## Ran on Shabbat Daf 22b

###### Ran on Shabbat 22b:1
[Ran on Shabbat 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:1)

**איבעיא להו לחין מחמת עצמן תנן.** דמחממו טפי מלחין מחמת משקין שנפלו עליהן משיבשו:


###### Ran on Shabbat 22b:2
[Ran on Shabbat 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:2)

**מרטא דביני אטמי.** צמר הנמרט מבין ירכותיה של בהמה שהוא מלא זיעה ולח מעצמו ולהכי קרי ליה מרטא דלאו בר גיזה הוא:


###### Ran on Shabbat 22b:3
[Ran on Shabbat 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:3)

**גרסי'** בגמ' [דף מט.] א"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים למאי הלכתא אמר אביי שלא יפיח בהן רבא אמר שלא יישן בהן. פירוש למאי הלכתא בעי כאלישע וכי מי שאינו צדיק כמותו לא יניח תפילין. ואמר אביי לאו לענין (חסידותו אלא לענין) זריזותו וזהירותו דאיהו אדם גדול וזריז בהם היה שהרי אירע לו בהן נס גדול כדמפרש בגמ' אלא לומר שצריך שיהא יכול להעמיד עצמו בשעת הרוח. ורבא אמר שלא יישן בהן מדאמרינן בפרק הישן (דף כו.) גבי הא דאמר ר' יוסי ילדים לעולם חולצין מפני שרגילין בטומאה לימא קסבר ר' יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין ומשני הכא בילדים בעלי נשים ונשותיהן עמהן עסקינן שמא יבואו לידי הרגל דבר אלמא משום קרי לא אסרינן אלא משום הפחה קאמר:


###### Ran on Shabbat 22b:4
[Ran on Shabbat 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:4)

**ומדאמר** רבא סתמא שלא יישן בהן משמע דכל זמן שהתפילין בראשו אסור לישן אפי' שינת עראי [ובפ' הישן (שם) איתא תני חדא ישן בתפילין שינת עראי אבל לא שינת קבע ותניא אידך בין קבע ובין עראי ותניא אידך לא קבע ולא עראי] לא קשיא הא דנקיט להו בידייהו הא דנקיט להו ברישיה הא דפריס סודר עלייהו וכמה שינת עראי תני רמי בר יחזקאל כדי הלוך מאה אמה:


###### Ran on Shabbat 22b:5
[Ran on Shabbat 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:5)

**והכי** פירושה דכי מנחן ברישיה ישן בהן שינת עראי אבל לא שינת קבע והיכא דנקט להו בידיה לא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי והיכא דפריס סודרא עלייהו ומניח בצדו יישן בין שינת עראי בין שינת קבע וכתב הר"ז הלוי ז"ל דהכי קיימא לן אע"פ שהרב אלפס ז"ל לא כתבן לברייתות הללו בהלכות [תפילין] והראב"ד ז"ל לימד עליו זכות וכתב שלכך השמיטן משום דאדר' ינאי סמכינן דאמר צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכדפירשו בה אביי ורבא שלא יפיח בהן ושלא יישן בהן וכל שינה במשמע בין עראי בין קבע דאף על גב דמדינא שינת עראי שריא כדמוכח התם כיון שאין אנו יודעין לשער בשינה כדי הלוך מאה אמה אין ישנין בהן כלל כשהן בראשו וכ"ש כשהן בידו אבל היכא דפריס סודרא עלייהו ומניחן בצדו מותר לישן כל שינה כדאיתא בברכות (דף כד.) מניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ולא אמרינן שמא מתוך שינתו יניח ראשו עליהם:


###### Ran on Shabbat 22b:6
[Ran on Shabbat 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:6)

**וגרסי'** תו בגמרא ואמאי קרו ליה אלישע בעל כנפים שפעם אחת גזרו על ישראל שכל המניח תפלין ינקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפלין ויוצא לשוק ראה קסדור אחד רץ מפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר לו מה זה בידך אמר לו כנפי יונה ונמצא בידו כנפי יונה לפיכך היו קורין אותו אלישע בעל כנפים ומ"ש כנפי יונה דאמר ליה דאמתילא כנסת ישראל כיונה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף וגו' מה יונה זו כנפיה מגינין עליה וכו' ואומר הר"י ז"ל דמשום הכי אמרינן כנפיה מגינות עליה דאמרי' במדרש כל העופות כשהם יגעים נחים על גבי הסלע והיונה בשעה שהיא יגעה פורחת באחת ונחה באחת:


###### Ran on Shabbat 22b:7
[Ran on Shabbat 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:7)

**ומקשו** הכא אלישע שהיה לו גוף נקי היאך נטלן מראשו והא קי"ל בפ'(נגמר הדין) [בן סורר עד:] דבשעת הגזרה אפי' אערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור וי"ל דה"מ לעבור על מצות לא תעשה אבל (לא) גזרו לבטל מצות עשה כיון שאינו עובר בידים [מותר] ועוד שהן יכולין לבטלה ממנו על כרחו שיניחהו בבית האסורין ותיבטל מאליה הילכך תיבטל ואל יהרג ואם תאמר אם כן היכי מסר נפשיה ומנח כיון שאינו מחויב בדבר נמצא מתחייב בנפשו יש לומר שאע"פ שאינו מחויב ליהרג על קיומיה אפ"ה רשאי למסור נפשו עליה ומקבל שכר שכל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת הגזרה מוחזקת בידם ומקבלין עליה שכר הרבה ואמרו בבראשית רבה מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני מה לך יוצא ליצלב על שנטלתי את הלולב וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא דרבנן:


###### Ran on Shabbat 22b:8
[Ran on Shabbat 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:8)

**מתני' טומנין בשלחין וכו'.** שלחין עורות כמו והפשיט תרגום וישלח:


###### Ran on Shabbat 22b:9
[Ran on Shabbat 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:9)

**ומטלטלין אותן.** בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן דחזי למיזגא עלייהו:


###### Ran on Shabbat 22b:10
[Ran on Shabbat 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:10)

**ואין מטלטלין אותן.** דמוקצות הן לטוות ולארוג:


###### Ran on Shabbat 22b:11
[Ran on Shabbat 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:11)

**כיצד הוא עושה.** זה שטמן בהן כיצד יטול קדרתו הואיל ואסור לטלטלן והרי היא טמונה בהן:


###### Ran on Shabbat 22b:12
[Ran on Shabbat 22b:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:12)

**נוטל הכסוי.** של קדרה שיש תורת כלי עליה ואע"פ שהן עליה לא אכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין הקדרה וכסויה בסיס להטמנה ולכסוי ותשמיש להם ואדרבה הם תשמישין לקדרה וכדנפרש לקמן בס"ד ות"ק לא איירי אחר שנטל הכסוי מה יעשה אם יקח התבשיל משם או יסלק הקדרה מן הקופה ומשום הכי פליג ר"א ב"ע ורבנן דר' אלעזר סבר מטה הקדרה [ונוטל] התבשיל מה שצריך לו ומניחנה לערב שאם יטלנה משם לא יוכל להחזירה דשמא המוכין שמכאן ומכאן יפלו ואתי לטלטלינהו הילכך תקון ליה רבנן להטות קופה על צדה ורבנן בתראי לא חיישי להכי:


###### Ran on Shabbat 22b:13
[Ran on Shabbat 22b:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:13)

**לא יכסנו משתחשך.** דאין טומנין אפילו בדבר שאינו מוסיף [הבל] משחשכה כדאמרינן בפ' במה מדליקין [דף לד:]:


###### Ran on Shabbat 22b:14
[Ran on Shabbat 22b:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:14)

**ממלא את הקיתון של צונן ונותן לתוך הכר.** שלא יחמו בחום הקיץ והחמה כגון כר וכסת של לבדין שאינו מחמם כך פרש"י ז"ל מכלל דסבירא ליה דאילו עביד הכי כדי שתפוג צנתו אסור והגאונים ז"ל סוברין דאפילו כדי שתפוג צנתה שרי ויתבאר בגמרא בס"ד:


###### Ran on Shabbat 22b:15
[Ran on Shabbat 22b:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:15)

**גמ' שלחין של בעל הבית תנן.** דמותר לטלטלן שאין עומדין לימכר ולא קפיד עלייהו אי מטנפו וחזי למיזגא עלייהו:


###### Ran on Shabbat 22b:16
[Ran on Shabbat 22b:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:16)

**אבל של אומן.** שמעבדן ומוכרן קפיד עלייהו הילכך לאו למיזגא קיימי ואין מטלטלין אותן:


###### Ran on Shabbat 22b:17
[Ran on Shabbat 22b:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:17)

**דשלחא הוה.** אומן לעבד עורות היה:


###### Ran on Shabbat 22b:18
[Ran on Shabbat 22b:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:18)

**וכן פסק רב שרירא וכו'.** משמע נמי להך פסקא מאי דאמרינן בגמרא א"ר ישמעאל ברבי יוסי אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן כלומר בשבת היו עושין כן שהיה מעשה נעשה כדבריו ואי לא דקים ליה לא הוה עביד:


###### Ran on Shabbat 22b:19
[Ran on Shabbat 22b:19](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:19)

**ומאי** דמסקינן דשלחין דהיינו עורות מותר לטלטלן דוקא ביבשין דחזו למיזגא עלייהו אבל בלחין לא וראיה לדבר מדאמרינן בפ"ק דיו"ט [דף יא.] דטעמא דנותנין עור לפני הדורסן משום שהתירו סופן משום תחלתן דאי לא שרית ליה לא שחיט ודוקא כשנשחט ביו"ט אבל מערב יו"ט אסיר ובפ' כל כתבי [דף קטז:] נמי אמרינן אם נטלטל התיק עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר אלמא [עור] בלא בשר אסור והיינו טעמא משום דהנהו עורות לחין הן ולא חזי למיזגא עלייהו אבל הכא ביבשין עסקינן:


###### Ran on Shabbat 22b:20
[Ran on Shabbat 22b:20](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:20)

**אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין.** ובגמרא מוכח דמאי דבעינן יחדן להטמנה דוקא בשל הפתק דהיינו אוצר אבל כשאינן של הפתק בטמן בהן בלחוד סגי ומיהו דוקא לאותה שבת אבל לשבת אחרת לא והיינו דאמרינן לעיל [דף מח.] וכי מפני שאין לו לזה קופה של תבן עומד ומפקיר קופה של מוכין דאלמא אף על פי שאינן של הפתק טמן בהן אין מטלטלין אותן והיינו לשבת אחרת או אפשר שהמוכין הן מוקצים יותר מגיזי צמר ומשום הכי נהי דבגיזין שאינן של הפתק טמן בהן מטלטלין אותן לעולם במוכין אין מטלטלין אותן א"נ ההיא נמי בשל הפתק היא אבל כל שאינן של הפתק בין מוכין בין גיזין כל שטמן בהן פעם אחת מטלטלין אותם לעולם:


###### Ran on Shabbat 22b:21
[Ran on Shabbat 22b:21](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/22b:21)

**תני רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל וכו'.** חריות ענפים קשים כעץ משהוקשו שדראות של לולבין ונפלו עלין שלהן קרי להו חריות: