## Rashbam on Bava Batra Daf 125b

###### Rashbam on Bava Batra 125b:1:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:1:1)

נכסאי לסבתא - לזקנתי אני נותן כל נכסי אם אביו או אם אמו:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:1:2
[Rashbam on Bava Batra 125b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:1:2)

ובתרה לירתאי - אחר מות זקנתי לא יירשו יורשין שלה כגון בנה או בתה או אביה או אחיה אלא יורשין שלי כגון בני או בתי או אחי הקרוב קרוב קודם:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:1:3
[Rashbam on Bava Batra 125b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:1:3)

הויא ליה - לההוא גברא חדא ברתא:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:1:4
[Rashbam on Bava Batra 125b:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:1:4)

שכיבא - ההיא ברתא:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:1:5
[Rashbam on Bava Batra 125b:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:1:5)

בחיי בעלה ובחיי סבתא - ואח"כ שכיבא סבתא ואתא בעלה וקתבע לפי שבשעת צוואת המת היתה בתו קיימת וכמי שאמר נכסיי לסבתא ובתרה לבתי דהיינו ירתי והיה רוצה לירש זכות אשתו:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:2:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:2:1)

א"ר הונא - האי ובתרה לירתאי דקאמר ההוא גברא לירתאי ולירתי ירתאי קאמר כיון שנתנה ליורש' והרי זכתה בהן הבת שהיתה יורשת שלה כדמפרש טעמא לקמן דכל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי וכיון דזכתה בהן מחיים הרי הבעל יורש את אשתו דהיינו ירתי ירתאי והכי מפרש לה לקמיה ומיהו השתא לא ידעינן אכתי טעמא דרב הונא אלא שרואין אנו שזיכה את הבעל וטעמא לא ידעינן עד דמפרש ליה לקמיה:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:2:2
[Rashbam on Bava Batra 125b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:2:2)

ורב ענן אמר לירתא ולא לירתי ירתאי - וה"ק ובתרה לירתאי לאותן יורשין שיהיו לי בעולם בשעת שתמות הזקנה אני נותן את נכסיי כגון אם היתה בתו קיימת או אחיו או אביו דכל אלו אני קורא בהן ירתאי אבל לא בן בתו כדמוכח לקמיה דהיינו ירתי ירתאי שמכח בתו הוא בא לירש אותו ולא לבעלה דאיהו נמי ירתי ירתאי דירתאי דוקא קאמר אותן הבאים מכחי ולא לירתי ירתאי הבאין מכח כחי והלכך היכא דליכא ירתאי אחר מות הזקנה אלא ירתי ירתאי נשארו הנכסים ביד יורשי הזקנה דדומה לאומר נכסי לך ואחריך לפלוני שאם מת אותו שני יירשו יורשי ראשון כדתנינן לקמן בפירקין (בבא בתרא דף קלו:) ואם מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:3:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:3:1)

דבעל לא ירית - הכא דראוי הוא:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:3:2
[Rashbam on Bava Batra 125b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:3:2)

אע"ג דהוה ליה ברא לברתא - דהוה ליה ירתי ירתאי קאמר רב ענן דההוא ברא לא ירית כדקא דייק לישנא דירתאי משמע ולא ירתי ירתאי:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:3:3
[Rashbam on Bava Batra 125b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:3:3)

ולא היא - דאילו הוה ליה ברא ודאי ירית הואיל והוא ראוי לירש את זה הנותן שהרי הבת וכל יוצאי יריכה במקום שאין בן קודמין לכל יורשי האיש דירתאי קרינא ביה הואיל והוא קודם לכל יורשיו ואע"פ שבא מכח כחו ומעיקרא כי אמר לירתאי לירתאי שיהא לי במות הזקנה קאמר ובן בתו יורש אותו וקודם לאביו ולאחיו ולאחותו ואע"פ שהן קרוין ירתאי והבן ההוא קרוי ירתי ירתאי אפילו הכי קודם דליורשיו הראוין ליורשו מן התורה רגיל לקרות ירתאי וטעמא דבעל לא ירית לא משום דהוי ירתי ירתאי דאילו היה ראוי לירש נחלה זו מן התורה ירתאי הוה קרינא ביה אלא משום דאינו ראוי ליורשה דהוה ליה האי ממון ראוי לאשה ולא מוחזק שעדיין לא נפל בידה ובעל אינו נוטל בראוי אבל אי איכא בן דחזי למירתה ודאי ירית דבן ירית בראוי:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:4:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:4:1)

ומקשינן מכלל דרב הונא סבר כו' - מדאוקימנא טעם דבני מערבא דבעל לא ירית היינו משום דחשבי להני נכסי ראוי אם כן רב הונא דאמר ירית בעל ס"ל דבעל נוטל בראוי:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:5:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:5:1)

אר"א - לפרושי טעמא דרב הונא קאתי:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:5:2
[Rashbam on Bava Batra 125b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:5:2)

נפתח - התחיל:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:5:3
[Rashbam on Bava Batra 125b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:5:3)

בגדולים - רב הונא:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:5:4
[Rashbam on Bava Batra 125b:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:5:4)

בקטנים - רבי אלעזר ועצמו קרי קטן לגבי רב הונא:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:5:5
[Rashbam on Bava Batra 125b:5:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:5:5)

כאומר מעכשיו - וכיון דאמר ובתרה לירתאי דהיינו לבת היינו נמי כמו שאמר מיד אני נותן את גוף הקרקע לבתי אלא שזקנתי תאכל פירות בחייה ואחר כן תקח בתי או הבא מכחה את הנכסים דחשיב לה רב הונא לגבי בת כמתנת מהיום ולאחר מיתה והלכך הויא לה זו הבת מוחזקת בחייה בהני נכסים וכי קא ירית בעל שפיר קא ירית במוחזק:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:6:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:6:1)

מסתברא טעמייהו דבני מערבא - דחשבי להו ראוי לגבי בת ולא מוחזק דליכא למימר כאומר מעכשיו דמי דהא אם קדמה הזקנה בחייה ומכרה לאחרים זבינה זביני וכשתמות הזקנה אפי' אם תהיה הבת קיימת לא תטול כלום כדאמרינן בכתובות ולקמן בפרקין (בבא בתרא דף קלז.) נכסי לך ואחריך לפלוני אם קדם הראשון ומכר מה שמכר מכר ואין לשני אלא מה ששייר ראשון ואם לא שייר כלום לא שקיל מידי והלכך בעל לא ירית דאשתו לא הויא הוחזקה כלל בהני נכסים בחייה שהרי היתה הזקנה יכולה למכרן לגמרי מה שאין כן במתנת מהיום ולאחר מיתה ונמצא שאף גוף הקרקע לא הוחזק לבת בחיי הזקנה וגם כשמתה הזקנה אין הבת בחייה להוריש המוחזק לה לבעל:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:7:1
[Rashbam on Bava Batra 125b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:7:1)

א"ר פפא הלכתא אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק - בראוי ממש כגון לירש את אשתו בקבר בנחלה שנפלה לה לאחר מיתה אתא רב פפא לאשמועינן דלא ירית דהא כולי עלמא מודו דלא ירית כדילפינן מקראי בפירקין דלעיל (בבא בתרא ד' קיג.) מדכתיב בגבעת פנחס בנו דרב הונא לא פליג אלא באחריך וכדפריש ר"א דכל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי אבל בראוי דפליגי ביה רבי ורבנן כגון חפורה והוי שובלי שלופפי והוו תמרי לא אתא לאשמועינן דאין הבעל נוטל אלא ודאי הבעל נוטל שהרי כשמתה יורש את כל נכסים שהיתה מוחזקת בהן וכי גדלי פירי ברשותיה גדלי דנהי דפליגי רבנן בבכור דהתם היינו טעמא כדאמרן לעיל (בבא בתרא ד' קכד.) לתת לו מתנה קרייה רחמנא אבל גבי בעל ליכא למימר הכי ועוד דאפילו בכור כה"ג דליכא יורש אחר אלא הוא יורש כל נכסי אביו הכל מודים שיירש הכל ואפילו שבח הראוי דהא כי אשבוח ברשותיה אשבוח:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:7:2
[Rashbam on Bava Batra 125b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:7:2)

ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק - כרבנן כגון דהוי שלופפי והוו תמרי שנשתנה שמן על ידי שבח ששבחו אחר מיתת אביו אבל דיקלא ואלים ארעא ואסקא שירטון שעדיין שמן הראשון עליהם הכל מודים דשקיל חלק בכורה אבל ענבים ובצרום לא שקיל בכור פי שנים אפי' לרבי ואע"פ שעדיין לא נשתנה שמן משום דשבח שהשביחו יתומים הכל מודים דלא שקיל ומיהו היכא דמת בכור בחיי אביו בניו של בכור יורשין חלק בכורתו עם אחי האב דומיא דבנות צלפחד וכדפרישית לעיל בפירקין (בבא בתרא ד' קטז: ד"ה ושהיה) כדתניא בתוספתא דבכורות וכדאמרינן בהלכות גדולות ובגמרת ירושלמי יליף לה ריש לקיש נאמר משפט לענין כפילה ונאמר משפט לענין פשוטה כו' כדפרישית לעיל:


###### Rashbam on Bava Batra 125b:7:3
[Rashbam on Bava Batra 125b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/125b:7:3)

ואין הבכור נוטל פי שנים במלוה - ואפילו בשטר בין שגבו קרקע בין שגבו מעות דלאו האי קרקע ולאו הני מעות שבק להון אבוהון והוה ליה ראוי ואי תפיס עלה משכון אפי' לרב פפא בכור נוטל פי שנים דקיימא לן (גיטין דף לז.) בעל חוב קונה משכון: