## Ran on Shabbat Daf 33b

###### Ran on Shabbat 33b:1
[Ran on Shabbat 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:1)

**זפת וגפרית כדי לעשות בו נקב.** כלי שנותנין בו כסף חי סותם פיו בזפת או בגפרית ונוקב בתוך הסתימה נקב דק להוציא בו:


###### Ran on Shabbat 33b:2
[Ran on Shabbat 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:2)

**גרסי'** בגמרא [דף עט.] אמר רב חייא בר אמי משמיה דעולא שלש עורות הן מצה וחיפה ודיפתרא מצה כמשמעו כלומר שאין בו שום תיקון דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו תני רב שמואל בר יהודה כדי לצור משקולת קטנה וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא:


###### Ran on Shabbat 33b:3
[Ran on Shabbat 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:3)

**חיפה דמליח ולא קמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע.** דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט וכל הני מיקרו עורות כיון דלא עפיצי דאי עפיץ קלף הוי והא יהבינן ליה שיעור במתניתין כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין:


###### Ran on Shabbat 33b:4
[Ran on Shabbat 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:4)

**ומשמע** מיהא דכל שאינו עפיץ עור מיקרי ולא קלף הילכך אינו כשר לספר תורה ולתפלין ומזוזות דבכל חד מהני בעינן גויל או קלף או דוכסוסטוס האי כדיניה והאי כדיניה וכמו שנכתוב בסמוך בס"ד וכל שאינו עפיץ לאו חד מהני הוא אלא עור מיקרי אבל בתוספות אמרו שיש עבודין אחרים מכשירין כעפצים והביאו ראיה מדאמרי' בפ' הקומץ רבה [דף לא:] קרע הבא בתוך שתים יתפור בתוך שלש לא יתפור והתניא בתוך ג' יתפור ל"ק הא דעפיצן הא דלא עפיצן. כלומר דבדלא עפיצן קרע הבא בתוך שלש לא יתפור הא מ"מ משמע דאע"ג דלא עפיצן כשר דאי לא מאי לא יתפור אלא ודאי יש עבוד אחר שנעשה בלא עפצין שהוא מכשיר כאילו הוא עפיץ. ולאו ראיה היא דהתם משמע דמאי דקאמר עפיצן ולא עפיצן לאו דלא עפיצן כלל קאמר אלא שאין עפיצן ניכר מפני יושנן דאמרי' התם ה"מ בעתיקתא אבל בחדתא יתפור. ולאו עתיקתא עתיקתא ממש ולאו חדתא חדתא ממש אלא הא דעפיצן הא דלא עפיצן וכן כתב הרמב"ם ז"ל ומיהו אפשר שהדין דין אמת דאע"ג דמשמעתין משמע דכל שאינו עפיץ עור מיקרי ה"מ לדידהו שכל שאר עבודין שלהם היו יכולין להזדייף והכי משמע בגיטין (דף יט:) דאמרינן התם והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף ומשני בדעפיצן אלמא שכל שאר עיבודין שלהן היו יכולין להזדייף ואפשר שמפני כך פסולים לס"ת דבעינן כתיבה תמה וליכא אי נמי דלאו ס"ת מיקרי אבל אנו שיש לנו עיבודין אחרים שאין יכולין להזדייף וכותבין בהן גטין ושטרות אף הן כשרין לס"ת ולתפילין ולמזוזה:


###### Ran on Shabbat 33b:5
[Ran on Shabbat 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:5)

**גמ' אמר רב קלף הרי הוא כדוכסוסטוס.** ג' מינין הן שכותבין בהן ס"ת תפילין ומזוזות האי כדיניה והאי כדיניה כמו שנפרש בסמוך בס"ד האחד נקרא גויל ונקרא כן על שהעור כולו שלם ואינו נחלק לשנים כמו הקלף והדוכסוסטוס שכן לשון גויל דבר שלם שלא ניטל ממנו כלום כדאמרי' בריש בבא בתרא [דף ג.] גויל אבני דלא מישפיין ואינו נקרא גויל על שם העיבוד שהוא מעפצין הנקראין גל"ש כמו שעלה על דעת רבים שהרי אף קלף ודוכסוסטוס עפיצין היו שהרי לא היה להם שום עיבוד כשר אלא בעפצים וכמו שכתבתי למעלה אלא ודאי כדאמרן והשנים האחרים הם קלף ודוכסוסטוס:


###### Ran on Shabbat 33b:6
[Ran on Shabbat 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:6)

**ומהו** קלף ומהו דוכסוסטוס בהא מילתא איפליגו רבוואתא ז"ל שהרב בעל הערוך כתב בשמם בערך דוכסוסטוס שהעור בשעת עבודו חולקין אותו לשנים והחלק החיצון שהוא לצד השער הוא הנקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס ואומרים דדוך בלשון יון מקום וסוסטוס בשר ולפי זה כי אמרי' דכותבין על הקלף במקום בשר היינו המקום היותר קרוב לבשר ודוכסוסטוס במקום שער היינו במקום היותר קרוב לשער נמצא שכותבין בשניהם במקום חבורן כשהן דבוקין זה בזה:


###### Ran on Shabbat 33b:7
[Ran on Shabbat 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:7)

**הלכך** כיון דאסיקנא שאין כותבין תפילין אלא על הקלף צריכין כותבי תפילין לגרד הקלף יפה לצד הלבן שהוא הדבוק לבשר שאם לא יגרדו אותו כלל כיון שעכשיו אין חולקין אותו לשנים אין זה קלף אלא גויל שהוא פסול לתפילין אבל כשגורדין אותו מצד הלבן שבו הרי הוא כאילו מסירין ממנו החלק הנקרא דוכסוסטוס ונשאר החלק הנקרא קלף וכותבין בו במקום דבוקו לדוכסוסטוס אבל הרמב"ם ז"ל כתב בהפך בפרק א' מהלכות תפלין ומזוזה וס"ת שהחלק הדבוק לבשר הוא הנקרא קלף וכותבין בו במקום בשר [שהוא לבן כבשר] ממש והחלק של צד השער הוא הנקרא דוכסוסטוס וכותבין בו במקום שער ממש וכן דעת הרמב"ן ז"ל והביא ראיה מן הירושלמי דגרסי' בפרקין [הל' ג'] קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין שהיא שמע ישראל הדא דאת אמר בקולף פני העור כו' דוכסוסטוס כדי לכתוב בו ב' פרשיות שבמזוזה משמע ליה דהאי פני העור דקאמר היינו צד הדבוק לבשר ולאו ראיה היא דהכי נמי איכא למימר דפני העור מיקרי צד השער:


###### Ran on Shabbat 33b:8
[Ran on Shabbat 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:8)

**ומכל מקום לפי סברא זו צריכים כותבי תפילין לגרוד הקלפים יפה לצד השער כדי שמה שישאר יהא תורת קלף עליו.** ועל פי סברא זו נהגו לכתוב ס"ת על הקלפים שלנו שאינן חלוקין וכותבין בו במקום בשר מתורת קלף ואין גורדין צד הלבן שבו דלא מצית אמרת דמתורת גויל כותבין בו שהרי אין כותבין על הגויל אלא במקום שער דגרסינן בירושלמי בפ"ק (דבבא בתרא) [דמגילה הל' ט'] בקלפים לא נתנו חכמים שיעור וצריך לכתוב על הגויל במקום שער ועל הקלף במקום נחשתו ואם שינה פסול אלמא אין כותבין על הגויל אלא במקום שער הלכך קלפים שלנו שכותבין עליהם במקום בשר לא מתורת גויל עושין כן אלא מתורת קלף לפי שגורדין אותו במקום השער ומה שנשאר כלפי הבשר היינו קלף וכותבין במקום בשר ואילו לפי' בעל הערוך ז"ל כל כיוצא בזה פסול שלדבריו אין כותבין על הקלף ועל הדוכסוסטוס אלא במקום שהן מחוברין זה לזה:


###### Ran on Shabbat 33b:9
[Ran on Shabbat 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:9)

**ואוקימנא** בגמרא הא דרב כר"מ דתניא ר"מ היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת ומהא משמע דלכתחלה כותבין מזוזה על הקלף דהא דאמרינן רבי מאיר היה כותבה לכתחלה משמע ומדאמרינן נמי טעמא דמפני שמשתמרת הכי משמע ולפי זה הא דתניא ומייתי לה בפרקין בגמרא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על הדוכסוסטוס ה"ק ומזוזה אף על הדוכסוסטוס וכ"כ ר"ח ז"ל דכותבין מזוזה לכתחלה על הקלף אבל הרב אלפסי ז"ל כתב בהלכות מזוזה תניא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על הדוכסוסטוס וכו' והא דאמרי' מזוזה על הדוכסוסטוס למצוה אבל אם כתבה על הקלף כשרה ולא מחוור מלישנא דהיה כותבה ואפשר דאע"ג דקתני היה כותבה היינו לפעמים כשלא היה מזדמן לו דוכסוסטוס היה כותבה על הקלף דהא תניא נמי בפ' הקומץ [סוף דף לא:] גבי מזוזה ר"מ היה כותבה על הדוכסוסטוס כמין דף ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה ועושה פרשיותיה פתוחות ואסיקנא התם דמצוה למעבדינהו סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ואי נמי ה"ק דהיכא דבעיא שימור כגון דעומדת במקום התורפה או במזוזה של רבים שאינה נבדקת אלא פעמים ביובל היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת יפה מן הדוכסוסטוס:


###### Ran on Shabbat 33b:10
[Ran on Shabbat 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:10)

**ולענין מזוזה בגויל לא אתפרש בשמעתין.** אלא מיהו כיון דלית בהו בשום דוכתא בהדיא דמזוזה אגויל לא כתבינן ובגמ' מעיקרא כי הוה סברי דמזוזה אקלף לא כתבינן מתמהינן כי בעי' לאוקימנא לברייתא דקתני כתבה על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס כשרה במזוזה ופרכי' מזוזה אקלף מי כתבינן ולא פרכי' מזוזה אגויל מי כתבינן כדפרכי' כי בעי' לאוקמא בתפילין אגויל דאמרינן תפילין אגויל מי כתבי' ש"מ דלכ"ע כתבינן מזוזה אגויל:


###### Ran on Shabbat 33b:11
[Ran on Shabbat 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:11)

**ולענין** ס"ת כיון דאוקי' בגמרא ברייתא דקתני על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס כשרה בס"ת שמעינן מיניה דס"ת נכתב על הגויל ועל הקלף ועל הדוכסוסטוס ומיהו מצוה מן המובחר בגויל שכך היה דרכן כדאמרינן בגיטין [דף נד:] גוילין שבו לא עבדתים לשמן והיינו נמי דאמרינן בפ"ק דבבא בתרא (דף יד:)גבי ס"ת שעשה משה דמקשי' בתרי פושכי היכי הוה יתיב משום דמשמע לן דשל גויל היה דאי של קלף מאי קשיא ליה הרי יכול לגרדן ולהעמידן על גלדן אלא ודאי מצוה מן המובחר בגויל ומשום הכי קתני כשרה דמשמע דיעבד משום קלף ודוכסוסטוס ואע"ג דאמרינן בפ"ק דבבא בתרא [דף יד.] שאלו את רבי ס"ת בכמה אמר להם בגויל ו' טפחים בקלף איני יודע לאו למימרא שיהא רשאי לעשותו בקלף לכתחלה אלא בשעת הדחק קאמר וכ"כ שם ר"ח ז"ל דכיון דלא אשכחן מי שעשה כך אין מתירין לכתחלה לעשות בקלף ומצוה מן המובחר אינה אלא בגויל ע"כ ומ"מ בדיעבד כשר אף על הקלף ועל הדוכסוסטוס אלא שהרמב"ם ז"ל כתב דעל הדוכסוסטוס פסול ולא נהירא ובחידושי הארכתי:


###### Ran on Shabbat 33b:12
[Ran on Shabbat 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:12)

**ונמצא** פסקן של דברים דספר תורה ומזוזה נכתבים על הגויל או על הקלף או על הדוכסוסטוס ומיהו ספר תורה מצותו מן המובחר בגויל ומזוזה מצותה מן המובחר בדוכסוסטוס לדעת הרב אלפסי ז"ל אבל תפילין אינן נכתבין אלא על הקלף:


###### Ran on Shabbat 33b:13
[Ran on Shabbat 33b:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:13)

**מתני' דבק.** גלו"ט בלע"ז:


###### Ran on Shabbat 33b:14
[Ran on Shabbat 33b:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:14)

**כדי שיתן בראש השבשבת.** מושיבים נסר קטן בראש קנה א' ונותנים עליו את הדבק והעוף יושב עליו ונדבק בו:


###### Ran on Shabbat 33b:15
[Ran on Shabbat 33b:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:15)

**חרסית.** לבינה כתושה:


###### Ran on Shabbat 33b:16
[Ran on Shabbat 33b:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:16)

**לעשות פי כור.** שהמפוח נכנס בו:


###### Ran on Shabbat 33b:17
[Ran on Shabbat 33b:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:17)

**פטפוט.** רגל למקום מושב הכור שהיו מושיבין אותו על כן הראוי לכך:


###### Ran on Shabbat 33b:18
[Ran on Shabbat 33b:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:18)

**סובין.** כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב במקום שאין פחמין צורפין הזהב באש סובין:


###### Ran on Shabbat 33b:19
[Ran on Shabbat 33b:19](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:19)

**לסוד אצבע קטנה שבבנות.** טופלות בסיד להשיר את השער:


###### Ran on Shabbat 33b:20
[Ran on Shabbat 33b:20](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:20)

**כלכול.** מפרש בגמרא צידעא:


###### Ran on Shabbat 33b:21
[Ran on Shabbat 33b:21](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:21)

**אנדיפי.** מפרש בגמ' אפות' פדחת :


###### Ran on Shabbat 33b:22
[Ran on Shabbat 33b:22](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:22)

**אדמה.** ארגול"א:


###### Ran on Shabbat 33b:23
[Ran on Shabbat 33b:23](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:23)

**מרצופין.** שקים גדולים העשוין מקליפת עץ ונושאין בהן פרקמטיא בספינות וחותמין אותן:


###### Ran on Shabbat 33b:24
[Ran on Shabbat 33b:24](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Shabbat/r/33b:24)

**כחותם האגרות.** שחותמין אותם שלא יקרא אדם אחר בהן אלא מי שנשתלחו לו ושיעורא דרבנן זוטא מדרבי עקיבא: