## Rashash on Shevuot Daf 31b

###### Rashash on Shevuot 31b:1
[Rashash on Shevuot 31b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/31b:1)

**גמרא**(בסה"ע) שאם אתם יודעים לו עדות כו'. כצ"ל:


###### Rashash on Shevuot 31b:2
[Rashash on Shevuot 31b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/31b:2)

**רש"י ד"ה הואיל. שאם מה ששתקו בראשונה כו'.**כצ"ל וכ"ה בהרע"ב


###### Rashash on Shevuot 31b:3
[Rashash on Shevuot 31b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Shevuot/r/31b:3)

**תד"ה משביע. א"נ אתי אפי' כרבנן כו'.**עי' מהרש"א ול"י איך יפרנס סוף דבריהם והשתא ניחא כו' אתי נמי לרבנן כיון דלפירוש קמא נמי קאי אביי ור"פ אמושבע מפי אחרים ובהא ל"פ ר"מ ורבנן אלא ודאי נראה דלפירוש קמא לרבנן (וכן לר"מ במושבע מפי אחרים) הוה ס"ד דגם השבועה צריכה בב"ד דוקא והא דהשביע עליהן כו' ובאו לב"ד והודו פטורין והשקלא והטריא דאביי ור"פ ע"ז אתי הכל לר"מ ובמושבע מפ"ע דאף לדידי' אם חזרו והודו אח"כ בב"ד פטורין כמ"ש הר"ן ע"ש ולפ"ז צ"ל הא דפריך ר"פ א"ה אימא שבועה גופה בב"ד כו' אע"ג דר"מ יליף גז"ש משה"פ כוונתו דנאמר ע"כ דהגז"ש ל"נ אלא ללמוד שה"פ משה"ע לחייב במושבע מפ"א אבל לא איפכא לחייב שה"ע מפ"ע חוץ לב"ד דהרי כתיב בה אם לא יגיד ועדיין צ"ע: