## Rashbam on Bava Batra Daf 107a

###### Rashbam on Bava Batra 107a:1:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:1:1)

ומשני התם - גבי מקח וממכר עבוד רבנן מילתא כו' כלומר לכך תקנו ואמרו חכמים שיוכל לחזור עד שימשוך כל מקחו דבתר דעת הלוקח והמוכר אזלי רבנן דהכי ניחא לתרוייהו ניחא ליה ללוקח שיוכלו שניהן לחזור עד גמר משיכת כל המקח שאם תיזול יוכל הלוקח לחזור וגם ניחא ליה למוכר שאם תוקיר בתוך כך יחזור בו הלכך לדעת כן מכר מוכר וקנה לוקח שיחזרו בהן אפי' בסאה אחרונה ובסיפא דמילתיה דקאמר ראשון ראשון קנה היינו לפי שכל סאה וסאה משמשכו נגמרה סחורתו אבל גבי חלוקת קרקע ודאי ניחא להו להפטר מהר זה מזה ויזכה כל אחד ואחד בחלקו ויטרח בו דקדירה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא והלכך התם קם דינא:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:1)

ה"ג האחין שחלקו - ובשני אחין מיירי ומיהו ה"ה לג':


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:2
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:2)

ובא בעל חוב - דאבוהון:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:3
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:3)

בטלה מחלוקת - אותה חלוקה בטלה וחוזרין וחולקין בשוה מן הנשאר:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:4
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:4)

ויתר - הפסיד ואינו חוזר על אחיו כלל:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:5
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:5)

ורב אסי אמר - לא בטלה מחלוקת ליטול מחצה מחלק אחיו כרב וגם לא ויתר כשמואל לגמרי אלא נוטל רביע קרקע משדה אחיו דהיינו חצי חציו או רביע יתן לו אחיו מעות דמצי אמר ליה אנא הוי מסליקנא ליה לבעל חוב בזוזי שהרי לא נתחייב לו אבי כי אם זוזי ולדידך נמי זוזי משלימנא וטעמא מפרש לקמיה דמספקא ליה אי כרב אי כשמואל וממון המוטל בספק חולקין:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:2:6
[Rashbam on Bava Batra 107a:2:6](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:2:6)

ורביע במעות - כמו או רביע מעות וכדתנן במס' יבמות (דף נ.) בפרק רבן גמליאל ועשה מאמר ונתן גט ובעל ואמרינן או או קתני והכי פירושו יחזיר לו רביע חלקו או קרקע או מעות:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:3:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:3:1)

יורשין הוו - תורת יורשין יש עליהם לפרוע בין כולן חובת אביהן דמשום חלוקה לא איסתלוק מקרקעי דידהו מבעל חוב דאבוהון דסבירא ליה לרב יש ברירה הוברר הדבר שזכה כל אחד בחלק הראוי לו ונמצא דלא לקחו זה מזה כלום והוא הדין לענין חזרה ביובל דאיכא למאן דאמר האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל לרב אין מחזירין וכיון דיורשין הוו הלכך מחצית חלקו יחזיר לו:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:4:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:4:1)

כלקוחות דמו - דאין ברירה ונמצא שכל אחד נטל חלק אחיו וכאילו החליפו זה בחלקו של זה דמי והיינו לקוחות וכיון דלקוחות נינהו הא ודאי כלוקח שלא באחריות דמו כאילו אמרו זה לזה איני מקבל אחריות חלקך עלי דמי דמסתמא לא מקבלי דאע"ג דגבי מוכר קרקע לחבירו קיימא לן אחריות טעות סופר הוא אם לא פירש בשטר המכירה הני מילי היכא דזבין קרקע מחבריה דלא שדי איניש זוזי בכדי אבל לגבי ירושת אחין דכל אחד נוטל חלקו בההיא הנאה דאיהו לא מקבל אחריות על של חבירו גמר ומקנה ליה לחבירו חלקו לגמרי שלא יקבל חבירו אחריותו עליו ולא תשתעבד לו שדהו כי היכי דדידיה לא משעבדא לחבירו:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:5:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:5:1)

מספקא ליה - אי כיורשין דמו וחייב להחזיר מחצית חלקו כרב דעל שניהם לפרוע חובת אביהן או כלקוחות דמו ואינו חייב כלום הלכך יפרע רביע לאחיו מן השדה הנשאר לו דממון המוטל בספק חולקין או רביע מעות יחזיר לו דאמר ליה אנא הוו לי זוזי והוה מסליקנא ליה בזוזי ובשביל עניותך לא אפסיד נחלתי לשון אחר פירש רבינו זקני בבבא קמא בפרק ראשון ורביע במעות ממש לבד רביע בקרקע דהיינו כל חלקו בין קרקע ומעות ומספקא ליה אי כיורשין דמו וחייב להחזיר מחצית חלקו בקרקע ולא יוכל לסלקו במעות או כלקוחות דמו ומיהו כלוקח באחריות דמי וחייב להחזיר לו מחצית מה שאבד אבל במעות יכול לסלקו הלכך יחזיר רביע קרקע כיורשין ורביע במעות כמוכר באחריות ותפוס לשון ראשון כך פירש רבינו וכן הוא שאין ממש בהאי לשון אחרון דכל היכא דפליגי בגמרא תלתא תנאי או תלתא אמוראי כי האי גוונא שהאחד ספק לו הלכה כדברי מי מן השנים הרי הוא רגיל לתפוס כדברי שניהם במקצת סבירא ליה כי האי ובמקצת סבירא ליה כאידך אבל הכא כיון דמחייב ליה רב אסי להחזיר כל חלקו כרב בין קרקע ומעות אם כן במאי קאי כשמואל הא רב ושמואל לא פליגי בהכי אם יסלקנו בקרקע או במעות אלא אם יחזיר לו חלקו אם לאו:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:6:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:6:1)

בכל הני שמעתתא מקמצין - בשני אחין שחלקו ובא להן אח ובאחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן שיקמיץ מחלקו ויתן לזה חצי השדה כרב דכיורשין דמו ומיהו לא בטלה מחלוקת לחזור ולחלוק בגורל אלא בלא גורל ויתן לו חצי השדה מאיזה צד שירצה ובלבד שיהא שוה כאידך חציה:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:6:2
[Rashbam on Bava Batra 107a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:6:2)

והלכתא בטלה מחלוקת - היכא דחלקו שנים לשני חלקים ואחר כך בא להן אח ממדינת הים או חלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהם אי נמי אי טעו בחלוקה לחלוק ביניהן שדה שגזל אביהן ונמצא יוצאה מתחת יד אחד מהן ונמצא שמתחלה נטל האחד יותר מחבירו דחוזרים וחולקין בשוה דדמיא לבעל חוב שנטל חלקו של אחד מהן דחוזרין וחולקין בשוה וה"ה אם נטל חצי חלקו שצריך להפיל גורלות על הכל דלא פליג רב בנטל בעל חוב חלקו של אחד מהם בין כולו לחציו ושמעינן נמי מהכא דהאחין שחלקו כיורשין דמו ולא כלקוחות:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:7:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:7:1)

שלשה שירדו לשום - נכסי יתומין למזון האשה והבנות ואין שומת בית דין בפחות מג':


###### Rashbam on Bava Batra 107a:7:2
[Rashbam on Bava Batra 107a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:7:2)

אחד אומר במנה - דהיינו מאה זוזי ושנים אומרים במאתים או אחד אומר במאתים ושנים אומרים במנה:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:7:3
[Rashbam on Bava Batra 107a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:7:3)

בטל יחיד במיעוטו - כלומר בטלו דברי היחיד מפני שהוא המעט וכתיב (שמות כג) אחרי רבים להטות:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:1)

אחד אומר במנה - דהיינו כ"ה סלעים:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:2
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:2)

ואחד אומר בעשרים סלעים - דהיינו ה' סלעים פחות:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:3
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:3)

ואחד אומר בשלשים - דהיינו חמשה סלעים יותר:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:4
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:4)

תידון במנה - טעמא דכולהו מפרש ואזיל לקמיה:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:5
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:5)

בעשרים - היינו פ' דינר:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:6
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:6](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:6)

בשלשים - הם מאה ועשרים דינר:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:7
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:7](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:7)

בצ' דינר - מן החמש סלעים שיש בין שנים הפחותין לוקחין החצי דהיינו י' דינרים ומוסיפין על של שמונים:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:8:8
[Rashbam on Bava Batra 107a:8:8](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:8:8)

עושין שומא ביניהן ומשלשין - כלומר חושבין בכמה חלוקים דהיינו ארבעים דינר שיש בשלשים יותר מאותו שאמר עשרים ומאותן ארבעים תידון בשליש דהיינו שלשה עשר דינר ושליש דינר על שמונים וטעמא מפרש לקמיה:


###### Rashbam on Bava Batra 107a:9:1
[Rashbam on Bava Batra 107a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/107a:9:1)

מילתא מציעתא - דבר השוה הכרע בין שניהם הוסיף ה' על הממעיט ופוחת חמשה מן המרבה ובדין הוא דתידון כוותיה במנה דהא תרוייהו של שלשים ושל מנה מודו דשוה מנה ונראה בעיני דהוא הדין אם אמר בכ"ח סלעים דלא הוי מציעתא כל כך: