## Rasag on Sefer Yetzirah Chapter 1

###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:1:1)

**בשלשים ושתים וכו'.**פי' יו"ד ספירות וכ"ב אותיות ולקמן מפרש להו ליו"ד ספירות בפרק זה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:1:2)

**חקק י"ה ה' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים וכו'.**פר"ס השמות האלה י"ה ידו"ד, בי"ה ידו"ד בשני שמות אלו ברא ב' עולמות שנאמר כי בי"ה ה' צור עולמים צר עולמים שנים העוה"ז והעוה"ב, כי שמו אותו ג' שמות הו"ה הי"ה יהי"ה משמע ג' לשונות להבא ולשעבר והוה כנגד ג"פ ק' ק' ק'. וכן תקנו חכמים לומר בסדר קדושה קדיש בשמי מרומא וגו' כמו שמפורש במשנת מרכבה פרש"ז עליו עננו שברא לוילון ומעון להללו ולשבחו שם. קדיש על ארעא עובד גבורתיה הם הנסים שעושה לנו בכל יום וזהו שאנו אומרים בכל יום וקדש את שמך בעולמך על מקדישי שמך:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:1:3)

**צבאות.**כלומר אות הוא בצבאותיו שאין כל צבאותיו יכולין לראותו רק באות שלו כלומר בכרוב המיוחד שברא לאות על כסאו להיות שם מהלל, ישראל שר הוא על עמו ישראל (בפני) אלהים חיים המחיה את כל החיים. ושלשה נקראים חיים האלהים והמים ועץ החיים. אל שהוא חזק ואמיץ למקשים ערפם נגדו ליפרע מהם, ומיהו אינו כמלאך שנאמר בו כי לא ישא לפשעכם אך הוא רחום וחנון. שדי, שאמר לעולם די. רם, שהוא יושב ברומו של עולם. נשא, שהוא נשא על כל נשאים נשא בכבוד וגודל ותפארת והוא נושא וסובל כל בזרועו בכח גבורתו מעלה ומטה. דרך נושאים הם למטה ומשאם למעלה אבל הקב"ה הוא למעלה ונושא למטה בתליית דברו והוא למעלה שנאמר נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה. שוכן עד, שמלכותו עדי עד בלי סוף ותכלית. וקדוש שמו, שהוא קדוש וכל משרתיו הקדושים אליו אומרים קדוש קדוש קדוש. בשלשה ספרים, פר"ס ג' מיני ספירות אמ"ש אחת, והן שלש אמות כדפי', ז' כפולות שתים, י"ב פשוטות שלישית:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:4
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:1:4)

**והגי' בספר וספר וספור.**בספר כיצד לשון מנין שכל האותיות נעשו במנין. כגון אי"ק בכ"ר גל"ש. א' עשירית לי'. י' עשירית לק'. וכן בכ"ר גל"ש. וכן אב"ג טול אחד מן הג' שהיא האות השלישית ושים על אות ראשונה ונעשו שלשתן ג' פעמים ב' ב' ב'. וכן בג"ד שים אחד מן הד' על הב' ונעשו ג' ג' ג'. אי נמי האות האמצעית מן הג' אותיות היא שליש מג' האותיות רצופות וכן כלם. ספר, היא הכתיבה שעשה צורת האותיות שאינן דומות זו לזו בכתיבתם וכן אפרש לקמן. המליך, היינו כתב האותיות ופר"ס המליך פי' הקדים:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:2:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:2:1)

**עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות.**פר"ס עיקר היצירה היא מאותן הג' אותיות שכל היצירות נבראו מאויר (רוח) ומים ואש. ואמות הוא מלשון כי אם לבינה תקרא שהוא לשון עיקר. ולקמן אפרש להו היאך ברא כל היצירות בכל אחד:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:3:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:3:1)

**עשר ספירות בלי מה וכו'.**פר"ס עשר ספירות כמפרש לקמן שהן בלימה כלומר בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר:

**Sefaria Community Translation:**
**Ten spheres without anything, etc.:** Rav Saadia explained, ten spheres - as explained above - which are restrained. This means to say, restrain your mouth from speaking and your heart (mind) from pondering.


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:3:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:3:2)

**כנגד מספר עשר אצבעות אדם חמש כנגד חמש,**ה' אצבעות רגל אחד כנגד ה' אצבעות רגל שני. וכן אצבעות הידים מכוונים חמש כנגד חמש וברית מילה המעור בין עשר אצבעות הרגלים. וכן הלב והלשון בין אצבעות הידים להזכיר האדם ולהזהירו על עשר הספירות שפירש למעלה שיהיו בלימה כלומר בלום לשונך מלדבר ולבך מלהרהר בהם וזהו במלת לשון דבור והל' נדגשה לשון מלה, ובמלת המעור הל' נרפית לשון מילה, והוא הברית להזכיר האדם ולהזהירו על מלת הלשון בעשר ספירות האמורות מלדבר מה היה קודם הספירות ומה יהיה אחריהן. וכן בלום לבך מלהרהר בהן בעשר ספירות היאך בראן ויצרן ועשאן:

**Sefaria Community Translation:**
**Corresponding to the ten fingers of a man, five parallel to five:** Five toes on one foot parallel to the five toes on the other foot. And likewise the fingers of the hands are parallel, five parallel to five; with the circumcision of the nakedness between the toes of the feet; and likewise the heart and the tongue between the fingers of the hands. This is to remind a person and to warn him about the ten spheres, which he explained above are to be restrained - meaning restrain your mouth from speaking and your heart from pondering about them. And this is [the meaning of] "with the *milah* of the tongue," speech. And the [letter] *lamed* is accented - it is the expression, word. "And with the *milah* of the nakedness, the [letter] *lamed* is subdued - it is the expression, circumcision. And that is the covenant [of circumcision]. This is to remind a person and to warn him about the word of the mouth concerning the ten mentioned spheres and what was before the spheres and what will be after them. And likewise restrain your heart from pondering about them; how He created, formed and made them.


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:4:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:4:1)

**עשר ולא תשע וכו'.**כלומר לכך בראן עשר ספירות ולא פחות במנין תשע ולא יותר במנין י"א להבין בבינה ובחכמה שהן בלימת פיו ולשונו כמו מנין העשרה החוזר לתחלתן לי"א ולא ליו"ד שהרי מונין י"א י"ב י"ג. וכן לאחר כל העשיריות כן עשרים מונים כ"א כ"ב וכן ל"א ל"ב ומ' כך כשיעלה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:5:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:5:1)

**עומק כו'.**לכך נברא ביו"ד ספירות לבלום מלהעמיק עצה בי' עמקים אלו אם יהיה ראשית או אם יהיה אחרית במה יוכל להיות לו טוב בג"ע מטובה שיהיה לו אם יעשה עבירה או מה יוכל להיות לו רעה בגיהנם מן הרעה שיהיה לו אם יעשה מצוה ומה למעלה מן המעון ומה למטה מן התהום ומה מכותל מזרחי ולהלן וכן מכל ארבע רוחות ולהלן. חמש פעמים [*) אצ"ל עשר פעמים, ואולי ר"ל שהם כפולים (ש"ל):] עומק גרסינן בבבא זו כנגד עשר ספירות לבלום בהן אך דע בלבך כי הקב"ה הוא אדון הכל לכן שמו בלשון אדני והוא אל מלך נאמן ומושל בכולן:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:6:1)

**עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק.**שהם צופים לכרוב המיוחד ומכסים פניהם מאימתן בכל פעם ופעם כן נמי כשתדבר ביו"ד ספירות תהיה אימתן עליך:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:6:2)

**ודברו בהן ברצוא ושוב וכו'**רצה וממהרת לאחר ההלול לשוב למקומה וכן למאמרן של י"ס כסופה הממהרת ללכת אחרי הרוח הרודפה כן יאבדו וירדפו המהרהר והמדבר באותן י"ס:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:6:3)

**ולפני כסאו הם משתחוים וכו'.**פי' ר"ס העוסק בס"י זה ובמשנה זו חובה עליו להשתחות ליוצר כל ולאמר רוממו ה' אלהינו והשתחוו וכו' כמו שמראה הבזקין משתחוין:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:7:1)

**יס"ב נעוץ סופן בתחלתן.**פר"ס כדבר הנעוץ סופו בתחלתו שאין לו ראש וסוף כך לא תהרהר בלבך בסוף ובתחלת הי"ס:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:7:2)

**כשלהבת קשורה בגחלת.**פר"ס כשלהבת כמו שהשלהבת בין רחבה בין קצרה קשורה בגחלת כך דע שאדון יחיד ואין לו שני והכל קשור ותלוי עליו בזרוע עוזו:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:7:3)

**ולפני אחד מה אתה סופר.**פר"ס כשם שאין קודם לאחד כך אין קודם ליחיד בעולמו ולכך השווה כל הספירות למנין:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:8:1)

**ולבך להרהר**שוב וחזור לתחלת דבר לי' ספירות, והעמיד דבר על בוריו [אולי כן היה בגירסתו]. כלומר על אמיתת הדבר שנתן ברית לבלום העשר ספירות:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:8:2)

**והשב יוצר על מכונו**[ אולי כן היה בגירסתו]. פר"ס אע"פ שברא הכסא והכרוב המיוחד לא אצל מכבודו ולא השרה שכינתו עליהם עד שבת בראשית לאחר שנבראו כל מעשיו בע"ס, וזהו שיסדו רבותינו וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:8:3)

**ואם רץ לבך שוב למקום כו'.**פר"ס אם ירוץ לבך ותקף עליך יצרך להרהר ולידע שוב אל המקום לתחלת הדבר, ולכך נאמר בהן לעיל לדבר בהן ברצוא ושוב:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:4
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:8:4)

**ועל דבר זה נכרת ברית.**כלומר להבין בדבר זה לבלום ביו"ד ספירות נכרת ברית מילה בין יו"ד אצבעות הרגלים וביום שנתן מילה לא"א ע"ה נשנית לו משנה זו וכרת עמו ברית שלא להרהר ולדבר אך לבלום ולכך עשה משתה גדול כאדם העושה משתה ביום המילה והברית:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:9:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:9:1)

**יס"ב אחת רוח אלהים חיים.**שהוא קול ורוח ודבור בלי דמות ובלא צורה לראשיתן אין חקר ולאחריתן אין תכלית ומשם אצל כבודו על הכרוב המיוחד על כסא הכבוד, ולקמן אפרשנו בעזרת הצור ברוך הוא:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:10:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:10:1)

**שתים רוח מרוח.**הרוח שברא מרוחו כ"ב אותיות כמוהו בלא יסוד בלא רוח בלא חכמה להשכיל האוזן ככלי זכוכית העשוי בנפיחה כך האותיות נעשו מרוח הקב"ה ואמר באמירתן וברא עולמו ואף תוכל לברוא בריאה בכח אמירת האלפא ביתות, ולקמן אפרש כיצד:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:11:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:11:1)

**שלש מים מרוח.**כלומר מרוח פיו נבראו המים כביכול בשר ודם יכול לעשות כן שמתלחלח הבל רוח פיו ונעשו מים, כך הקב"ה נפח והוציא מים מלחלוח רוחו עד אין חקר ומספר ומאותן המים חצב תהו ובהו, פיר"ס תהו זה קו ירוק המקיף את כל העולם כלו, ובהו זה חשך שנברא סביב העולם קודם עלות השחר וע"כ נקרא כן על כי עולה אותו השחור ויבא אור וזכר לדבר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. אלו אבנים מפולמות המשוקעות בתהום. ומהם המים זבים ויוצאים לעולם והמים ההם שהוציא מלחלוח רוח הקדש לכן תלאם באויר בחללו של עולם במאמר קדוש כמו שרוח עומד בחללו של עולם שנאמר ובין המים אשר מעל לרקיע על לא נאמר אלא מעל ונתן באותן מים מסו להקרישן פרזוור"א בלעז ובמקצתן נטה ארץ בארבע רוחות, פרש מהן ומתחן למעלה מזרח מערב צפוי ודרום והעביר אשו הגדולה ליבש אותן המים שנטה ומתח בהן את הארץ לארבע רוחותיה ובחום האש שהיה חזק יותר במקום אחד מבמקום אחר בכך נעשו מהם אבנים ירוקות מהם אדומות מהם שחורות מהם לבנות. וכן בו"ד יוכל לבשל כ"כ מים עד שיעשה השאר מחמת הרתוח דבר קשה כאבן וכן נראה דלכך יוצא האש מן האבנים. ולפי שהארץ נעשית מן המים לכך אפרש לקמן שתולדות הארץ מים ומאותן המים קודם העברת האש לאחר ההקפאה שנתן בהם כדפרישית נעשו טיט ורפש וכיצד קצב מן המים רפש וטיט הקפיא אש ומים ונעשו טיט ורפש והוקרשו ונעשה אדמה. הא למדת כי חלק הקב"ה את המים לג' חלקים, חלק אחד הקפיא ונעשה ממנו ארץ, וחלק ב' אצל ונעשה שמים וכל צבאם שהוציא אש ומים ולקמן אפרש לה, וחלק ג' הם המים העליונים ומים התחתונים שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 1:12:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/1:12:1)

**ארבע אש ממים.**שהוציא מחלק השלישי של מים אש כיצד לאחר שתלאם באויר הגיה זוהר מזוהרו הטוב והנורא וזיהר במים ומכח אותו הזוהר יצא האש ואל תתמה איך יוציא האש מן המים שהרי בדעת בני אדם המועטת ניתן לעשות כך ולהוציא אש ממים כיצד מביא כלי זכוכית טהור מאותו זכוכית הנקרא ברי"ק בלעז וממלאו מים ונותנו בשמש בירח תמוז שכחה של חמה מתגבר ונעורת של פשתים סביב לכלי הזכוכית ויוצא אש מן המים אשר בזכוכית. ופיר"ס שמשים איסקא יוצאת בניצוצות היוצאות מן הכלי ומבעיר, ומאותו אש היוצא מן חלק שלישי מן המים ברא שמים ומלאכים וחיות ואופנים וכסא הכבוד וכל צבא מרום מלבד הכרוב המיוחד שבראו מאשו הגדולה. אך שאר צבאות מרום לא רצה לבראות מאשו הגדולה שמא יעמם אשם לאשו הגדולה כי אש אוכלה הוא. ורבותינו פירשו [יומא כ"א ע"ב, ע"ש] דשש אשות הן ואשו של הקב"ה אוכלה אש ובשעה שאמרו המלאכים מה אנוש כי תזכרנו וגו' הושיט הקב"ה בהם אצבעו הקטנה ושרפם וזש"ה כי ה' אלהיך אל קנא אש אוכלה הוא והיצירה של צבא מרום היו מג' התולדות אש ומים ורוח שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. היינו דתנינן ומשלשתן יסד מעונו ולכן נקרא שמים שהיו מאש וממים, וגם לכך תולדות שמים אש שהאש עולה למעלה, וראיה לדבר שהרי כשתשים הקדרה על האש תהיה מבושלת יותר בקל מבזמן שהאש אצל הקדרה א"כ כח האש עולה תמיד. ושש ספירות הנותרות עוד לקמן אפרש להו שחתם בהם ששה קצוות הארץ בששה מינים שחלק בשמו הגדול של ג' אותיות יה"ו יו"ה הי"ו הו"י וי"ה וה"י. ופ"ר בספר צח ואשור אפרש שש ספירות הנותרות ה' עולמות וחתימת הקצוות הששית ואלו הן ה' עולמות, עולם הטרני, עולם הרברבנות, עולם המדע, עולם היצירה, עולם הנפש. ופירשו רבותינו עולם הטרני הוא לשון מהלל, ויש מפרשים לשון השתחויה כלומר שכבוד הקב"ה מלא כל העולם קול רוח ודבור ואם אין מקום להללו ולשבחו אנה ישבחוהו עליונים לכך ברא מעון וכסא וכרוב המיוחד על כסא כבודו יושב והזהיר מזוהר כסא כבודו מצד מערב שאין ענן פרוס לאותו צד, ובספר משנת מרכבה מפרש לה וזש"ה ויעש אלהים את הרקיע וגו' היינו מעון מיוחד ברקיע. עולם הרברבנות פ"ר הם המלאכים וחיות הקודש והאופנים. עולם המדע הוא נפש הבהמית כבהמה המכרת את קונה כך נראה באדם במרה והיא אדומה. עולם היצירה הוא שכר גיהנם ושכר ג"ע. עולם הנפש היא הנשמה שהיא מן העליונים ולכל חטא שאדם חוטא מתלכלכת בדעת הבהמי שבתוכו נעשית אדמה ונותנת דין למה נטתה ללכת אחרי דעת הבהמי שבתוכו, וזש"ה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכתיב נכתם עונך לפני ואותה הנשמה נעשית מרוח אלהים שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וכך כל הנשמות יחדיו נעשו מרו"פ ובירר להן מקום לכל הנשמות אומה אומה לבדה ופירש להם אם ירצו לקבל התורה ולא רצו שום נשמות לקבלה לבד נשמתן של ישראל, וזש"ה וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש וגו', ופירשו רבותינו דבנשמותן מיירי קרא ונשבעו יחד ג' הריעים גוף ונשמה ורוח הבהמי שלא יניחו זה את זה לכך כשהאדם ישן יוצאת נשמתו לחוץ וחוזרת דרך נחיריו והנה היא סמוכה לגופו וערה לפניו וכשהאדם רוצה להקיץ משנתו היא מעוררתו וכשהוא מקיץ בבהלה כשמקיצין אותו הנשמה ממהרת להכירו ולהכנס בתוך נחיריו ולכך אדם כשמקיץ משנתו בפתע פתאום הוא מתבהל ועי"כ שהנשמה יוצאת ומשוטטת אנה ואנה באים חלומות כי הולכת בדרך רחוק וחוזרת ומגדת לריעיה מה שמצאה ושראתה: