## Rashbam on Bava Batra Daf 149a

###### Rashbam on Bava Batra 149a:1:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:1:1)

יהנה - יראה:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:2:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:2:1)

הא דאיתנהו בעינייהו - חוזר דלהכי שבקינהו אם אעמוד מחליי אחזירם:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:2:2
[Rashbam on Bava Batra 149a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:2:2)

דפרעינהו בחוביה - אם עמד אינו חוזר:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:3:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:3:1)

איבעיא להו שכיב מרע שהודה - ואמר בחליו שדה ומעות הללו של פלוני הן ואע"פ שהיינו מוחזקים בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני שהיינו יודעין שהן של זה המודה בהם לאחרים מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו או דלמא כיון דאודי אודי:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:3:2
[Rashbam on Bava Batra 149a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:3:2)

ת"ש כו' - ומסקנא דהודאתו הודאה ואע"ג דאמרינן בסנהדרין בפרק דיני ממונות תניינא (דף כט:) ההוא דהוו קרי ליה עכברא דשכיב אדינרי כי קשכיב אמר פלניא ופלניא מסקו בי זוזי אתו תבעינהו ליורשים כו' ומסקנא אדם עשוי שלא להשביע את בניו ופטורין מלשלם והכא אמרינן דאזלינן בתר הודאת פיו נראה בעיני דהתם היינו טעמא כיון שעושה עצמו עבד לוה לאיש מלוה ודאי להחזיק עצמו כעני היה עושה אבל כיון שהממון בעין והוא מודה של פלוני הוא י"ל שהפקידו אצלו מקודם לזה השכיב מרע או הקנה לו השכיב מרע ע"י אחר והרי הוא חפץ שיבא לידו:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:3:3
[Rashbam on Bava Batra 149a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:3:3)

דאיסור - הוא איסור גיורא שבא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר ונתעברה הימנו בגיות את רב מרי בר רחל ובתוך כך נתגייר ואח"כ נולד רב מרי והוה ליה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והיא מבנות שמואל שנשבו כדאיתא בכתובות (דף כג.):


###### Rashbam on Bava Batra 149a:4:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:4:1)

אמר רבא במאי קני להו כו' - והלכך אני זוכה בהן דנכסי הגר דינן כהפקר והרי הן בידי והנני קודם וזוכה:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:4:2
[Rashbam on Bava Batra 149a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:4:2)

גר לאו בר אורותי הוא - דרחמנא אפקריה לזרעיה דעובד כוכבים:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:4:3
[Rashbam on Bava Batra 149a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:4:3)

דליתיה בירושה - כגון רב מרי ליתיה נמי בדין מתנת שכיב מרע:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:5:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:5:1)

ליתנהו גביה - אין המעות בביתו של איסור שיוכל ליתנם לו בידו:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:5:2
[Rashbam on Bava Batra 149a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:5:2)

אין מטבע נקנה בחליפין - בבבא מציעא בהזהב (בבא מציעא דף מו.):


###### Rashbam on Bava Batra 149a:5:3
[Rashbam on Bava Batra 149a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:5:3)

אי אגב קרקע - כדאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כו.) ונפקא לן מקרא דלכסף ולזהב וגו' עם ערי מצורות אשר ביהודה:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:5:4
[Rashbam on Bava Batra 149a:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:5:4)

אם במעמד שלשתן - אני ואיסור ורב מרי ביחד נפקד ומפקיד ומקבל מתנה:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:5:5
[Rashbam on Bava Batra 149a:5:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:5:5)

לא אזלינא - בתר איסור פן אפסיד:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:6:1
[Rashbam on Bava Batra 149a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:6:1)

אמאי - לא תמצא ענין שיוכל רב מרי לזכות והלא יודה איסור שהן של רב מרי ויזכה בהן:


###### Rashbam on Bava Batra 149a:6:2
[Rashbam on Bava Batra 149a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/149a:6:2)

אדהכי והכי נפק אודיתא - מתוך שנאמר בבית המדרש יצא הקול ולימדוהו לטעון כן כל אלו הדברים שאמר רבא הלכות הן: