## Rashash on Chullin Daf 115a

###### Rashash on Chullin 115a:1
[Rashash on Chullin 115a:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chullin/r/115a:1)

**גמרא השתא ומה שבת כו'.**הני לא כש"כ. עפרש"י. ק"ל דהמפטם את הקטורת להריח בה ליתסרא להריח בה דהא תיעבתי לך הוא ונהנה מהתועבה גופה ודמיא לבב"ח. ואיתא בספרי פ' ראה פיסקא ע"ו דא"ח על ריחה ע"ש. ואולי י"ל כיון דכתיב לא תאכל משמע דמיירי במידי דבר אכילה עי' לעיל (פה) מה שהבאתי מגמרא דב"ק (מא) וקטורת אינה בת אכילה. ואגב ראיתי במפרש ז"א שציין דין זה להגמרא דכריתות. וכוונתו למאי דתניא שם (ו) והמריח בה פטור כו'. ושגה בזה דהתם הכוונה על קטורת דציבור וכדפירש"י וכדמוכח מסיומא אלא שמעל. וע"ש בסוגיא. אבל בקטורת שעשאה באיסור איכא למימר שאסור וחייב בל"ת:


###### Rashash on Chullin 115a:2
[Rashash on Chullin 115a:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chullin/r/115a:2)

**רש"י ד"ה שילוח הקן ליתסר. כגון כו' דהא נעבדה בה עבירה.**קשה הא כיון דניתק לעשה וקיימה ושלחה הרי תיקן הלאו שעבר. ונ"ל דפריך למ"ד קיימו ול"ק לקמן (קמא) דלדידיה כיון דלא קיימו בתכ"ד שוב לא מהני לתקן הלאו. ומ"מ העשה עדיין מוטל עליו לקיימו ע"ש בפרש"י:


###### Rashash on Chullin 115a:3
[Rashash on Chullin 115a:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chullin/r/115a:3)

**תד"ה כל. וא"ת צורם כו' וי"ל כו'.**המזרחי בפ' ראה הקשה על קושייתם מאין פסיקא להו דצרם עובד כוכבים מותר. ועל תירוצם הקשה דלמא לא שרי רחמנא אלא היכא דנפל מום מעצמו אבל בהפיל בו מום אפי' ע"י עובד כוכבים אסור. והנה בקושייתו הראשונה נראה שנעלמה מכ"ת מעשה דקסדור (בפ' כפה"מ) שהתירו חכמים. וקושייתו הב' ג"כ לק"מ דהא בב"ח אסור אפי' בנפלה טפת חלב מעצמה לתוך קדירה של בשר כדאיתא לעיל (קח) במשנה. והוא לדברי רב אשי מל"ת כל תועבה. שוב מצאתי להפ"ח ביו"ד סי' ס"ד ס"ק פ"ו שעמד עליו בזה:


###### Rashash on Chullin 115a:4
[Rashash on Chullin 115a:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chullin/r/115a:4)

**תד"ה חורש. דאין גדלות וקטנות פוסל בבהמה כו'.**ק"ל דהא קטנות פוסל בבהמה בפחות משמונה ימים. וגדלות פוסל ג"כ בפר יותר מבן ג' שנים מה"ת כפי הנראה מדברי התוס' יומא (סה ב) בד"ה משום חטאת וכמש"כ המל"מ בפ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ו ע"ש. ונ"ל דאף לדבריהם אינו פסול אלא במקום דכתיב פר כגון פרי המוספין או פר הע"ד ש"צ ופר כה"מ. אבל עולה או שלמים דמיירי בהו קרא דומיד בן נכר (עי' מנחות עג ב) דלא כתיב בהו פר אלא בקר הכל בכלל. ולזה כוונה הגמרא דסוטה (מו) דאין שנים פוסלות בהו. וכי משני שם אטו קדשים ליכא בהו דפסלי שנים גם פרים בכלל זה. ומיושב יפה הצ"ע של המל"מ שם עליהם מגמרא דסוטה הנ"ל. וקטנות דקודם ח' ימים. י"ל דאינו אלא כמו בבני יונה דדוקא קטנים מ"מ פסולים קודם שיעלעו (לעיל כב ב) ונכון בס"ד:


###### Rashash on Chullin 115a:5
[Rashash on Chullin 115a:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Chullin/r/115a:5)

**בא"ד וקשה דלמה לא יחשב בישול של שבת כו' כמו בישול של בב"ח.**לע"ד יש לחלק דבישול בב"ח הוא עצם האיסור. אבל בישול שבת האיסור הוא מחמת השבת דאוסר גם בשאר מלאכות. דומיא שכתבו לעיל לענין זרעים דחורש בשו"ח ודיש דחוסם פי פרה. מיהו קשה מה שפרש"י לקמן וה"ה דמ"ל בכל הני מה שבת דחמירא כו'. והלא כלאי זרעים דומין לבישול בב"ח. והרי גם הקיום אסור בהן. וכן אוא"ב ושלוח הקן לכאורה דומין לבב"ח ויש לחלק קצת: