חבירו והאכילו לוקה משום לא יחל דברו כמו שכתבתי למעלה בפ' ואלו מותרים:


###### Ran on Nedarim 35a:8:3
[Ran on Nedarim 35a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:8:3)

למעול מקבל יכול דאמר התירא בעינא איסורא לא בעינא - שאילו היה יודע שהוא של איסור לא היה רוצה לזכות בה ונמצא זכיה בטעות ואינה זכיה ואע"ג דבמוציא מרשות הקדש אפשר דאפי' בטעות מעל שאני הכא שהוא לא הוציאה אלא חבירו הוציאה וזה לא עשה אלא שקבלה:


###### Ran on Nedarim 35a:8:4
[Ran on Nedarim 35a:8:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/35a:8:4)

אמר ליה מקבל מעל לכשיוציא - כלומר מהשתא אין אחד מהם מועל מהנך טעמי דאמרת אלא מיהו לכשיוציא מעל נהי דגבי זכיה אמרינן דזכיה בטעות היא לכשיוציא לא אמרינן הכי מידי דהוה אכל מוציא מעות הקדש לחולין: ירושלמי נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו ולא איפשיטא: