## Rashbam on Bava Batra Daf 114a ###### Rashbam on Bava Batra 114a:1:1 [Rashbam on Bava Batra 114a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:1:1) אפילו הן שלשה כותבין ואין עושין דין - למחר אפילו לא כתבו אלא אם כן יבואו אחרים ויעידו בפניהם כדאמר בראש השנה ראוהו שלשה והן בית דין יושיבו מחבריהם אצל היחיד אחד מהשלשה ויעידו השנים בפניהן ויאמרו השלשה מקודש ופרכינן התם ולוקמו בדוכתייהו וליקדשו ומוקמינן כשראוהו בלילה הלכך הן עצמן אינם יכולין לקדש למחר שהרי בלילה עדים היו ולא דיינין ולמחר אין עד הרואה בדבר נעשה דיין על פי עדות עצמו אלא אם כן יעיד אחר בפניו דהשתא אינו עושה הדין על פי עדות עצמו והלכך אחד מן השלשה שראו החדש כשמושיבין שנים אצלו להיות דיינין ושנים הרואין מעידין בפניהם יכול הוא להיות דיין אע"פ שראוהו בלילה עמהן שהרי ע"פ עדות אחרים שמעידין לפניו הוא דן את הדין ולא על פי ראיית עצמו דאין לנו לפסול דיינין בשביל שראו בדבר כל זמן שלא העידו אלא שהוא עצמו לא ידון את הדין על פי ראיית עצמו דאין עד נעשה דיין וכגון שראה בשעה דאינו יכול להיות דיין אבל אם ביום ראה דבההיא שעתא מצי לדון את הדין דלא תהא שמיעה גדולה מראייה מה לי אם ידון עכשיו מה לי אם ידון למחר והכא נמי מהאי טעמא משום דהוו להו עדים בראיית הלילה דלא מצי למימר לא תהא שמיעה גדולה מראייה דההיא ראייה לא חשבינן לה כעדות שהועד בפניהן אלא היכא דראו בשעה שיכולין לעשות הדין אבל היכא דראו בשעה שאין יכולין להיות דיינין כגון בלילה ההיא ראייה ראיית עדים היא שרואין בדבר ולא ראיית דיינין היא והלכך ע"פ ראייתן דהיינו כאילו הם עדים אין יכולין הן עצמן להיות דיינים על פי ראיית עצמן דאין עד נעשה דיין ומיהו ב"ד שהעידו לפניהם עדות בלילה עדות גמורה היא ויכולין לדון למחר ביום אבל ראייה דידהו שרואין בלילה לא חשבינן כאילו הועד לפניהם בלילה דכיון דלא חזו בההיא שעתא לדינא ראייה דידהו אינה כשמיעה ממש ששמעו מפי עדים בלילה אלא הן עצמן נעשו עדים ושוב לא יהו דיינין בעדות עצמן אא"כ יעידו אחרים בפניהם והכי הלכתא וכי הא סוגיא אשכחן בב"ק בפ' החובל (בבא קמא דף צ:) גבי התוקע לחבירו: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:1:2 [Rashbam on Bava Batra 114a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:1:2) ואין עד נעשה דיין - המעיד על הדבר אין נעשה עוד דיין באותו דבר וגם אם ראה את הדבר ונעשה עד אין נעשה עליה עוד דיין בעדות עצמו אלא אם כן מעידין אחרים בפניו ונראה בעיני דגזירת הכתוב היא דכתיב ועמדו שני האנשים וגו' בעדים הכתוב מדבר (שבועות דף ל.) לפני ה' היינו לפני הדיינין אשמועינן קרא דצריך להעיד שנים לפני הדיינין אבל העדים אינן חוזרין ויושבין ודנין: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:2:1 [Rashbam on Bava Batra 114a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:2:1) ה"ג קניו עד אימתי יכול לחזור - וכ"כ בפירושי רבינו חננאל ובין מתנת בריא ובין מתנת שכיב מרע במקצת דאית ביה קנין מיירי וקבעי עד אימתי יכול לחזור בו מקנינו ולבטלו דהא לא גמר ומקני מיד אלא לדעת לקיים לו תנאים שיפרש אחרי כן או אם ירצה לחזור בו מיד שיוכל לחזור דקים להו לרבנן דאדעתא דהכי מקני איניש שיתן לבו אחרי כן וידע אם אפשר לו בקנין זה לעשותו קנין גמור: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:2:2 [Rashbam on Bava Batra 114a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:2:2) כל זמן שיושבין - דאדעתא דהכי מקני ליה ע"מ שאם לא יחזור בו באותו מעמד אבל אם יחזור בו יבטל: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:2:3 [Rashbam on Bava Batra 114a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:2:3) באותו ענין - של אותה מתנה: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:3:1 [Rashbam on Bava Batra 114a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:3:1) שלשה שנכנסו כו' - במתנת שכיב מרע במקצת ובקנין מיירי דאינו יכול לחזור בו: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:3:2 [Rashbam on Bava Batra 114a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:3:2) ליחוש דלמא הדר ביה - ואמאי קאמר רצו עושין דין דמשמע באותו מעמד אע"פ שעדיין יושבין עושין דין גמור ואמאי הא כיון דיכול לחזור בו ויבטל הדין לא הוי דין: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:4:1 [Rashbam on Bava Batra 114a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:4:1) אמריתה לשמעתא כו' - נתווכחתי בדבר לפניו והקשיתי לו: ###### Rashbam on Bava Batra 114a:4:2 [Rashbam on Bava Batra 114a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/114a:4:2) ולרב יוסף מי ניחא כו' - והכי גרסינן אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא: