## Rashash on Mishnah Keritot Chapter 1

###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:1
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:1)

**בתוי"ט ד"ה כריתות כו'.**יש מהן בחנק ויש מהן בסקילה. נקיט שתי הקצוות הקלה והחמורה שבהן. אבל יש מהן גם בשרפה והוא אשה ובתה:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:2
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:2)

**שם ד"ה הבא על האם כו' והמגדף עד והמחלל שבת כו' אלא דלא בעי למפסק בין כריתות דעריות**ויותר נכון כל' רש"י ובין כריתות שע"י ביאה:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:3
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:3)

**שם ד"ה ובעל אוב כו'.**ובפ"ז דסנהדרין קתני נמי וידעוני דהתם לענין מיתה חילקן הכתוב כו'. ול"ד דאטו בתרי קטלי קטלינן ליה. ולענין חיוב אכל חד אם עשאו לבדו אף אם לא חילקן הי' חייב ועי' בגמ'. גם מה שהביא זאת מסנהדרין תמוה. דשם אינו מבואר יותר ממה דאיתא בגמרא שלפנינו:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:4
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:4)

**[שם ד"ה והסך כו' דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו (כל הימים).**ליתא במקרא ואולי הוא נמשך למטה. מהגרמ"ש ז"ל]:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:5
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:5)

**שם בסה"ד ותמיהני על הרמב"ם כו' פי' להא דיהוא כו'.**ולי אין קושיא כלל. דהא דיהואחז ל"נ בשה"מ הוא משום דלא הוה אבל בדין הי' למשחו בו כשלמה וכיואש לכן מיסתם ליה סתומי הרמב"ם כמו הברייתא. אבל יהוא אף דאז היה עדיין הש"מ לא היו רשאין למשחו בו כי אם באפרסמא דכיא. ולהכי לא חשבתו הברייתא קמייתא בהדי הנך משום דלא דמי להו:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:1:6
[Rashash on Mishnah Keritot 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:1:6)

**שם בתו"ח ד"ה ומסיים רש"י ואיכא למ"ד כו' וצ"ל לפי"ז דעבודתו בכך כו'.**וכ"כ רש"י בעצמו בסנהדרין (סוף דף ס"ד) וא"כ קשה דהיינו עובד עבודת כוכבים. וכה"ג דייק הש"ס שם (בע"א) לענין מולך. וע"כ מגדף דהכא הכוונה על ברכת השם וכפירושו בעצמו לקמן (ז' רע"ב):


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:2:1
[Rashash on Mishnah Keritot 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:2:1)

**בתוי"ט ד"ה ועל שגגתן חטאת כו' כסבור בהמות אלו של צבור מותרות בבמות ומוקי ליה לקרא בבמת יחיד**וברש"י וכסבור במות אלו של ציבור מותרות. ולא הבנתי דאימתי נאסרו הבמות בשילה ובב"ע. הרי בשילה היתה בפנים הבמה הגדולה דהיינו מזבח שעשה משה. ואפי' לר"ה בזבחים (ס"א ב') דעשו מזבח אבנים שמה מ"מ גם מזבח משה היה עומד אצלו ע"ש בפרש"י. ובב"ע הרי גנזו שלמה עפרש"י בשבת (נ"ה). אולם גם גי' התוי"ט אינו נוח לי. ועוד דלפ"ז נצטרך להגיה בס"ד ומוקי לי' לקרא בבהמת יחיד:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:2:2
[Rashash on Mishnah Keritot 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:2:2)

**שם ד"ה וחכ"א כו' אדר"מ מהדר דאמר חוץ ממטמא מקדש וקדשיו כו'.**ואינו כלום דחוץ ממטמא כו' אינו מפיק אלא מא"ת כדמפרש הש"ס לעיל. ומגדף לדברי חכמים פטור אף בודאי חטא:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:4:1
[Rashash on Mishnah Keritot 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:4:1)

**במשנה אר"י אימתי כו' אבל כו' ונאכל.**ואמרינן בגמרא משום דמודה ר"י במחו"כ (ר"ל דלא בעי ידיעה). ומשמע לי מדברי התוספות לקמן (כ"ב ב') דגם ת"ק לא פליג עלי' בהא. אבל מפירוש הרמב"ם כאן ולקמן ספ"ה (והרע"ב אחריו) ובחבורו פ"א מהלכות מחוכ"פ ה"ז מוכח להדיא דס"ל דת"ק פליג דאף מחו"כ צריכין ידיעה. ולכאורה נראה דע"כ ל"פ עלי' אלא בהא דקאמר ונאכל. משום דבעו ידיעה אבל להתכפר לאכול בקדשים מודה לר"י דמייתו ומתנו. דהא גם אם כל אחת תביא לעצמה הוה בלא ידיעה. לכן טפי ניחא שלא להרבות בחטאות ספיקות עיין לקמן (ח') ברש"י במשנה ד"ה ואין השאר עליה חובה. ונראה דיש עוד נ"מ בפלוגתייהו אם נודעה אח"כ האשה שילדה מין חובה לר"י פטורה כמו באשם מעילות לקמן (כ"ב ב') דאמר רבא מדברי שניהם נלמד אשם ודאי ל"ב ידיעה לכתחלה ע"ש. וכן באשה אחת שהביאה על הספק ואח"כ נודע שהפילה מין חובה לר"י פטורה. ולת"ק חייבת. ועוד נ"מ באשה אחת שנודע שהיא חייבת אחר הזאה דחטאת ספק לר"י נאכלת דהרי פטורה להביא אחרת ולת"ק אינה נאכלת דהא צריכה להביא חטאת אחרת ועמש"כ לקמן (כ"ו ב') בזה בס"ד. אבל מפירוש הרמב"ם לקמן בספ"ה וכן בחבורו שם משמע דלת"ק אין מביאין כלל בשותפות וצריך טעמא. ושמא משום דזה שמביאה על הספק ומתירתה לאכול בקדשים אף בלא ידיעה ילפינן בנזיר (כ"ט) מקרא. אבל שיביאו שתיהם ויתנו אין לנו וצ"ע:


###### Rashash on Mishnah Keritot 1:4:2
[Rashash on Mishnah Keritot 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Keritot/r/1:4:2)

**שם בתוי"ט ד"ה אר"י.**וכן נמי באשם תלוי שם במ"ה פ"ה כו'. נראה למחוק תיבת תלוי וצ"ל במ"ד וע"ש בדבריו בד"ה רי"א (דבמ"ד) וגם שם נראה למחוק תיבת תלוי. ומתחלה הייתי רוצה להעמיס בכוונתו כגון שהיו מונחים במקום אחד כזית חלב וכזית שומן. ובמק"א שני זיתי שומן. ואכל אדם אחד כזית מאלו. והשני מהשניים שלא יביאו שניהם א"ת א' ויתנו. ושוב חזרתי מזה מפני כמה טעמים. א) דאין ד"ז מבואר שם פ"ה. ב) מדוע לא יביאו ויתנו בכזה דהרי בא"ת לא כתיב הודע. ג) דנראה דכ"א לעצמו אינו מחויב להביא א"ת דלכאו"א ה"ל ס"ס: