## Rashash on Ketubot Daf 30b

###### Rashash on Ketubot 30b:1
[Rashash on Ketubot 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:1)

**תד"ה זר**(בסופו). ולפ"ז צ"ל דהכפרה תלויה בהפרשה כו'. לכאורה ה"נ דזה תלוי בפלוגתת רבי וראב"ש בתו"כ ובירושלמי אי הפרשה מקדשה או נתינה דוקא. הביאם הר"ש ברפ"ו דתרומות ע"ש. אבל ק"ל ע"ד דהרי מצינו בבכורות ספ"ק דס"ל לר"א שם במשנה דאם מת הפטר חמור אחר הפרשת השה טרם נתינתו לכהן יקבר. הרי דס"ל דאינו פדוי עד שתגיע השה ליד כהן ואפ"ה ס"ל התם בברייתא בספק פ"ח דמפריש טלה והוא שלו. וא"כ ה"נ איכא למימר אף דבודאי זר אינו מתכפר עד שיתן ליד כהן מ"מ בספק סגי ליה בהפרשה בעלמא. לכן נ"ל דכרוך ותני וכוונתם דסגי בהפרשה. ונ"מ דלאחר הפרשה יכול הכהן למחול. ולפ"ז אתיא ככ"ע דאף למ"ד דאינה מתקדשת עד שתגיע ליד כהן מ"מ היכא דא"צ ליתנה לכהן כגון דמחל או בספק. מתקדשת מיד בהפרשה דומיא דפ"ח:


###### Rashash on Ketubot 30b:2
[Rashash on Ketubot 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:2)

**תד"ה ואי דלא. אלא על הנאת גרונו ומעיו וההיא שעתא קלב"מ.**וכן פרש"י בד"ה ע"י הדחק. ועי' בשלהי פרק גיד הנשה פלוגתת ריו"ח ור"ל ותבין כוונתם:


###### Rashash on Ketubot 30b:3
[Rashash on Ketubot 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:3)

**תד"ה לא צריכא. וריצב"א פי' כו' וכיון כו' ונהנה מיד חשיב באין כאחת כו'.**בסברא זו לכאורה י"ל מה שגמגמו התוס' בבכורות (יח) בסד"ה אפשר לצמצם בהא דיצאו שנים בעשירי כו' דאי אמרת א"א לצמצם לא א"ש ע"ש. אבל ז"א דא"כ לא א"ש מאי דקאמרי חכמים במשנה שם א"א לצמצם. אלא כוונת הריצב"א משום דצורך בליעה היא (כדלקמן שעקירה צורך הנחה היא) וכן ההיא דפ' ד' אחין הנגיעה צורך החיתוך היא. דא"א לחיתוך בלא נגיעה:


###### Rashash on Ketubot 30b:4
[Rashash on Ketubot 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:4)

**תד"ה רב אשי. פירוש ממון לאב כו'.**כן הגיה המהרש"א. אולם מש"כ דהא דלא כתבו נפשות לזה משום הנערה דלא פסיקא להו כו' אלא ה"ה בקטנה מאורסה כו'. תמוה דהא פיתוי קטנה אונס הוא. וא"כ לא הוו מפסדי הכתובה דאנוסה יש לה כתובה אפי' באשת כהן:


###### Rashash on Ketubot 30b:5
[Rashash on Ketubot 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:5)

**ומש"כ**עוד דגם לשיטת רש"י בקרע שיראין של בעל התרומה מיקרי ממון ונפשות לחד דה"ל כגונב חלבו של חבירו ואכלו. לכאורה ג"כ תמוה דא"כ מאי מקשו התוס' ממדליק גדיש בשבת. אבל י"ל דבתרומה ובחלב האיסור הוא מצד עצמם לבד. אבל בגדיש אין האיסור אלא בהצטרפות השבת ולכן מיקרי מיתה לזה היינו משום שבת. ותשלומין לזה לבעל הגדיש ודו"ק:


###### Rashash on Ketubot 30b:6
[Rashash on Ketubot 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:6)

**בא"ד**(בד' הסמוך) דהא אר"י בפ"ק דסנהדרין כו' פי' לבעל שרצו להפסידו כתובה. ומפרש"י שם משמע דהיינו מאה כסף שרצו לחייבו:


###### Rashash on Ketubot 30b:7
[Rashash on Ketubot 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:7)

**בא"ד וריב"א אומר דבכ"מ מיתה לזה כו'.**בב"ק (כב ב) בד"ה בגדי הביאו זה בשם הרר"י בר מרדכי:


###### Rashash on Ketubot 30b:8
[Rashash on Ketubot 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Ketubot/r/30b:8)

**בא"ד וחייב מיתה לכה"ע אף לבעל הגדי כו'.**כ"נ דצ"ל וע"ש בתוס'. ולמהר"ם שם בתוס' אישתמיטו דברי התוספות שלפנינו. ואנכי קיימתים שם מסברא: