## Rashbam on Bava Batra Daf 173b

###### Rashbam on Bava Batra 173b:1:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:1:1)

ואם אמר לו על מנת כו' - בגמרא אמרינן חסורי מיחסרא והכי קתני כו' ומפרש לה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:1:2
[Rashbam on Bava Batra 173b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:1:2)

בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב - תחלה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:2:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:2:1)

הערב לאשה בכתובתה - ואין לבעל נכסים והיה בעלה מגרשה וצריך הערב לפרעה כתובתה מכיסו:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:2:2
[Rashbam on Bava Batra 173b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:2:2)

ידירנה - הבעל הנאה על דעת רבים נדר שאין לו הפרה שלא יוכל להחזירה דחיישינן שמא דעתו להחזיר את אשתו ולאכול כתובתה לאחר שנתקבלה כתובתה מן הערב וקנוניא בעלמא הוא דעבדי בעל ואשתו על נכסיו של ערב:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:3:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:3:1)

גמ' מאי טעמא - לא יפרע מן הערב דקסלקא דעתך השתא לא יפרע כלל קאמר מתני' דלא מהני ערבות אלא להכי שאם מת לוה או ברח אז יפרע מן הערב אך אם הלוה בפנינו בשעה שתובע מלוה את חובו כיון שהעמידו ערב ללוה בפנינו פטור:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:3:2
[Rashbam on Bava Batra 173b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:3:2)

גברא אשלמת לי - הפקדתני הלוה על מנת שאם ימות או יברח שאפרע ממוני והרי אני מחזירו לך ותתבענו בדין ואני פטור:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:4:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:4:1)

מתקיף לה רב נחמן האי דינא - דמתניתין שלא יפרע הערב כלום דינא דפרסאי הוא וקס"ד השתא דהכי קאמר שמנהג פרסיים לדון כן דאמר ליה גברא אשלמת לך:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:5:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:5:1)

בתר ערבא אזלי - אף כשיש נכסים ללוה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:6:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:6:1)

דלא יהבי טעמא למילתייהו - שגם זה דבר שאינו הגון הוא לומר שלא יפרע מן הערב כלל א"כ מאי אהני ערבות אלא ודאי להכי נכנס בערבות שאם אין נכסים ללוה שישלם לו ערב תחתיו את הממון:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:7:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:7:1)

לא יתבע ערב תחלה - דלא נעשה ערב אלא על מנת אם ימות הלוה או ימאן לבא לדין או שיחייבוהו בית דין ולא יהיה לו מה לפרוע אז יפרע מן הערב:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:8:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:8:1)

ואם אמר לו על מנת כו' יתבע מן הערב תחלה - וכגון שאין נכסים ללוה דהכי מפרשי' לה מתני' לקמן:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:9:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:9:1)

מנין לערב שמשתעבד - באמירה בעלמא בלא קנין:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:10:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:10:1)

קבלנות - לקמן מפרש תן לו ואני קבלן ובאמירה בעלמא הוי קבלן והכי מוכח לקמן בשמעתין אבל אם נשא ונתן ביד אמרינן לקמן דאין למלוה על הלוה כלום:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:10:2
[Rashbam on Bava Batra 173b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:10:2)

תנה אותו על ידי - כלומר כאילו מקבלו בידי אחזירנו לך:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:11:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:11:1)

לקח בגדו - למלוה קאמר קרא קח בגדו של ערב כי ערב בשביל איש זר דהיינו אמירה בעלמא דלא כתיב הכא קבלנות:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:12:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:12:1)

בני אם ערבת לרעך - ממון או נוקשת באמרי פיך שחרפתו וגדפתו עשה זאת אפוא בני והנצל משני דברים הללו על כי באת בכף רעך דהיינו ממון שיש לו עליך לך התרפס התר לו פיסת ידך ותן לו מעותיו ורהב רעך על שחרפתו הרבה עליו ריעים ובקש מחילה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:13:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:13:1)

רבי יהודה סבר אסמכתא לא קניא - והיינו אסמכתא אם לא יפרע לך אני אשלם לך וכל דאי הוי אסמכתא סומך ובוטח בלבו שהלוה יפרענו ואילו היה יודע שלא יפרע הלוה לא היה נכנס בערבות:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:14:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:14:1)

דאסמכתא לא קניא - דפסיקנא הלכה כרבי יהודה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:15:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:15:1)

גמר ומשתעבד - בלב שלם ושליחותא דערב קא עביד מלוה כאילו הוא עצמו הלוה:


###### Rashbam on Bava Batra 173b:16:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:16:1)

לא שנו - אפי' דאמר על מנת כו':


###### Rashbam on Bava Batra 173b:18:1
[Rashbam on Bava Batra 173b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/173b:18:1)

אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן - אם ירצה המלוה: