## Rashash on Shabbat Daf 157a

###### Rashash on Shabbat 157a:1
[Rashash on Shabbat 157a:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shabbat/r/157a:1)

**במשנה ונשאלין לנדרים כו'.**נראה משום דהבעל מיפר נדרי אשתו שלא מדעתה אבל החכם אינו מתיר עד שיבוא הנודר לפניו ושואל התרתו. והתוי"ט נדחק בזה. ומה שהעלה בתור"ע דברי הר"ן דנדרים בצ"ע יישבתי בחדושי שם בס"ד:


###### Rashash on Shabbat 157a:2
[Rashash on Shabbat 157a:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shabbat/r/157a:2)

**שם לידע אם יש בגיגית פ"ט ובגמ' הילקטי כו'.**וע"ש פירש"י ותוס'. ופירש הרע"ב הוא כעין ומיהו יתכן לומר כו' שבתוס' וגם על פירושו יקשה מארובה כו' עיין מהרש"א. ולי ג"כ קשה מרפי"א דאהלות דאיתא שם להדיא דאף סדק כ"ש מפסיק שלא תעבור הטומאה מעבר לעבר ע"ש. ולעדנל"פ דהסדק לא היה הולך ע"פ כל אורך הגיגית. אלא באחת מקצוותיה נשאר שלם בלתי סדק. והם מדדו את קצהו השלם אם יש בו טפח שיעור אוהל. היה מביא אה"ט (עי' תוי"ט ד"ה לידע) ואם לית ביה טפח הרי הסדק מפסיק. ופי' זה מדויק בלשון המשנה דלפירושם הל"ל אם יש בסדק הגיגית פ"ט. ולשון פותח טפח מצינו על דבר שלם בכ"מ ומהם בסוכה (כב) ע"ש ברש"י ותוס'. ובאהלות פי"ב מ"ו ובפי"ד כמה פעמים:


###### Rashash on Shabbat 157a:3
[Rashash on Shabbat 157a:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shabbat/r/157a:3)

**רש"י ד"ה משקין. משום סירכא דמשכא**כצ"ל: