## Rashash on Mishnah Nazir Chapter 4

###### Rashash on Mishnah Nazir 4:2:1
[Rashash on Mishnah Nazir 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Nazir/r/4:2:1)

**בתור"ע אות כ"ז כו' ואולם מה דכתב הרע"ב כו' הא מתני' מפורשת בפ"י דנדרים מ"ז דקיום קודם לנדר לא הוי קיום.**ולק"מ דהא הרע"ב פי' שם הטעם משום דהוי קיום בטעות כו' וא"כ בנדר מפורש כי הכא הוי קיום ועמש"כ שם בשם הספרי. ותו דהכא ע"כ ענתה אמן תכ"ד ותכ"ד כדבור דמי והוה הנדר והקיום כבבת אחת וי"ל דבכזה הוי קיום. שוב ראיתי שגם המל"מ פ"ב מהלכות נזירות ובפי"ג מהל' נדרים חשב זה כמו קיום קודם הנדר דלא מהני. ולעד"נ כמש"כ:


###### Rashash on Mishnah Nazir 4:4:1
[Rashash on Mishnah Nazir 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Nazir/r/4:4:1)

**במשנה האשה כו' ואח"כ הפר לה בעלה כו'.**מלשון הר"ן והרא"ש בנדרים (פ"ג) בד"ה הא קרבן לחצי נזירות איכא. שציירו כגון שהפר לה אחר ט"ו יום. משמע לכאורה דאם נדרה נזירות מרובה והפר לה אחר שמנתה ל"י דהוא סתם נזירות שלמה. לפי מאי דקי"ל דבעל מיגז גייז צריכה להביא כל הקרבנות אף אם לא הפרישתם עדיין. אבל העיקר נ"ל דגם זה נקרא חצי נזירות לדידה. ואינהו דברו בהוה ול"ד. וראיה לזה מלקמן (כח) במשנה דרע"א אפילו נשחטה כו' אינו יכול להפר ובגמרא שם הטעם מפני הפסד קדשים. אלמא אפי' השלימה כבר הנזירות משלם רק משום ההיא פורתא דתישרי לשתות יין כו' מחמת הפרתו מקמי דתזרק עליה הדם מיקרי חצי נזירות ושוב לא נוכל לזרוק הדם עליה:


###### Rashash on Mishnah Nazir 4:4:2
[Rashash on Mishnah Nazir 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Nazir/r/4:4:2)

**שם בתוי"ט ד"ה יפלו לנדבה כו' וטעמא שם במעילה במשנה.**ל"ד במחכ"ת דשם ליתא טעם ע"ז. ואדרבה הגמרא כאן (ר"ד כה) פריך על הא דיפלו לנדבה דשם והלא ד"ח מעורבין בהן. והתם במשנה לא קאמר טעם אלא בדינא דרישא לא נהנין ול"מ מפני שהן ראויין לבוא כולן שלמים ועמש"כ לקמן בסמוך:


###### Rashash on Mishnah Nazir 4:4:3
[Rashash on Mishnah Nazir 4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Nazir/r/4:4:3)

**שם בתוי"ט ד"ה יביאו שלמים כו' ועוד דממשנה גופה מפורש דמידי ה"ט דיפלו לנדבה כו'.**כד ניים ושכיב הרב אמרה. דאדרבה אהא דפריך הגמרא עלה והלא דמי חטאת כו' כ' התוס' דה"ה דהוי מצי לאתובי והלא דמי שלמים כו' והביאן בעצמו שם במעילה. אלא דשגה כאן במחכ"ת בטעם דאיתא שם במשנה על הא דלא נהנין ול"מ מפני שראויין לבוא כולן שלמים וסבר דזהו טעם ג"כ על הא דתני בתרי' מת כו' יפלו לנדבה וכדמוכח ג"כ מדבריו לעיל בד"ה יפלו (עמש"כ שם) וכאן הכי הל"ל דמידי הוא טעמא דלא מועלין אלא כו' ויהיה מזה תפיסה על המפרש. דהלא במשנה זו דהביאה הגמרא כאן מפורש כו':


###### Rashash on Mishnah Nazir 4:7:1
[Rashash on Mishnah Nazir 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Mishnah%20Nazir/r/4:7:1)

**בתור"ע אות ל"א כו' והרע"ב שכ' כו' והא הוא בעי' דלא איפשטא כו' ע"ש.**ולי נראה דהרע"ב אזיל בשיטת הרי"ף והרמב"ם דבבעי' דלא איפשטא אם תפס לא מפקינן מיניה (עי' רא"ש בפ"ב דב"ק סי' ב' וברמב"ם ספ"א מהל' נ"מ ובמ"מ שם) ומטעם דקדם ותפס קאמר הרע"ב דזכה: