## Ran on Sukkah Daf 6b

###### Ran on Sukkah 6b:1
[Ran on Sukkah 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:1)

**וכן לענין ציצית נמי היכא דתלאן וקשרן.** שתחב בכנף חוט אחד כפול לארבעה ועודנו חוט כפול ועשה כל הגדילין והקשרים ונמצא שעשויה בפסול שאין בה אלא חוט אחד ואח"כ פסק ראשי חוטין שלהן ונעשין שמונה חוטין פסולה משום תעשה ולא מן העשוי שהרי בפסול נעשית ולא אמרינן פסיקתן זו היא עשייתן [אבל] ודאי תלאן ואחר כך פסקן וקשרן כשרה והכי מוכח בגמרא:


###### Ran on Sukkah 6b:2
[Ran on Sukkah 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:2)

**בפסולת גורן ויקב הכתוב.** מדבר. דכתיב באספך מגרנך שאתה אוספו ונוטלו מן הגורן הגורן הוא האוכל ומה שאתה אוסף ובורר מתוכו הוא הפסולת:


###### Ran on Sukkah 6b:3
[Ran on Sukkah 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:3)

**צאו ההר.** פסוק הוא בעזרא (נחמיה ח'):


###### Ran on Sukkah 6b:4
[Ran on Sukkah 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:4)

**לעשות סוכות.** ולא הזכיר כאן אלא דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ:


###### Ran on Sukkah 6b:5
[Ran on Sukkah 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:5)

**היינו הדס היינו עץ עבות.** מהו זה ומהו זה להזכיר שניהם במקרא הלא אחד הם שהדס הוא עץ עבות על שס שעליו מורכבין זה על זה כמו עבותות ושרשרות:


###### Ran on Sukkah 6b:6
[Ran on Sukkah 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:6)

**הדס שוטה.** שאינו כשר ללולב שאין עבותו עשויה של שלשה עלין:


###### Ran on Sukkah 6b:7
[Ran on Sukkah 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:7)

**מתני' חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין.** זרדין עשבים שאינם ראוין לאכילה:


###### Ran on Sukkah 6b:8
[Ran on Sukkah 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:8)

**אין מסככין בהן.** משום דגזרינן אטו הניחן על מנת ליבשן ונמלך עליהן לסכוך כדאיתא בגמ' ואע"ג דקתני אין מסככין בהן דמשמע לכתחלה אין הכי נמי דאפי' דיעבד פסולה והכי מוכח בגמרא אלא דתנא הא לישנא לאשמועינן דאפי' במסכך לכתחלה לשם סוכה עסקינן ואפ"ה מתסר משום גזירה ומוכחא בגמ' דלא מקריא חבילה למגזר בה הך גזירה בפחות מג' ואפי' ר' יהודה דלית ליה גזירת תקרה כדאיתא לקמן במתני' דמסככין. בנסרים הכא בהך גזרה דחבילה מודה דהא שכיחא וההיא לא שכיחא דלא עביד איניש לישב בסוכת תקרה של נסרים שבנאן לביתו ולשהותן בלא מעזיבה:


###### Ran on Sukkah 6b:9
[Ran on Sukkah 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:9)

**ואם התירן כשרות.** דכיון דלא אסירי אלא משום גזירה דחבילה וכשהתירן לא מיחלפי שאין אדם מיבש חבילה מותרת:


###### Ran on Sukkah 6b:10
[Ran on Sukkah 6b:10](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:10)

**וכולן כשרות לדפנות.** וכולן הפסולין ששנינו לסכך כשרים לדפנות דכל סוכות הכתוב סכך במשמע דדופן לא איקרי סוכה ודנפקי לן בגמרא [דף ו:] דפנות מבסוכת בסוכת בסוכות מייתורי דקראי ילפי' ולא ממשמעות' הלכך סוכות תעשה לך מגרנך ומיקבך אסככה הוא דקאי:


###### Ran on Sukkah 6b:11
[Ran on Sukkah 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:11)

**גמ' פעמים שאדם בא מן השדה.** כל ימות החמה:


###### Ran on Sukkah 6b:12
[Ran on Sukkah 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:12)

**ומניחה על גבי סוכה.** שיש לו כל ימות השנה למקנהו ומניח החבילין שם ליבשן ולא לסכך וכשמגיע החג גזור רבנן שמא נמלך עליהן לסכוך:


###### Ran on Sukkah 6b:13
[Ran on Sukkah 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:13)

**והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי.** בפסול כזה שנסכך שלא לשם סכך אפילו לצל אלא ליבש ואין שם סוכה עליו הלכך גזור רבנן שלא יסככו בחבילין אפילו מטילין עליה לשם סוכת החג גזירה משום חבילין דכל השנה ואיכא מאן דאמר דאע"ג דאסור לסכך בתחלה בחבילין אפ"ה חבילה שהניחה ליבשה אם נענעה כשרה כדמוכח לקמן גבי נסרים דאע"ג דלכתחלה אין מסככין בנסרים אפ"ה בסוכה שהיא עשויה כבר סגי ליה בפקפוק דכיון דמחזר עליה לבטלה ליכא למיגזר שמא ישב בסוכה של תקרה אחרת שהיא עשויה כבר. [זהו פרש"י]:


###### Ran on Sukkah 6b:14
[Ran on Sukkah 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:14)

**אמר רב יהודה סככה בחיצים.** בית יד של חצים:


###### Ran on Sukkah 6b:15
[Ran on Sukkah 6b:15](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:15)

**זכרים.** כעין שלנו שחוחבין אותן בבית קבול של חץ:


###### Ran on Sukkah 6b:16
[Ran on Sukkah 6b:16](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:16)

**כשרה.** דאע"ג דכלים נינהו פשוטי כלי טץ אינן מקבלין טומאה ואע"ג דאיכא פשוטי כלי עץ שמקבלין טומאה מדרבנן הני לא מקבלי טומאה אפי' מדרבנן וכבר כתבתי בפרק המוכר את הבית מה הן אותן פשוטי כלי עץ שמקבלין טומאה מדאורייתא ומה הן אותן שאין מקבלין טומאה אלא מדרבנן ומה הן אותן שטהורין לגמרי:


###### Ran on Sukkah 6b:17
[Ran on Sukkah 6b:17](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:17)

**בנקבות פסולה.** שיש נקבים בראשם והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב והוו להו מקבלים שבכלי עץ וראוים לקבל טומאה ואע"פ שהיא עשוי להתמלאות מלוי עולם שלא להתרוקן עוד שמיה קבול:


###### Ran on Sukkah 6b:18
[Ran on Sukkah 6b:18](https://torahapp.org/share/book/Ran%20on%20Sukkah/r/6b:18)

**סככה באניצי פשתן פסולה.** פרש"י ז"ל שכן ראוי לטמא בנגעים כדאמרינן בפרק במה מדליקין (דף כז:) האונין של פשתן משיתלבנו ופירוש אניצי לאחר שהן מתוקנין במסרק ונקראין סירי"ש אלמא דס"ל שהפשתן עצמו מטמא בנגעים קודם טויה ולפי' אתיא שמעתין כר"י דפלוגתא היא במסכת נגעים פי"א ומייתינן לה בפרק במה מדליקין (דף כז:) דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי רבי מאיר רי"א בשתי משישלק והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו אבל הדבר קשה היאך פשתן מטמא בנגעים לשום תנא והא שתי וערב כתיב ועוד דא"כ נמצא ר"י מיקל טפי מדר"מ בשתי ומחמיר באונין וכ"ת באונין לא פליג ושמעתין ככ"ע אתיא אכתי קשיא דמאחר שנראה לטמא בנגעין כשהן אונין היאך הוא יוצא מידי טומאה כשנטוה עד שישלק ועוד יש שם באותה סוגיא הוכחה שאין הפשתן [שאינו נטווה] מטמא בנגעים לפיכך נראה כמו שמפורש בערוך דאונין מטוה של פשתן ושתי וערב דקאמר ר"י היינו בצמר שניכר בו מהו שתי ומהו ערב שזה טווי כלפי היד וזה טווי כלאחר יד אבל בפשתן הכל שוה ואינו ניכר ומשום הכי קאמר דאונין של פשתן משיתלבנו ודאמרי' בפ"ק דע"ז (דף יז:) דאייתו ליה לר' אלעזר תרי קיבורי ואמרי ליה הי דשתיא והי דערבא בשל צמר היה שהדבר ניכר או אפשר שלבקי כגון מן של טרסיים אף בפשתן הוא ניכר בין שתי לערב ואניצי פשתן דקאמרינן הכא היינו ודאי שהפשתן אינו טווי כדאמרינן במסכת נדרים (לד סו:) בפ' פותחין שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן ושמעתין נמי מוכחא הכי דמספקא לן בגמרא בתייר ולא דייק ודייק ולא נפיץ מכלל דדייק ונפיץ פשיטא ליה דפסולה דהיינו אניצי פשתן ואע"פ שאינן מטמאים בנגעים הואיל וקרוב הוא לטוותן גזרו בהו רבנן לפסלן לסכך כדאשכחן לקמן בגמרא דאיכא דפסיל נסרין משופין משום גזירת כלים ואפילו מאן דמכשר התם מצי פסיל הכא והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' סוכה כתב דהיינו טעמא דפסולה מפני שהפשתן נשתנית צורתו וכאילו אינו מגדולי קרקע וכתב עליו הראב"ד ז"ל טעם אחר יש לנו בזה מפני שאניצי פשתן ראויין ליתן אותם בכרים וכסתות והרי הן מקבלין טומאה על ידי דבר אחר ולא גרעי מבלאי בגדים: