## Rashbam on Bava Batra Daf 137a ###### Rashbam on Bava Batra 137a:1:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:1:1) ה"ג תנאי היא - ולא גרסי' אלא אחריך נמי תנאי היא דמשמע דתירוצא דתרצינן לעיל לריש לקיש אחריך שאני לאו תירוצא הוא דהא ודאי לריש לקיש מתרצינן אחריך שאני כדמתרצי רב ורבי הושעיא לעיל דהשתא קיימי כולהו ברייתות כריש לקיש בין למאן דאמר יחזרו ליורשי נותן בין למאן דאמר יחזרו ליורשי ראשון כולהו סבירא להו דקנין פירות דעלמא לאו כקנין הגוף דמי דאפילו הך דקתני יחזרו ליורשי ראשון היינו משום דאחריך שאני אלא לרבי יוחנן הוא דמתרצינן הכי תנאי היא כלו מר איכא תנאי דפליגי בקנין פירות דראשון אי כקנין הגוף דמי או לא ואנא סבירא לי כמאן דאמר כקנין הגוף דמי: **Sefaria Community Translation:** Here we prefer the text "it is a dispute between *tanna'im*" - and we don't prefer the text "but [the case of] 'after you' is also [a dispute between] *tanna'im*", which would imply that the answer that had been given earlier by Reish Lakish, that "[the case of] 'after you' is different" [Bava Batra 136b:11] is not [a sufficient] answer. Certainly, according to Reish Lakish, the answer of "after you is different", also used by Rav and Rabbi Hoshaya above, is sufficient, as it explains all the *baraitot* in accordance with the view of Reish Lakish -- whether according to the opinion that [the property] returns to the heirs of the giver or according to the opinion that [the property] returns to the heirs of the first -- all hold that, in general, ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like the ownership of the item itself. Even that which [the *baraita*] states that [the property] returns to the heirs of the first is only because "after you is different". Rather, it is according to Rabbi Yoḥanan that the answer of "it is a dispute between *tanna'im*" is given -- that is, there are *tanna'im* who disagree about the acquisition of the profits of the first -- if it is considered to be like ownership of the item itself or not. [Rabbi Yoḥanan would say:] and I go according to [the *tanna*] who holds that it is considered to be like ownership of the item itself. ###### Rashbam on Bava Batra 137a:1:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:1:2) דתניא כו' - דרבי ס"ל לאו כקנין הגוף דמי והך ברייתא דקתני יחזרו ליורשי נותן רבי היא ור"ש ס"ל כקנין הגוף דמי והך דקתני יחזרו ליורשי ראשון ר"ש היא ואנא ס"ל כר"ש והיינו דפסיק ר' יוחנן כר"ש ומיהו לר"ל לאו בקנין פירות כקנין הגוף דמי פליגי אלא לכ"ע לאו כקנין הגוף דמי ובהא פליגי רבי סבר אחריך נמי קנין פירות בעלמא הוא דאית ליה לראשון והלכך שני מוציא מיד הלקוחות והיכא דמת שני יחזרו ליורשי נותן דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ורשב"ג סבר בעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והכא אחריך שאני וגוף ופירות אקני לראשון הלכך אין לשני אלא מה ששייר ראשון והיכא דמת שני יחזרו ליורשי ראשון וכן עיקר דהשתא לא תקשי הלכתא אהלכתא דהא פסקינן הלכתא כריש לקיש בפ' החולץ דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ובהא דאחריך לפלוני קיימא לן כרבן שמעון דאין לשני אלא מה ששייר ראשון כדפסקינן הלכתא לקמן ולא פליג ריש לקיש על ההוא פסק דפסיק רבי יוחנן לקמן ומדאביי נמי איכא למשמע דהכי קיימא לן דאמר אביי איזהו רשע ערום כו' ולקמן נמי בההיא אתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי אזל איהו אקנייה לבנו קטן כרבן שמעון כו' עד אפי' רבן שמעון לא קאמר כו' דמהתם נמי שמעינן דהלכתא כרבן שמעון והלכך בעינן לפרושי דרבן שמעון ס"ל כר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי והכא היינו טעמא דאחריך שאני ולא תקשי הלכתא אהלכתא: **Sefaria Community Translation:** As it is taught, etc. - Rabbi holds that it is not considered to be like ownership of the item itself. That *baraita* which stated that [the property] "returns to the heirs of the giver" [Bava Batra 136b:12] [conforms with the opinion of] Rabbi. Rabbi Shimon [ben Gamliel] holds that it is considered to be like ownership of the item itself; that *baraita* which stated that [the property] "returns to the heirs of the first" [Bava Batra 136b:9] [conforms with the opinion of] Rabbi Shimon [ben Gamliel]. [Since this is subject to a dispute among *tanna'im*,] I [Rabbi Yoḥanan am justified in] hold[ing] like [one of the disputants,] Rabbi Shimon [ben Gamliel]. Thus Rabbi Yoḥanan rules according to Rabbi Shimon [ben Gamliel]. On the other hand, Reish Lakish does not dispute the tenet that "ownership of the profits is considered to be like the ownership of the item itself". Rather, everyone agrees that it is not considered to be like ownership of the item itself. This is what they dispute: Rabbi holds that [the case of the *baraita*, where one said] "after you" is also a general case of transferring ownership of the profits to the first person. Therefore the second person can repossess [the property] from the purchasers, and if the second person dies, [the property] reverts to the heirs of the giver, since ownership of the profits is not considered to be like ownership of the item itself. Rabbi Shimon ben Gamliel holds in general that ownership of the profits is not considered to be like ownership of the item itself; here, however, the case of "after you" is different, in that both the property itself and the produce are acquired by the first person. Therefore, the second person only gets what has been left over by the first person. If the second person dies, [the property] reverts to the heirs of the first person. This is the correct explanation: at this point, one cannot ask [about a seeming contradiction] between one legal ruling [in the gemara] and another: why is it that, though we [in general] rule according to Reish Lakish that "ownership of the produce is not considered to be like ownership of the item" as was stated in the chapter "One who performs *ḥalitza*" [Yevamot 36a:15], we rule below like Rabbi Shimon [ben Gamliel], that in the case of "after you to so-and-so" the second person receives only that which the first beneficiary left? [Actually,] Reish Lakish would not disagree with Rabbi Yoḥanan's ruling below. It is also possibly implied by Abaye's statement of "Who is a cunning wicked person? etc." [Bava Batra 137a:5] that he would agree. Similarly, later on, in the case of "a certain woman who had a palm tree on the land of Rav Beivai bar Abaye ... He then went and transferred it to his minor son" [Bava Batra 137b:6] according to the ruling of Rabbi Shimon [ben Gamliel], etc., up to "even Rabbi Shimon [ben Gamliel] says so only" etc. -- from there we can infer that the *halakha* is according to Rabbi Shimon [ben Gamliel]. Therefore we need to explain that Rabbi Shimon [ben Gamliel] holds, like Reish Lakish, that "ownership of the produce is not considered to be like ownership of the item", but that there is a particular reason here that [the case of] "after you" is different, and one should not ask about [the apparent contradiction] between two rulings of the *halakha*. ###### Rashbam on Bava Batra 137a:1:3 [Rashbam on Bava Batra 137a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:1:3) וירד הראשון ומכר ואכל - אורחא דמילתא נקט שמכר והוציא המעות בהוצאה: **Sefaria Community Translation:** And the first entered [the property] and sold it and consumed - [the *baraita* is merely] choosing [to state the case in the form of] the usual way things take place: where he sells it and then spends the proceeds. ###### Rashbam on Bava Batra 137a:1:4 [Rashbam on Bava Batra 137a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:1:4) השני מוציא מיד הלקוחות - אחר שימות הראשון דקנין פירות דראשון לאו כקנין הגוף דמי ואחריך שאני לא אמרינן אליבא דרבי: **Sefaria Community Translation:** The second repossesses [the property] from the purchasers - after the first [recipient] dies, since the first's acquisition of the produce is not considered to be like ownership of the item; we do not, according to Rabbi, say "[the case of] 'after you' is different". ###### Rashbam on Bava Batra 137a:1:5 [Rashbam on Bava Batra 137a:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:1:5) אלא מה ששייר ראשון - ואם לא שייר כלום לא יטול השני כלום דקנין פירות דראשון כקנין הגוף דמי לר' יוחנן ולריש לקיש טעמא משום דאחריך שאני: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:2:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:2:1) אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד - קס"ד השתא פירות יכול לאכול ולמכור אבל לא הגוף ואם מכר השני מוציא מיד הלקוחות: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:4:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:4:1) הא לגופא - הא קמייתא דקאמר רבי השני מוציא הני מילי היכא דמכר הגוף שאין לו לראשון אלא פירות והך ברייתא דקאמר יורד ראשון ומוכר אפירות קאי: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:4:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:4:2) הא לכתחלה - קאמר ר"ש אין לו למכור לכתחלה הגוף אלא אכילת הפירות כדי שיתקיים דעתו של נותן דהא גלי דעתיה דניחא ליה שישתייר קצת לשני אם יתרצה הראשון לשייר אחריו כלום והכי קתני יורד ראשון ומוכר ואוכל מסתמא דברי רבי שהרי אינו יכול למכור כ"א פירות רשב"ג אומר אין לו לראשון לירד ולמכור מסתמא שהרי הכל מכור ולא נתקיימה דעת הנותן אלא אכילת פירות הוא דאית ליה לכתחלה או למכרן אבל גופא דיעבד אין לכתחלה לא והא קמייתא דיעבד אין לשני אלא מה ששייר ראשון: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:5:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:5:1) איזהו רשע ערום - גורם לעבור על דברי הנותן: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:5:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:5:2) ערום - דאהנו מעשיו והרי הוא חוטא ולא לו ומיהו המוכר עצמו דהיינו ראשון לא מקרי רשע ואע"ג דלכתחלה אסור לעשות כן דלא חמיר איסוריה שהרי השליטו הנותן בגוף ופירות לעשות בהן כרצונו: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:5:3 [Rashbam on Bava Batra 137a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:5:3) זה המשיא עצה - לראשון למכור בנכסים דהא קי"ל כר"ש דאין לשני אלא מה ששייר ראשון ולא נעשה נחת רוחו של מת שאמר אחריך לפלוני דהוה ניחא ליה אם ישתייר ומיהו לא אקפיד קפידא גמורה שלא יוכל הראשון למכרן אם ירצה: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:6:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:6:1) ומודה - ר"ש אע"ג דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון אם נתנו אותו ראשון במתנת שכיב מרע כגון דאמר מהיום ולאחר מיתה לא אמר כלום והשני מוציא אי נמי כשהיה שכיב מרע נתנה דשתי מתנות הללו שוות כדאמרן לעיל איזהו מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע כו': ###### Rashbam on Bava Batra 137a:7:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:7:1) ה"ג בהלכות גדולות ובפירוש רבינו חננאל מ"ט אמר אביי מתנת שכיב מרע אימת הויא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך - האי שני דקאמר עליה הנותן אחריך לפלוני קדם לזה שנתנו לו הראשון דמשעה שהתחיל האי ראשון לטרוף קנה השני דאחריך עם גמר מיתה משמע דמשעה דאין הראשון צריך לנכסים הללו זיכהו הנותן לזה השני אחריו מיד אבל האי מקבל מתנה מראשון לא קנה עד לאחר גמר מיתה דסתם אדם הנותן ממונו לאחר מיתתו אין רוצה להוציא ממונו מכחו עד שתגמר מיתתו אבל לעיל דנותן סליק נפשיה מהני נכסים שהרי נתנו לראשון חפץ הוא שיזכה השני עם גמר מיתתו של ראשון: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:8:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:8:1) ומי אמר אביי הכי - דמתנת שכיב מרע לאחר גמר מיתה: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:8:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:8:2) עם גמר מיתה - אלמא בהדי הדדי קנו ולאשמועינן אתא דחולקין בשוה: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:9:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:9:1) מההיא - דעם גמר מיתה: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:10:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:10:1) לא ס"ד - דמההיא דלאחר מיתה הדר ביה דהא ודאי סתם שכיב מרע הנותן לאחרים ממון שלו אין בדעתו להוציאו מרשותו עד לאחר גמר מיתתו דאשכחן נמי כה"ג גבי אשתו כשהוא מגרשה ומתירה לאחרים דלא גמר להוציאה מכחו עד לאחר גמר מיתתו: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:10:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:10:2) דתנן הרי זה גיטך אם מתי - כלומר אם אמות אז יהא גט: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:10:3 [Rashbam on Bava Batra 137a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:10:3) זה גיטך מחולי זה - לאחר גמר חולי דהיינו לאחר מיתה: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:10:4 [Rashbam on Bava Batra 137a:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:10:4) זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום - דלא גמר לגרשה עד לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה ודלא כר' יוסי מוקמינן לה בגיטין בפ' מי שאחזו קורדייקוס דאי כרבי יוסי האמר זמנו של שטר מוכיח עליו וכמאן דאמר לה מהיום ולאחר מיתה דמי דקתני התם חולצת ולא מתייבמת וגבי אם מתי נמי דמי כמאן דאמר מהיום אם מתי דקתני התם הרי זה גט מיהו שמעינן מינה דלאחר מיתה קמגרש לה וה"ה למתנתו דאי עם גמר מיתה א"כ הוי גט ואמאי קתני לא אמר כלום: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:11:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:11:1) היו בהן עבדים כו' - כלומר ורבן שמעון קאמר דמה שמכר ראשון הכל הוי מכור ואפי' עבדים והוציאם לחירות וקפריך פשיטא דכיון דאקני גוף לראשון מצי למעבד ביה כל מה דבעי: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:12:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:12:1) למיעבד איסורא - דהמשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו (ויקרא כה): ###### Rashbam on Bava Batra 137a:13:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:13:1) תכריכי המת אסורין בהנאה ובפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) נפקא לן מקראי: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:13:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:13:2) לשוינהו איסור הנאה לא יהבינהו ניהליה - אלא ע"מ ליהנות בהן בני אדם דניחא ליה לאיניש דליהנו אינשי מממוניה ולא ילך לאיבוד: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:14:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:14:1) אתרוג זה נתון לך במתנה - כל ימיך: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:14:2 [Rashbam on Bava Batra 137a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:14:2) ואחריך - אחר מיתתו: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:14:3 [Rashbam on Bava Batra 137a:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:14:3) לפלוני - לצאת בו וגם לאכלו אם ירצה דהא לא קאמר ואחריו לפלוני: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:14:4 [Rashbam on Bava Batra 137a:14:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:14:4) נטלו ראשון ויצא בו - כלומר נטלו לצאת בו ובירך עליו: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:14:5 [Rashbam on Bava Batra 137a:14:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:14:5) באנו למחלוקת כו' - דלרבי לא יצא ראשון דהא לית ליה בגויה אלא קנין פירות שהרי אינו יכול למכרו ולא קרינא ביה לכם ולר"ש ראשון יצא דהא אי בעי הוה אכיל ליה או מזבין ליה דהא אחריך קאמר מה שישתייר אחריך: ###### Rashbam on Bava Batra 137a:15:1 [Rashbam on Bava Batra 137a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/137a:15:1) עד כאן לא פליגי - רבי ור"ש בפירות דראשון דודאי פירות אית ליה אלא בהכי פליגי דר"ש סבר קנין פירות שיש לו לראשון כקנין הגוף דמי אפי' לר"ל דאחריך שאני ורבי סבר לאו כקנין הגוף דמי ואם מכר את הגוף לא עשה ולא כלום אבל בפירות הכל מודים דאית ליה הלכך גבי אתרוג נמי יציאת ידי חובתו ליטלו היינו פירותיו דאפילו לרבי יצא: