## Rashash on Arakhin Daf 27a

###### Rashash on Arakhin 27a:1
[Rashash on Arakhin 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:1)

**גמרא תנא סיפא נמי בין לפני היובל בין לאחר היובל.**כצ"ל:


###### Rashash on Arakhin 27a:2
[Rashash on Arakhin 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:2)

**במשנה א"ל הגיעתך.**כ"ה הגי' במשניות והיא נכונה יותר:


###### Rashash on Arakhin 27a:3
[Rashash on Arakhin 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:3)

**גמרא תיפוק ליה כו' טפי ופריק לה.**ק"ל בשלמא לטעמא דמתניתין איכא רווחא דהקדש כגון אם החליט בדעתו שלא ליתן בעדה יותר מעשרים לכן אם הוא יפתח ראשון בך'. כשיתן אחר כ"א יכופו אותו לתת כ"ו בע"כ כדלקמן. משא"כ כשיפתח אחר בכ"א תו לא יחפוץ לפדותה כלל כי יודע שבעד כ' לא יתנו לו. משא"כ לטעם זה אף אם יפתח אחר ג"כ הוא טפי עליה:


###### Rashash on Arakhin 27a:4
[Rashash on Arakhin 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:4)

**שם ועוד מצות גאולה באדון.**ק"ל דלמא מתניתין טעמא דקרא קמפרש. וכמו בס"פ דלעיל גבי שדה מקנה דא"י לכהנים ביובל דאמרה טעם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אע"ג דקרא כתיב. ובמש"כ התוי"ט שם דיש נ"מ לדינא בהטעם מיושבת קושיא זו אך ק"ל דלפ"ז תליא זה בפלוגתת ר"ש ורבנן אם דרשינן טעמא דקרא עמש"כ התוי"ט בפ"ב דיבמות מ"ה:


###### Rashash on Arakhin 27a:5
[Rashash on Arakhin 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:5)

**רש"י ד"ה ל"א זה באיסר. אלא כו' בביצה.**כצ"ל כמו שהוא בפנים:


###### Rashash on Arakhin 27a:6
[Rashash on Arakhin 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:6)

**רש"י ד"ה והתניא וד"ה דמצות.**צ"ל דבור אחד:


###### Rashash on Arakhin 27a:7
[Rashash on Arakhin 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Arakhin/r/27a:7)

**במשנה אמר אחד ה"ה שלי בכ"א הבעלים נותנין כ"ו כו'.**נ"ל דאם ירצו הבעלים לתת לגיזבר החומש לבד דהיינו ה' סלעים (ואולי דדי אפי' בד' וכ"מ מקושיית הגמרא ולימרו אתא גברא בחריקין) הרשות בידם והשדה תשאר אצל האחר בכ"א בע"כ. (וכן בשארי הבבות לפי חשבון שימולא רק כ"ה). ואלת"ה לקתה מדת הדין שיבא אחר ויוסיף על מחיר השדה שאמרו הבעלים עד פחות מעט מחומש רק בכדי שיכופו את הבעלים לפדות בתוספתו של זה: