## Rashbam on Bava Batra Daf 104a

###### Rashbam on Bava Batra 104a:2:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:2:1)

אלא מהא ליכא למשמע מינה - דלגופה איצטריך ומשום סיפא דקתני מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר ביטל הן חסר הן יתר מדה בחבל דתפוס לשון אחרון הלכך איצטריך למתני ברישא היכא דאמר ליה האי או האי דאזלינן בתר ההוא לישנא דאמר ליה אבל בסיפא דאמר לתרוייהו וסותרין זה את זה הלך אחר האחרון:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:3:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:3:1)

כבית כור עפר - משמע קרוב לבית כור דמתחזי כבית כור אבל לא הוי בית כור ממש אלא או פחות או יותר:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:3:2
[Rashbam on Bava Batra 104a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:3:2)

הן חסר כו' - כלומר או שאמר לו בית כור עפר הן חסר הן יתר אני מוכר לך:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:3:3
[Rashbam on Bava Batra 104a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:3:3)

הגיעו - אכולהו הנך תלתא לישני קאי:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:3:4
[Rashbam on Bava Batra 104a:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:3:4)

פרושי קמפרש - דהן חסר הן יתר דסיפא ארישא קאי דקתני בית כור עפר אני מוכר לך וה"ק האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך ל"ש אם אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך ולא שנא אם אמר לו לבסוף הן חסר הן יתר לאחר שאמר בית כור עפר אני מוכר לך דבתרוייהו אמרינן הגיעו:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:4:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:4:1)

א"כ אני מוכר לך אני מוכר לך כו' - אם איתא דפרושי קמפרש הכי ה"ל למיתני בית כור עפר כבית כור עפר הן חסר הן יתר אני מוכר לך:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:5:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:5:1)

ומקשינן ליפות כחו של מוכר אמרי' אבל ליפות כחו של לוקח לא חיישינן מידי. דאפי' היכא דחפץ הלוקח לקנות את המותר כדי שלא יכנס זה המוכר בשדהו לא כפינן למוכר למכור בתמיה:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:6:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:6:1)

שבעת קבין ומחצה לכור - היינו נמי רובע לסאה כדקתני במתני':


###### Rashbam on Bava Batra 104a:6:2
[Rashbam on Bava Batra 104a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:6:2)

כופין את המוכר למכור - את המותר ללוקח אם הלוקח רוצה לקנותו דכי היכי דכופין את הלוקח ליקח משום תקנת המוכר שלא יהא נפסד ההוא מיעוט קרקע דכופין על מדת סדום ה"נ עבוד רבנן תקנתא ללוקח שיהו כופין את המוכר למכור לו ההוא מיעוט קרקע כדי שלא ידרוס אצל שדהו ויהא צריך להשמר ממנו והמוכר אינו ניזוק בכך דהא לא חזי למידי ההוא פורתא וה"ל זה נהנה וזה אינו חסר:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:7:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:7:1)

ומשני התם כגון דהוה יקירא - כלומר לעולם כדי ליפות כחו של מוכר אמרי' ליפות כחו של לוקח לא אמרינן דלעולם לא כפינן המוכר למכור בעל כרחו המותר אלא אם רצה מוכר יחזיר לו לוקח קרקע כדקתני מתני' והאי דקתני כופין את המוכר למכור לא למכור ממש את הקרקע בעל כרחו אם רצה שתחזור לו אלא הכא במאי עסקינן כשהמוכר חפץ למכרה ללוקח שיחזיר לו בה מעות למוכר כמו שייפו חכמים כחו של מוכר שאם רצה יחזיר לו לוקח מעות והך ארעא הוה יקירא מעיקרא בשעת מכירה והשתא זול ארעתא והוא רוצה לכפות את הלוקח שיחזיר לו דמי המותר כפי שעת היוקר דמעיקרא והיינו דקתני כופין את המוכר למכור כשעת הזול דעכשיו:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:7:2
[Rashbam on Bava Batra 104a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:7:2)

דאמרי' ליה - למוכר אי [אתה] ארעא [המותר] יהבת ליה ומעות אתה רוצה שיחזיר לך שקול מאותו [המותר] מעות כזולא דהשתא דדי לך אם ייפו חכמים כחך לתלות בך מכר המותר במעות או חזרת קרקע היכא דליכא הפסד ללוקח דה"ל זה נהנה וזה אינו חסר אבל לקנות לוקח בשעת הזול כשער היוקר לא אמרינן אלא או תן לו בזול או טול קרקע שלך והאי דקתני ואת הלוקח ליקח היינו שאם חפץ מוכר ליתנהו בדמי הזול כופין את הלוקח ליקח משום ייפוי כח דמוכר ב) דהתם לא מפסיד הלוקח מידי:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:8:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:8:1)

כשהוא נותן לו - מוכר ללוקח:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:8:2
[Rashbam on Bava Batra 104a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:8:2)

כגון דהוה זולא מעיקרא - דא"ל לוקח לא בעינן לקנות קרקע ביוקר דמעיקרא נמי אם לא מפני שמצאתיה בזול לא הייתי לוקחה וכל היכא דאית ליה טענה מעלייתא ללוקח לא ייפו חכמים כחו דמוכר הלכך אם רוצה מוכר לכפותו יתן לו כשעת שלקח דהיינו בזול דהשתא לית ליה טענה ללוקח ויקנה בעל כרחו:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:9:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:9:1)

אמר רב הונא ט' קבין שאמרו - במתני' דאם הותירו בשדה ליתנהו בתורת מכירה ולא בתורת עשיית חשבון ליפות כחו דלוקח אלא לחזרת קרקע:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:9:2
[Rashbam on Bava Batra 104a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:9:2)

ואפילו בבקעה גדולה - שמחזקת י' כורין קאמר דמחזיר קרקע אע"ג דלא הותיר בין הכל אלא ט' קבין דס"ל לרב הונא דרובע לסאה הוי מחילה טפי לא הוי מחילה אלא יעשה חשבון וכן לבית כור דהויא ל' סאים ל' רבעים הוו מחילה טפי מל' רבעין דאיכא טפי מרובע לסאה יעשה חשבון עד דמטי לט' קבין דהויא חזרה והני מילי בית כור אבל שני כורים דכי איכא רובע לכל סאה הוי טפי מט' קבין כל כך ודאי במכירת שדה אחת לא מחיל איניש הואיל ויש במותר חשיבות שדה ויחזיר לו קרקע ומיהו כל זמן דלא הוו ט' קבין מודה רב הונא דרובע לבית סאה הוי מחילה כגון בית ל"ה סאין אני מוכר לך ואיכא ל"ה רבעין מותר דהיינו ט' קבין חסר רובע הוי מחילה:


###### Rashbam on Bava Batra 104a:10:1
[Rashbam on Bava Batra 104a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/104a:10:1)

ורב נחמן אמר נותן ז' קבין כו' - דלא שנא רובע אחד לסאה אחד ולא שנא אלף רבעים לאלף סאין הוו מחילה: