## Rashash on Menachot Daf 51b

###### Rashash on Menachot 51b:1
[Rashash on Menachot 51b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:1)

**במשנה ושלימה היתה קריבה.**עפרש"י וכ"ה המסקנא בגמרא לקמן. והתימה על הרמב"ם והרע"ב שנשמטו מלפרש כן. וגם התוי"ט לא העיר מזה:


###### Rashash on Menachot 51b:2
[Rashash on Menachot 51b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:2)

**גמרא א"כ ליכתוב קרא כו' בניו יעשו.**כצ"ל וכן ברש"י:


###### Rashash on Menachot 51b:3
[Rashash on Menachot 51b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:3)

**שם לכדתניא אין לי אלא עליונה כו'.**לקמן (עד):


###### Rashash on Menachot 51b:4
[Rashash on Menachot 51b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:4)

**שם מה כאן בכליל תקטר אף להלן בכליל תקטר.**נראה משום דאי מכליל תהיה ה"א דאתי לאפוקי ממנחת כה"ג שנאמר בה להביאה חצאין. וא"נ דמכליל תהיה ה"א כראב"ש לקמן (עד) דהשיריים מתפזרין אבה"ד. וכ"נ שפי' הק"א:


###### Rashash on Menachot 51b:5
[Rashash on Menachot 51b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:5)

**רש"י ד"ה הכהן המשיח. אחד מבניו כו'.**הן במשנה וכן כאן בברייתא איתא משל יורשין משמע דכולן שוין בה וכן לקמן בגמרא אמרינן דאי להך דרשא לחודא אתיא לכתוב בניו. (ומה דמסיים שם יעשה נראה דט"ס הוא וצ"ל יעשו כמו שהגהתי שם לעיל). ועוד נ"ל דדוקא אם ירשו מאביהן. דלכן שינה ר' יהודה לשון הכתוב בניו. ואמר יורשין וכה"ג כתב התוי"ט לקמן פ"ט מ"ז ד"ה ומביא נסכים:


###### Rashash on Menachot 51b:6
[Rashash on Menachot 51b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:6)

**רש"י ד"ה כהנים הדיוטות. ל"א כו' אבל לדורות לא נהג.**תמוה דלקמן (עח) מבואר להדיא דנוהג לדורות. וכבר עמד עליו המל"מ בספ"ה מהל' בהמ"ק:


###### Rashash on Menachot 51b:7
[Rashash on Menachot 51b:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:7)

**רש"י ד"ה וכן גר. דאי ישראל הוו מקרבי יורשין נסכיו.**כן איתא לקמן (צב) במשנה:


###### Rashash on Menachot 51b:8
[Rashash on Menachot 51b:8](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Menachot/r/51b:8)

**תד"ה יש. שהפרישן בחייו כו'.**לכאורה למ"ד שיעבודא דאורייתא אפי' לא הפרישן נמי עי' קדושין (יג ב). אולם לפמש"כ התוי"ט לקמן פ"ט מ"ז דבישראל ג"כ אינו אלא כשירש מאביו. א"כ מאי נ"מ בינייהו וצ"ע בזה: