## Rashash on Mishnah Bikkurim Chapter 3

###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:2:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:2:1)

**ולנין ברחובה של עיר.**נ"ל דזה ענין בפני עצמו ולא קאי אדלעיל ור"ל דבכ"מ שהיו לנין בהיותם בדרך אינו אלא ברחובה ש"ע וכן ולמשכים כו':


###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:3:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:3:1)

**ועטרה של זית.**בפירוש הרמב"ם משמע דר"ל מענפי זית ועמש"כ בעירובין (י"ח ב'). ובירושלמי איתא ועטרת זהב של זית:


###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:6:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:6:1)

**בתוי"ט ד"ה הגיע לארמי אובד אבי כו' ונלחצתי בכ"ז כו' אחרי שמצאתי הרבה ששונים בלשון מחלוקת ולא באו אלא לפרש כו'.**וכ"כ התוס' ביבמות (ר"ד פ"ג) ואנכי מצאתי מפורש כן בגמרא (ב"ק ל"ט ב') ר' יעקב אומר ח"נ כו' מה שמחייב ר"י פירש רבי יעקב ע"ש:


###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:10:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:10:1)

**בתוי"ט ד"ה ועטה"ב חייב בדמאי.**וצ"ע כו' עמש"כ בפסחים (צ"ו) במשנה:


###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:11:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:11:1)

**ברע"ב ד"ה ואם אינה באה מה"א כו' וכי היכא דאליביה מעטרין בפירות חו"ל ה"נ התוספת.**ובתוי"ט גמגם עליו דמנ"ל הא ע"ש ול"נ דלעולם דייק מדל"ת תוספת מהארץ ועטור מח"ל. ומאי דק"ל א"כ מדוע ל"ת החילוק לענין חוץ מז' המינין. לק"מ דלתוספתא ל"צ דהוא נכלל במאי דתני בה דאינה אלא מב"מ. ולענין עטור מבואר מש"ט. משא"כ לענין ח"ל את"ל דאסור בתוספת ה"ל למתני:


###### Rashash on Mishnah Bikkurim 3:12:1
[Rashash on Mishnah Bikkurim 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Bikkurim/r/3:12:1)

**ורי"א א"נ אותן אלא לחבר בטובה כו'.**פי' הרע"ב ותוי"ט דחוק. ול"נ דר"י לא קאי כלל את"ק. והגי' הנכונה ר"י בלא ו' וכ"ה בגי' המשנה דבירוש' ובריבמ"צ. ור"י תרתי קאמר חדא דא"נ אלא לחבר (וכבר איפלגו ביה בשלהי חלה) והב' דיש לבעלים טה"נ בהן לתתן לכל כהן שירצו כתרומה. וחכמים פליגי עליו בתרוויהון נגד מה שאמר בטובה אמרו דנותנים לאנשי משמר דוקא. ונגד מה שאמר לחבר אמרו והם מחלקים ביניהם כחבר כפ"ה. דיחדיו יחלקו. ונ"ל עוד דבפלוגתא דהכא באם יש לבעלים טה"נ או לא פליגי נמי ר"ש וחכמים בשלהי שקלים לפי' הרמב"ם שם (והרע"ב והתוי"ט ל"ד שם במחכ"ת) ות"ק דהתם ר"י דהכא. ור"ש דהתם חכמים דהכא. ובזה א"ש מה שפסק הרמב"ם שם כר"ש דסתמא דדוכתא עדיף כמ"ש הר"ן בספ"ב דמגילה. והוא מגמרא דסנהדרין (ל"ד ב') ותמיה אנכי על נו"כ שלא העירו לזה מדוע פסק כיחידאה. שוב ראיתי בירושלמי שם שפסקו הלכה כר"ש. אולם יל"פ דקאי שם על ר"ש דברייתא גבי גר בזה"ז ע"ש: