## Rashash on Yoma Daf 43b

###### Rashash on Yoma 43b:1
[Rashash on Yoma 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:1)

**גמרא טהור מכלל שהוא טמא כו'.** יל"פ דהכוונה הוא משום דהוה מעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות וכדלעיל אליבא דרב:


###### Rashash on Yoma 43b:2
[Rashash on Yoma 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:2)

**גמ' שם כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא.** אולי הוא מלשון אם ישפוק עפר שומרון לשעלים כו' (מלכים א כ׳:י׳) דפי' מדרך כף רגל ובלשון ארמי הוא תעלא כמו דמתרגם שועל:


###### Rashash on Yoma 43b:3
[Rashash on Yoma 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:3)

**במשנה שחטו וקבל כו'.** התוי"ט כ' דה"נ מירק אחר שחיטה ע"י. וכבר כתבתי בזה לעיל (יב) בס"ד:


###### Rashash on Yoma 43b:4
[Rashash on Yoma 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:4)

**משנה שם והיום חותה בשל זהב כו'.** לכאורה ה"נ הטעם משום דכתיב ולקח מלא המחתה כו' והביא דמשמע דבאותו כלי שלקח יביאם וכדפריך בר"פ דלקמן מלא חפניו והביא א"ר. אמנם הש"ס מפרש כאן משום חולשא דכ"ג. ואולי דגם שם לא פריך אלא דיהא רשאי לעשות כן ולא לעיכובא וכ"מ לישנא דל"ל דשם. עוד י"ל דהש"ס הוצרך לטעם דחולשא משום קטורת דהיכל שגם לה היה חותה בשל זהב וכ"כ התו"ח ושכן מבואר ברמב"ם בחבורו. (וכן כל היום היום שבמשנה היה ג"כ בקטורת דהיכל לבד היום דדקה מן הדקה ונ"ל דלכן הקדים לה הא דוהיום מוסיף כו' להורות דהא דקתני בתריה לא קאי אלא עליה) אבל לגחלים דלפני ולפנים בלא"ה נמי מטעם דאמרן. אלא דלפ"ז קשה דא"כ אף לדהיכל ל"ל טעמא דחולשא נימא דמשום היכרא הוא שידע דמצות היום בלא עירוי כדאמרן לעיל (לא ב) כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ וכמש"כ התוי"ט שם. אמנם לפמש"כ המלחמות בישוב בעלי הקרובות שכהן הדיוט עשה עבודת המחתה בהיכל לא יקשה זאת ולדעתו נצטרך לפרש חולשא דכ"ג דאמר הש"ס ע"ד פר"י לעיל בתוס' (ר"ד כא). מש"כ התוי"ט לחלק בין דיוה"כ לדשאר השנה בהגחלים לא מחוור דא"כ ה"ל לתנא למיתני דבכ"י כו' והיום כו' בהם כמו באינך:


###### Rashash on Yoma 43b:5
[Rashash on Yoma 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:5)

**משנה שם בכ"י כ"ג מקדש יו"ר מן הכיור.** הא דלא תני בכ"י כהנים מקדשין כו' כלישנא דגבי עלייה וגם הוא בכלל. י"ל משום דסיים בלישנא דכ"ג וכה"ג כתבתי בריש תענית ע"ש. ולגי' הרמב"ם שהביא התוי"ט והיום עולים כו' א"ש טפי:


###### Rashash on Yoma 43b:6
[Rashash on Yoma 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:6)

**רש"י ד"ה והיום ארוכה. כדי שיתן ידה למטה כו'.** כצ"ל:


###### Rashash on Yoma 43b:7
[Rashash on Yoma 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:7)

**רש"י ד"ה והיום האחרון. ואם בא לעלות למזבח כו' תמידין כו' ואילו ואיל העם.** צ"ע דכל הני מתן דמם למטה ועומד בארץ וזורק כמש"כ לעיל (טו ב):


###### Rashash on Yoma 43b:8
[Rashash on Yoma 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:8)

**תד"ה [ולא פליג.** עי' הגהות הגר"א ז"ל אך מש"כ ושמא המקשה לא שמיע ליה הברייתא אינו מדויק דע"כ גם אביי המתרץ לא שמיע ליה דאל"כ הוה אמר פליג בברייתא כדאמר בריש עירובין ובמנחות (י ב)] :


###### Rashash on Yoma 43b:9
[Rashash on Yoma 43b:9](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Yoma/r/43b:9)

**תוס' שם ד"ה אמר.** מה שהקשה המהרש"א דמ"מ לרב יהודה תקשי כו' לק"מ דהתוס' לא כתבו לחלק בין לצורך לשלא לצורך אלא לסברת המקשה אבל למסקנא אין חילוק דבשעת הקטרת היכל אף לצורך אסור. ודלפני ולפנים אפילו שלא לצורך מותר: