## Rashash on Gittin Daf 50b

###### Rashash on Gittin 50b:1
[Rashash on Gittin 50b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:1)

**גמרא ש"מ במתנה נמי עבוד רבנן תקנתא.**הפוסקי' העלו כן להלכה אף דדחינן להאי ש"מ בגווני טובא דחייתא בעלמא נינהו. ולעד"נ ראיה לפסקן ז"ל דהרי טעמא דצד שמתנה תהא כמכר הוא משום דאי לאו דאית ליה הנאה מיניה כו'. וסברא זו מקויימת במגילה (כו ב) בפלוגתת ר"א ורבינא כמש"כ שם הרי"ף וש"פ. וכן בב"ב (ר"ד קנו):


###### Rashash on Gittin 50b:2
[Rashash on Gittin 50b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:2)

**רש"י ד"ה גובה מן האחרון. עד שיגבה כל חובו.**שיגרת לישנא בעלמא הוא דהא השתא ס"ד דמיירי במתנה:


###### Rashash on Gittin 50b:3
[Rashash on Gittin 50b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:3)

**רש"י ד"ה מעיקרא. אם מזון אשתו ובנותיו חוזרים כו'.**כצ"ל:


###### Rashash on Gittin 50b:4
[Rashash on Gittin 50b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:4)

**תד"ה תנו. אפי' בלא אחריו נמי כו'.**כצ"ל:


###### Rashash on Gittin 50b:5
[Rashash on Gittin 50b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:5)

**תד"ה אע"ג. ק"ק כו' והא רישא כו'.**לעד"נ דברישא דנתן לכולן בב"א פשוט דחולקין ביניהן הבינונית והזיבורית איש איש לפ"ע חלקו. לכן כשבא בע"ח נוטל מכולן ממש הבינונית כדינו. ובסיפא כשאמר ואחריו נראה דאף דבהשאיר לפניו יוכל לתת להמקבל זיבורית וכמש"כ התוס' לעיל (ר"ד ט) ממשנה וגמ' דס"פ בית כור. מ"מ כשלא שייר לעצמו אלא שנתן את כולם כמחלק (עי' ב"ב קמח ב) בלשון ואחריו (וזה דלא כא"נ שבתוס' דמיירי במתנה במקצת. ולדבריהם קשה מאי דקס"ד ואע"ג דקמא בינונית. דבשייר אין לכולם אלא זיבורית. אבל י"ל דר"ל דשייר מטלטלין דקי"ל שם (קנ ב) דהוו ג"כ שיור) אמרינן דלראשון נתן בעין יפה הבינונית ע"ש (סה) ובפי' הרשב"ם. לכן קאמר הכא בפשיטות אע"ג דקמא בינונית כו'. ואפי' את"ל דגם בזה חולקין בין כולם הבינונית והזיבורית אתי נמי שפיר דמשמע דגובה מן האחרון את כל חלקו הבינונית והזיבורית אף דגם בידי הראשונים יש בינונית:


###### Rashash on Gittin 50b:6
[Rashash on Gittin 50b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Gittin/r/50b:6)

**תד"ה ר"ח. אר"ל לא מיבעי' כו'.**לכאורה נראה מדקאמר לפי שא"כ משמע דאילו היו כתובין אע"ג דאינן קצובין הוו גבו ממשעבדי. אבל בדר"ח איכא למימר דס"ל דכתובין הן כמו שהביא רש"י ולא ס"ל הסברא כיון שאינן בעולם אין קול לאותה כתיבה. אולם לפמש"כ התוס' לקמן בד"ה אלמא. דבקדם שבחו של ראשון למקחו של שני מיקרי קצובין ולא כתובין ומשמע דלתנא דמתניתין אף בזה אינו גובה ממשעבדי א"כ איכא למימר דגם ר"ל בעי תרוייהו. וגם מאי פשיט מדר"נ דקצובין אע"פ שא"כ דלמא ס"ל דמיקרי כתובין: