## Rashash on Shevuot Daf 14a

###### Rashash on Shevuot 14a:1
[Rashash on Shevuot 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:1)

**גמרא כדתנא דבי רי"ש כ"ה מה"ד נוהגת כו'.**המציינים שכחו לציין ליומא (מ"ג ב') ושם הגי' מה"ד נותנת:


###### Rashash on Shevuot 14a:2
[Rashash on Shevuot 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:2)

**רש"י ד"ה הכי קשיא ליה. וכיון שאין חסירין כו' לא יתכפרו בו.**כצ"ל:


###### Rashash on Shevuot 14a:3
[Rashash on Shevuot 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:3)

**תד"ה כולן. וכי תימא כו' דכתיב יכפר.**כצ"ל:


###### Rashash on Shevuot 14a:4
[Rashash on Shevuot 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:4)

**תד"ה שני. ותימה דהא רבא כו' כר"ש.**נראה דכוונתם להא דר' ירמיה שם (ס"ו) דמוקי מתניתין דוידוי שעיר המשתלח דלא כר"י ע"ש והי' גירסתם שם רבא (ואף דשם העתיקו ר' ירמיה זה ידוע דתוס' יומא אינם מבעלי תוספות הראשונים) או דט"ס הכא וצ"ל ר' ירמיה:


###### Rashash on Shevuot 14a:5
[Rashash on Shevuot 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:5)

**במשנה ולא ידע ומשאכל ידע.**(וכ"ה הלשון במקדש) ולכאורה שפת יתר הוא דהא כבר אמר ונעלמה נעלם נעלמו כו' ואכל אה"ק ונ"ל דבא לאפוקי דאם אכל כזית בהעלם ואח"כ נודע לו ועכ"ז לא הניח אכילתו דאינו מביא קרבן דנקרא לא שב מידיעתו דאמרי' הוכיח סופו על תחלתו וכ"מ להדיא דברי התוס' לקמן סוף די"ז ע"ש והא דמשמע בזבחים (מ"א ב') דדוקא מחשב ואח"כ שתק אמרי' לר"מ דע"ד ראשונה הוא עושה אבל בשתק ואח"כ חשב ל"א דהוכיח סופו על תחלתו לכ"ע וכן בחולין (ל"ט ב') לרבנן דרשב"ג דהתם משום דשתיק מעיקרא מוכח דלא כוון לזה וע' בריש שו"ע יו"ד ברמ"א בדין שוחט שבדקוהו ונמצא שא"י הל' שחיטה לענין שחיטתו למפרע ובאחרונים שם (וע' בספרי פ' ראה פיס' פ"ד ולא חשוד למפרע גי' הז"ר ופירושו דלכאורה חולק על סברתי אך המעיין הישר יראה שיש לחלק ואכמ"ל) ולזה קאמר ואכל אה"ק ולא ידע (ר"ל כל משך אכילתו) ומשאכל (לאחר גמר אכילתו) ידע ה"ז בעו"י וכן יתפרש בבא דמקדש:


###### Rashash on Shevuot 14a:6
[Rashash on Shevuot 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/14a:6)

**רש"י ד"ה ובשתי תודות. והיו נושאין אותן כו'.**כצ"ל: