## Ran on Nedarim Daf 44b

###### Ran on Nedarim 44b:3:1
[Ran on Nedarim 44b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/44b:3:1)

מיתיבי המפקיר את כרמו ולשחר עמד ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה - משום דאע"ג דהפקר פטור מכולהו וכדאמרי' בעלמא (שבת דף סח.) נשמר למעוטי הפקר אפי' הכי משום דבכולהו הני כתיב תעזוב יתירא מחייב בהו כל היכא שהחזיק בו הוא עצמו והכי איתא בפ' הגוזל (ב"ק צד.):


###### Ran on Nedarim 44b:3:2
[Ran on Nedarim 44b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/44b:3:2)

ופטור מן המעשר - דכיון דלא כתיב במעשר תעזוב יתירא לא שנא הוא ולא שנא אחר פטור:


###### Ran on Nedarim 44b:4:1
[Ran on Nedarim 44b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/44b:4:1)

בשלמא לעולא דרבנן קתני לה ודאורייתא קתני לה - כלומר דאע"ג דתקון רבנן דתוך שלשה יכול לחזור בו וכיון שכן כי זכה בה הוא מחייב במעשר מדרבנן אפילו הכי כי אתיא הך אליבייהו שפיר דפטור דקאמר מדאורייתא קתני אבל מדרבנן אין הכי נמי דמחייב:


###### Ran on Nedarim 44b:4:2
[Ran on Nedarim 44b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/44b:4:2)

אלא לריש לקיש - דמוקים לה לאידך כר' יוסי הך היכי אפשר דתיתי אליביה דהא לרבי יוסי כיון דאמר דמפקיר יכול לחזור בו מדינא עד דאתי לרשות זוכה כשהשכים זה ובצרו אמאי פטור דכיון דלא פריש שהוא זוכה בו מן ההפקר נימא דמהדר קא הדר ביה ונמצא שמשלו בצר ולא מן ההפקר דנהי דסבירא ליה לרבי יוסי דאיהו נמי מצי זכי בתורת הפקר מהפקירא דנפשיה הני מילי כשפירש אבל כשבצר סתם כיון שבידו לחזור בו שלו הוא בוצר:


###### Ran on Nedarim 44b:5:1
[Ran on Nedarim 44b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/44b:5:1)

אמר לך כי אמרי אנא לרבי יוסי הא רבנן היא - כלומר דנהי דאידך ברייתא מוקים לה כולה כרבי יוסי על כרחיך הא רבנן היא ולא רבי יוסי: