## Rashash on Chagigah Daf 2b

###### Rashash on Chagigah 2b:1
[Rashash on Chagigah 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:1)

**תד"ה לישא**(בסופו). אין למדין כו' מן התקוע. פי' בגליון תוקע עצמו לדה"ל לשון זה הוא ביבמות (קט ב) וע"ש:


###### Rashash on Chagigah 2b:2
[Rashash on Chagigah 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:2)

**תד"ה לישא**(הב'). ועוד כו' אתי צד עבדות ומשתמש בא"א. עי' יבמות (מה ב):


###### Rashash on Chagigah 2b:3
[Rashash on Chagigah 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:3)

**תד"ה לא תהו**(בסופו). ועוד פו"ר אכולהו ב"נ כתיב אף לכנען. עי' רש"א שהניח דבריהם בצ"ע. ובמל"מ פ"י מהל' מלכים ה"ז יישב דבריהם בטוב טעם ע"ש ועל הט"א בא"מ יש להפליא שגם הוא ירד לדעת המל"מ בישוב הירושלמי ועל התוס' כתב שנעלם מהם גמרא דסנהדרין כתמיהת הרש"א:


###### Rashash on Chagigah 2b:4
[Rashash on Chagigah 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:4)

**תד"ה כופין. ול"ד לההיא דריש שבת כו' דהתם פשע בדבר כו'.**פשע ל"ד דהא בשוגג מיירי התם ועמש"כ שם (כ"א) ברש"י. ומש"כ תדע דשרינא ריש ת"נ כו'. לכאורה גם שם פשע ששכח ולא הביא כפרתו קודם התמיד כדפרש"י שם:


###### Rashash on Chagigah 2b:5
[Rashash on Chagigah 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:5)

**תד"ה נשים. דהכא תרי עניני כו'.**דבריהם סתומים וכבר עמד עליהם התוי"ט אך מש"כ הרב ז"ל ועוד דקטן דפטור מטעם שוטה דפטור מכה"מ והכי איתא בברייתא בזה ל"ד דהברייתא מיירי לענין שמחה אבל בראיה ה"ל לחייב את הקטן מראי' ראיה מהקהל רק דפטור מק"ו דנשים וכמ"ש התוס' לקמן בר"ד הסמוך:


###### Rashash on Chagigah 2b:6
[Rashash on Chagigah 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:6)

**תד"ה חרש. וכן בחולין כו' דהתם הטעם תלוי בכיון שיוכל לאמן ידיו לשחוט.**עי' ברא"ש שם וגם נראה דדבריהם כאן סותרים למש"כ בספ"ג דסוכה ד"ה והיודע לשחוט דלדבריהם דלשם ע"כ מיירי ההיא דחולין ביוכל לאמן א"י:


###### Rashash on Chagigah 2b:7
[Rashash on Chagigah 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chagigah/r/2b:7)

**תד"ה המדבר. בב"ר כו'.**שם בעניי לא מצאתי. אבל בהיפך אמרו בש"ר פ"ג פקח לראיה ופקח לשמיעה משמע דמפרשי חרש כפשוטו שאינו שומע לבד ופקח דכתיב באמצע בין עור לחרש הוא הניגוד וההיפך לשניהם וכן כוונת התוס' במש"כ דמי שם פה קאי לתרוייהו ר"ל ג"כ לניגוד ולהיפוך ודלא כהרש"א: