## Rashbam on Bava Batra Daf 152b

###### Rashbam on Bava Batra 152b:1:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:1:1)

בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה - הלכך חוזר בו הא אם מת קנה המקבל מתנה ולא אמרינן שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה וקשיא אדשמואל דאמר לא ידענא מאי אידון בה במתנת שכיב מרע שיש בה קנין דהיינו הך והכא אמר קנה אחר מיתה:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:1:2
[Rashbam on Bava Batra 152b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:1:2)

אחוי ליה בידיה - שיודע תירוץ בדבר א"נ רמז לו כעין ייפוי כח לומר דמוקמי' לההוא דאמר קנה במייפה את כחו:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:3:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:3:1)

וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא - ככל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקנייא ביה שריר וקיים כלומר וקנינא מיניה קנין גמור להוסיף ולייפות כחו לבד המתנה שנתן בעל פה ולישנא יתירא לייפות כח הוא:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:4:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:4:1)

כתב לזה וכתב לזה - שכיב מרע שכתב כל נכסיו לראובן במתנת שכיב מרע ל"ש בעל פה ול"ש בכתב לברר מתנתו וחזר וכתבו או נתנו לשמעון אבל לא מסר להן את השטר:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:4:2
[Rashbam on Bava Batra 152b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:4:2)

דייתיקי - של שני מבטל דייתיקי של ראשון דשכיב מרע יכול לחזור בו הלכך אחרון קנה שהרי חזר בו מראשון דייתיקי לשון מתנת שכיב מרע דאמרי' דא תהא למיקם ולמיהוי דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:4:3
[Rashbam on Bava Batra 152b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:4:3)

כתב וזיכה לזה - כתב כל נכסיו לראובן ומסר לו את השטר לראיית זכותו ויש לשונות אחרים ולא ישרו בעיני:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:5:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:5:1)

רב אמר ראשון קנה - דהא זיכה כקנין חשיב ליה והרי היא כמתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין דארכביה אתרי ריכשי ואפי' אם עמד אינו חוזר:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:5:2
[Rashbam on Bava Batra 152b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:5:2)

ושמואל אמר שני קנה - כדין מתנת שכיב מרע בכל נכסיו שאין בה קנין ואם עמד חוזר ואמרי' לעיל כל שאם עמד חוזר חוזר במתנתו והלכך שני קנה:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:6:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:6:1)

והא איפליגו בה חדא זימנא - לעיל במתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין דרב אמר ארכבה אתרי ריכשי ושמואל אמר כו' דסבר רב דאפי' לעצמו נמי לא קנה דאינו יכול לחזור בו הלכך הכא ראשון נמי קנה:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:7:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:7:1)

אבל בהך - בתרייתא דלא קנו מיניה סד"א דלא הוי זיכה ייפוי כח כקנין ואימא מודה לשמואל (דשני קונה דאין כאן לא ייפוי כח) ולא הורעת כח דשמואל דנימא לא ידענא מאי אידון בה כדאמר לעיל דהא אין כאן קנין דנימא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:


###### Rashbam on Bava Batra 152b:8:1
[Rashbam on Bava Batra 152b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/152b:8:1)

בסורא מתנו הכי - אית דמפרשי אדלעיל קאי אפלוגתא קמייתא דמתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין ואמר רב ארכבה אתרי ריכשי ושמואל אמר כו' ואתא למימר בסורא מתנו הכי כדלעיל וקשיא להו הא דאמר רב יהודה אמר שמואל אבל בפומבדיתא מתנו הכי וכו' ולא קשיא להו מידי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל דהשתא נמי מודי שמואל דאם מת הוי קנין כדדייקינן נמי ממילתיה דרב יהודה ולאו מילתא היא דהשתא נמי קשיא הך אדרב יהודה דהכא קאמר אין לאחר קנין כלום בין לאחר בין לעצמו ואפי' אם עמד אינו יכול לחזור בו ולעיל אמר רב יהודה אמר שמואל בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה ויכול לחזור בו אלא אהך דסליק מיניה קאי דפליגי רב ושמואל בכתב וזיכה לזה וכתב וזיכה לזה וכן פר"ח בסורא מתנו הכי לפלוגתא דרב ושמואל דכתב וזיכה לזה כדאמרן בפומבדיתא מתנו שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו כתב וזיכה לראשון וקנו מידו מאי שלח להו כיון שזיכה לו וקנו מיניה קנה ואין יכול לחזור במתנתו וכ"ש להקנותו לאחר ואין אומרים בזה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר דהא זיכה לו וקנו מיניה כיון דכולי האי [עבד] לא הוי אלא לייפות כחו וקנה: