## Rasag on Sefer Yetzirah Chapter 2

###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:1:1)

**עשרים ושתים וכו' יסוד שלש אמות,**כדפרישית לעיל בסמוך בפ' א':


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:1:2)

**אמות.**לשון עיקר התולדות:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:1:3)

**יסודן כף זכות וכף חובה.**פר"ס נשמה היא מתולדת אש והיא התולדה של אש יצר טוב מאד והיא חמה ולחה כי היא בדם ולכך תולדות דם חם ולח, ויצה"ר נברא בטבע קר ולח שהוא תולדות המים, ולכך אדם שתולדתו הוא קר ויבש דרכו להיות צדיק גמור, ומי שתולדתו ממים שהוא קר ולח דינו להיות רשע גמור, ומי שתולדתו מאויר שהרוח שהוא כדבר הנלוש ומעורב וממוצע בינתים שדומה קצת לאש וקצת למים דינו להיות בינוני, וזהו כף זכות וכף חובה ולשון. ולשון פי' רבינו דבר הנלוש, ומי שתולדתו אש שהוא בשוה ביצר טוב אין נוטל שכר כמי שתולדתו מים ודינו להיות רשע גמור וכופה את יצרו. מעשה במיאינצ"א באיש אחד ושמו סוקרא"ט הגלילי שהבין בספר זה והיה מבחין בצורת האדם ובמעשיו כשרואה את דמות צורתו להודיעו מה מעשיו, ואמר סוקרא"ט [על צדיק אחד] שהוא גנב ורוצח ונואף, חזרו וספרו לאותו צדיק מה שאמר עליו אמר אותו צדיק ודאי הוא חכם גדול ובקי בצורות כי יש לי טורח גדול לכוף את יצרי המתגבר עלי מאד מאד:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:2:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:2:1)

**חקקן.**פירוש עשה מהן דמות כתיבתן ובדרש דריש האותיות וצורתן למה כדאיתא בפרק הבונה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:2:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:2:2)

**חצבן.**פי' ר"ס שעשה מהן נשמה ומפעילות וגופניות, אותיות הו"י הן הנשמה שאין שום דבור והברה בלתן, כלומר נוטריקון הבא מאותיות הו"י אָה אוּ אִי ונוטריקון אֶה אֵי אוֹ יוצא מן הה' העשויה כמין פתח גג העליון, וסוף רגל דופן ימין ורגל שמאל הוא כמין ציר"י, ורגל ימיני באורך הוא כמין וֹ כזה ולכן משמשת לפעמים להברת אָה כמו עשה בנה קנה, ולפעמים להברת אֶה כמו תעשה יבנה ודומיהן, ולפעמים להברת אֹה כמו ראה ראינו, ולכך עשאן נשמה לפי שהן שמו של הקב"ה, ומן מפעילות הם, א"ב (ד') כ"ל מ"ן ש"ת, א' אעשה, (ד' דהא), כ' כעשות, ל' לעשות, מ' מעשות, וכן כולם מפעילות הן, גופניות כגון ח"ט גז"ע ק"צ ספ"ר, לכך עשה ט' מפעילות כנגד ז' כפולות ושתי אותיות של שם י"ה וי' גופניות כנגד י"ס. שקלן עשה האלפ"א ביתו"ת במשקל אחד כולן במנין אחד שכל ג' אותיות ג"פ כמנין האמצעות כדפי' בפ"ק. המירן בתחלה א' קודמת ואח"כ ב' ואח"כ ג' כדאיתא במנין אלפ"א ביתו"ת היוצרת בכח אמירה שנתן להם הקב"ה ולקמן אפרש לה. וצרפן באות הקודמת חבר כל שאר האותיות ולעשות באותיות כן שעשע הקב"ה בהן אלפים שנה קודם שנתנה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:3:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:3:1)

**מקומות.**פיר"ס אחה"ע בסוף הגרון. בומ"ף בשפה. גיכ"ק בשליש הלשון. דטלנ"ת בראש הלשון. זסשר"ץ בין השינים ובלשון נמוכה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:4:1)

**עשרים ושתים וכו' בגלגל רל"א.**פי' מיוסדות כולם לעשות יצירה (הומוקולוס) שעושין גלגל ועיגול סביב הבריאה ומהלכין סביב העיגול ואומרין האלפ"א ביתו"ת רל"א שהרי יש בא' כ"ב אלפ"א ביתו"ת וכתבתים מן הצד וכן בב' וכן בכל האותיות סך הכל כ"ב פעמים הרי תס"ב ואינו מונה במשנתנו רק רל"א לפי שיש זוגות חציין דומות זו לזו כך פיר"ס. וסדר אמירת האלפ"א ביתו"ת סידר לנו בא' והמבין יבין לעשות כן בשאר האותיות, וכן כנגד (המפעילות) [הגופניות] ק"ץ גז"ע ח"ט ספ"ר שהם י' וי' פעמים כ"ב סך מניינן רכ"א:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:4:2)

**וחוזר גלגל פנים ואחור,**פיר"ס פעמים מקדים א' לב' ופעמים מקדים ב' לא'. וכן לקמן פירש ז' כפולות, פר"ס המליך בג"ד כפר"ת וכו' ואח"כ המליך גב"ד כפר"ת וכו' וכן י"ב פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק. וי"מ חוזר הגלגל פנים ואחור שנתן הבורא כח לאותיות שאדם בורא ברייתו מקרקע בתולה מגבלו וקוברו בקרקע ועושה עגול וגלגל סביב הבריאה ואומר בכל היקף והיקף אלפ"א בית"א אחת וכן ג' ד' תס"ב פעמים ואם הולך לפנים הבריאה עולה בחיים על יד כח אמירת האותיות שנתן בהם הקב"ה כח, ואם ירצה לסתור מה שברא חוזר לאחוריו סביב באמירת האותיות ותשקע מאליה הבריה ותמות, וכן אירע מעשה לפני ריב"א ותלמידיו שעסקו בספר יצירה ורצו לבראות בריה וטעו בהליכתן והלכו לאחוריהן עד שנשתקעו בארץ עד טבורן בכח האותיות ולא היו יכולין לצאת וצעקו והקול נשמע לפני ריב"א ואמר להם אמרו האותיות מאלפ"א ביתו"ת ותלכו לפנים כמו שהלכתם לאחור וכן עשו ויצאו:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:4:3)

**וזה סימן אם לטובה וכו',**פיר"ס שאותיות ענג הפוכות מאותיות נגע, כך באמירתו לפנים יוצאה צורה ובחזרתו לאחור בכל עת תשקע הצורה בארץ, ופיר"ס וז"ל אם תתן דעתך בזה הספר לטובה להרבות עלוי המקום מענג ואם לרעה מנגע כי אין רעה מנגע:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:5:1)

**כיצד שקלן.**פירש ר"ס עשאן במשקל חציין של אותיות, וחציין ראשונה קודם לל' כולן טובות ואחר למ"ד כולן רעות:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:5:2)

**והמירן א' עם כולן.**פר"ס כשעשה אלפ"א ביתו"ת היוצרות נתן בתחילה אלפ"א ביתו"ת, א' עם כל האותיות כלומר בתחלה א"ב ב"ג ג"ד ד"ה ה"ו וכו' ומסיימת ת"א, ובשניה מתחלת א"ג ב"ד ג"ה וכו' ומסיימת ת"ב. וכתבתי בסימן, ראשונות נכתבות עם סדר א"ב, וזה, עשה אלפ"א בית"א א"ת ב"ש, ואח"כ א"ט ב"ח וכו' ואחרונה א"ל ב"ת וכו' וקבל מרבו שאומרים א"ל ב"ת קודם, לכן אחר א"ב הנכתבה א"ב ב"ג כתבתיה וכו'. וכן ב' עם כולן, כשהמליך הב' לעשות אלפ"א בית"א ב"ת ג"ש ד"ר ה"ק וכו' ומסתיימא ל"א נתן ב' בתחלת כל האותיות בתחלת אלפ"א ביתו"ת כגון ב"א וכו' ואחריו ב"ד ואחריו ב"ה וכו' וכן כולן. ומאותן האלפ"א ביתו"ת יוצאות האלפ"א ביתו"ת הנזכרות שהמליך עליהן ב' כדפירשתי והמבין יבין לעשות מכל האלפ"א ביתו"ת כמו שעשיתי וכתבתי באות הא':


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:5:3)

**חוזרת חלילה.**פר"ס לשון מחול כלומר שהולך כבמחול כשרוצה לבראות, וחוזרת לקדמותה על החזרת המחול, ושמעתי כי אבן עזרא ברא בריה לפני ר"ת ואמר ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות ואמר חזור (פנים) לאחור וחזרה לקדמותה:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:4
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:5:4)

**כל הדבור, היוצא מהם.**פר"ס שאין שום דבור אלא בהברת האותיות א"ה א"י א"ו והן יוצאות מאותיות הו"י שהן נשמה כדפירשתי לעיל. ולכן יש להן ולאמירתן כח מאת הבורא ית' לעשות היצור ולתת לה חיות ונשמה וזהו ששנינו ונמצא כל היצור יוצא בשם אחד. וי"מ (פר"ס) שבכל מעשה בראשית שנאמר יהי אור יהי רקיע שזהו שם אחד של הקב"ה יהי:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:1
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:6:1)

**ה"ג יצר ממש מתהו.**פיר"ס שיצר מרוח שהוא תהו מים וממים אש ומהם נעשו עמודי ארץ ושמים וכל צבאם. וי"מ שיצר בריותיו ונתן בהם חיות בהבל אמירת האותיות שהוא תהו בלי ממשות:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:2
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:6:2)

**ועשה עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס,**שנאמר תולה ארץ על בלי מה. פיר"ס על יו"ד ספירות שהם בלימה. ולשון צופה ומימר, פיר"ס שצופה הקב"ה איזה מהן יעשה מפעילות וגופניות. וממיר מה ישתמעון בהשתנות תמורתן של אותיות שקרא לארץ ארץ, וכן לכל בריותיו ברייתם תמורים ומשונים זה מזה באותיות איך שהם:


###### Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:3
[Rasag on Sefer Yetzirah 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rasag%20on%20Sefer%20Yetzirah/r/2:6:3)

**וסימן לדבר כ"ב חפצים וגוף אחד,**פיר"ס סימן לדבר שהכל בראם שעולה אותיות שתי שמותיו אהי"ה הוי"ה ושנוי אותיות של אלו הן א"י ה"ו וגימ' שלהן כ"ב כנגד כ"ב אותיות, וכנגד כל החפצים שבעולם שהן כ"ב, ג' ז' וי"ב סך כ"ב בעולם בשנה בנפש, ג' ראש בטן וגויה ז' שערים בראש וי"ב מנהיגים, וכן ג' בתלי וז' כוכבים וי"ב מזלות, וכן שנה קור וחום ורויה וז' ימים וי"ב חדשים. וזהו סימן מן הבורא שאותיות שלו עולין כ"ב, וברא כל אלו החפצים שהם כ"ב, ולקמן מפרש להו כל החפצים שהם כ"ב כל אחד על דגלו ועל מקומו: