## Ran on Nedarim Daf 76b

###### Ran on Nedarim 76b:1:1
[Ran on Nedarim 76b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:1:1)

ומהדרינן אין בעלמא דרשינן ק"ו אלא דשאני הכא - דאתא קרא ואפקיה ומקשו הכא א"כ דאי לאו קרא מודו רבנן לר"א בק"ו דידיה מאי מהדרי ליה מקוה יוכיח דהא אינהו גופייהו מודו ליה אלא דקרא קדרשי ואיכא למימר דהכי אמרי ליה לא תדחוק נפשך למדחי דרשא דילן משום קל וחומר דידך דמקוה יוכיח דאיכא למידן קל וחומר ואתא קרא ואפקיה דמקוה שאינו מציל מדרשא נפקא לן מדכתיב ונוגע בנבלתם יטמא הלל אומר אפילו הן בתוך המים ואדם שמציל על טהרה בלועה מקרא נמי נפיק אלמא אתי קרא לאפוקי ק"ו וכי האי גוונא בהפר' נדרים נמי לא תפלוג אדרשא דילן לקיומי ק"ו (דילן) [דילך] דכי היכי דהתם את גופך מודית דאתא קרא ואפקיה הכא נמי אתא קרא ואפקיה ונהי דעד השתא הוה סברינן למימר דרבנן פרכי ליה דליכא למידן בכי האי גוונא קולא וחומרא כלל במסקנא דסוגיין מסקי' דהכי קאמרי ליה מקוה יוכיח דאתי קרא ומפיק ק"ו כי האי גוונא:


###### Ran on Nedarim 76b:2:1
[Ran on Nedarim 76b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:2:1)

מתני' הפרת נדרים כל היום - יום השמיעה:


###### Ran on Nedarim 76b:2:2
[Ran on Nedarim 76b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:2:2)

להקל ולהחמיר - לאו דוקא להקל ולהחמיר דהא לא שייכא קולא וחומרא הכא אלא ה"ק פעמים שזמנו מרובה פעמים שזמנו מועט לאפוקי מעת לעת דלעולם זמנו שוה:


###### Ran on Nedarim 76b:3:1
[Ran on Nedarim 76b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:3:1)

נדרה בלילי שבת - ה"ה בחול והאי דנקט שבת מילתא אגב אורחיה קמ"ל דמפירין נדרים בשבת ואע"פ שאינן לצורך השבת וכדדייקינן בגמרא:


###### Ran on Nedarim 76b:3:2
[Ran on Nedarim 76b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:3:2)

נדרה בלילי שבת - בכניסתו מפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך והיינו להקל:


###### Ran on Nedarim 76b:3:3
[Ran on Nedarim 76b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:3:3)

נדרה עם חשכה - שנדרה בשבת סמוך לחשכה מפר עד שלא תחשך והיינו להחמיר ובדין הוא דליתני אינו מפר אלא (לכשתחשך) כיון דלהחמיר קתני אלא להכי תנא האי לישנא משום דשייך ביה טפי מאי דמסיים מלתיה שאם קודם חשכה לא הפר אינו יכול להפר דאשמועינן בהאי לישנא דמפירין נדרים בשבת אפילו שלא לצורך השבת לפי שזמנה עובר שאם קודם חשכה לא הפר שוב אינו יכול להפר:


###### Ran on Nedarim 76b:4:1
[Ran on Nedarim 76b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:4:1)

גמ' אמר קרא ביום שמעו - דמשמע יום השמיעה בלבד:


###### Ran on Nedarim 76b:5:1
[Ran on Nedarim 76b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:5:1)

דכתיב מיום אל יום - דמשמע מעת לעת שיעור שיש בין תחילת יום אחד לתחילת יום אחר דהיינו עשרים וארבעה שעות:


###### Ran on Nedarim 76b:6:1
[Ran on Nedarim 76b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:6:1)

הוה אמינא ביממא אין בלילה לא - דדילמא יום הכי משמע:


###### Ran on Nedarim 76b:6:2
[Ran on Nedarim 76b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:6:2)

כתיב מיום אל יום - דמשמע מסוף יום שלפני שמיעה עד סוף יום של שמיעה דהיינו נדרה בתחילת הלילה שמפר הלילה והיום עד סופו:


###### Ran on Nedarim 76b:7:1
[Ran on Nedarim 76b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:7:1)

מן חד בשבא לחד בשבא - דהכי משמע קרא מיום שמיעה עד יום כיוצא בו:


###### Ran on Nedarim 76b:7:2
[Ran on Nedarim 76b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:7:2)

כתיב ביום שמעו - דאינו מפר אלא יום שמיעה וכיון שכן על כרחיך כי כתיב מיום אל יום אינו אלא ליתן שיעור ארבעה ועשרים שעות:


###### Ran on Nedarim 76b:8:1
[Ran on Nedarim 76b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:8:1)

חביבי - ר' חייא שהיה דודו של רב וקי"ל הכי דהפרת נדרים כל היום ותו לא וכסתם מתני':


###### Ran on Nedarim 76b:9:1
[Ran on Nedarim 76b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:9:1)

חייא בר רב שדי גירא ובדיק - אגב גררא דרב מייתי הכא הא דחייא בר רב שדי גירא ובדיק בעוד שהיה מתעסק לירות חצים היה בודק אדם הבא לפניו להתיר נדרו שואלו אם מתחרט ומתירו דקסבר פותחין בחרטה ומשום הכי לא היה צריך עיון למצוא פתח:


###### Ran on Nedarim 76b:9:2
[Ran on Nedarim 76b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Nedarim/r/76b:9:2)

יתיב וקאים - שלא היה מדקדק בדבר אלא עומד ויושב כמו שהיה מזדמן לו: