## Rashash on Zevachim Daf 112b

###### Rashash on Zevachim 112b:1
[Rashash on Zevachim 112b:1](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:1)

**במשנה שרש"א כל שהוא ראוי לבא לא"ז ה"ז בל"ת.**וטעמו מלא תעשון ככל אשר כו'. והעתיקו הרמב"ם בפי' בקוצר. וכ' עוד בדברי חכמים אין הענין כו' אבל הכוונה שהלאו הזה הוא אזהרה לכרת שאין לוקין עליו. והעתיקו התוי"ט. וק"ל הא סתם מתניתין ברפ"ג דמכות דלוקין על לאו שניתן לאזהרת כרת וכר"ע שם בגמרא וכ"פ בחבורו רפי"ח מהל' סנהדרין ובפ"א מהל' א"ב ה"ז. ועוד ק"ל דהא כבר נ"ל אזהרה לשוחט ומעלה בגמרא בר"פ דלעיל:


###### Rashash on Zevachim 112b:2
[Rashash on Zevachim 112b:2](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:2)

**שם וחכ"א כל שאין בו כרת א"ב בל"ת.**לכאורה חכמים היינו ת"ק. ונראה דר"ש וחכמים פליגי בפירושא דפטור שבדברי הת"ק וכה"ג בפסחים (קטז ב) במשנה ע"ש ברשב"ם ותוס':


###### Rashash on Zevachim 112b:3
[Rashash on Zevachim 112b:3](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:3)

**שם עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין.**עתוי"ט בלשון הרמב"ם בנ"א אבל העולה היא דורון אפי' הקריבה בתוך ימה"ס כו'. משמע דאם הביא עולתו בתוך הזמן יצא ואפי' למצוה א"צ להביא אחרת והוא חדוש גדול ולא כן משמע בפסחים (נט סע"א). ובתוספתא פ"א דזבחים איתא להדיא עולת נזיר ועולת יולדת ועולת מצורע כו' ששחטן מח"ז בבעלים כשרים כו' אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה:


###### Rashash on Zevachim 112b:4
[Rashash on Zevachim 112b:4](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:4)

**שם ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות.**וכ' הרע"ב אבל עובדי כוכבי' מותרין להקריב שלמים כו'. ל"י אמאי נקיט שלמים עי' לקמן בגמרא (קיז) ובמנחות (עג ב) דיש פלוגתא בזה אם מביאין שלמים. ועולות לכ"ע מביאין. ולשון הרמב"ם בפי' ומותר לעובד כוכבים עכשיו להקריב עולות כו':


###### Rashash on Zevachim 112b:5
[Rashash on Zevachim 112b:5](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:5)

**שם באו לשילה נאסרו הבמות.**לשון הרע"ב ומנוחה זו שילה שלא היה נוסעים כו' כמו במדבר. ובגמרא לקמן (קיט ב) איתא בשלמא למ"ד זו"ז שילה מנוחה דנחו מכיבוש כו' ע"ש:


###### Rashash on Zevachim 112b:6
[Rashash on Zevachim 112b:6](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:6)

**רש"י ד"ה בעשה. והביאום לה'.**לכאורה קשה הא מוקמינן ליה לעיל (קו ב) באותן שהקדישן בשעת היתר הבמות כו'. וי"ל דילפינן מינה בק"ו להקדישן בשעת איסור הבמות כדאיתא שם בגמרא ועל עשה אין שייך למפרך וכי מזהירין מן הדין:


###### Rashash on Zevachim 112b:7
[Rashash on Zevachim 112b:7](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:7)

**רש"י ד"ה הקדישן בשעת איסור. מההיא שעתא כו' וכיון שהמתין עד שלא יוכל לקיימו כו'.**ול"י למה לא יוכל לקיים עתה להקריבם בבמת ציבור. ועוד ק"ל דאם תיכף כשהקדיש חרבה שילה מאי ה"ל למיעבד. ועוד כיון דהעשה כבר עבר א"כ לכתחלה יקריב בבמה קטנה ומלשון המשנה משמע דבעת ההקרבה עובר בעשה. ולעד"נ דהעשה הוא כיון דהקדיש בשעת איסור הוי כמו שפירש להדיא ע"מ שיקריבם במשכן הואיל דא"א בבמה והוי בעשה דמוצא שפתיך כו' כאשר נדרת ועשית כמש"כ רש"י לקמן בסמוך ועי' מש"כ בסמוך:


###### Rashash on Zevachim 112b:8
[Rashash on Zevachim 112b:8](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:8)

**במשנה קדשים שהוקדשו למשכן.**פרש"י בזה דחוק. ול"נ לפרש דר"ל שהקדישן בשעת איסור הבמות דאז הוי כאילו הוקדשו בפירוש למשכן וכמש"כ לעיל:


###### Rashash on Zevachim 112b:9
[Rashash on Zevachim 112b:9](https://torahapp.org/share/book/Rashash%20on%20Zevachim/r/112b:9)

**שם קה"י שהוקדשו למשכן כו' ואם הקריבן בבמה פטור.**נראה דמ"מ ידי נדרו דהיינו אם אמר עלי לא יצא ועי' בפי"ג דמנחות מ"י: