## Rashbam on Bava Batra Daf 174a ###### Rashbam on Bava Batra 174a:1:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:1:1) רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללוה - אחד ערב ואחד קבלן לא יפרע אלא מן הלוה: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:2:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:2:1) במשנתנו - ולא בברייתא: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:2:2 [Rashbam on Bava Batra 174a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:2:2) חוץ מערב - משנה זו אלא יפרע מן הקבלן ואע"פ שיש נכסים ללוה כרבנן: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:2:3 [Rashbam on Bava Batra 174a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:2:3) וצידן - במי שאחזו במסכת גיטין: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:2:4 [Rashbam on Bava Batra 174a:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:2:4) וראיה אחרונה - בסנהדרין בפ' זה בורר שני משניות של ראיה זו כל זמן שמביא ראיה כו' בראשונה הלכה כמותו באחרונה אין הלכה כמותו: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:3:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:3:1) כולן לשון ערבות הן - דהא לשון הלואה קאמר הלווהו הוא יהיה לוה ואני פורע אם לא יפרע לך: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:4:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:4:1) תן לו - מסור הממון בידו ואני אפרענו לך אין כאן לשון הלואה אלא שליחותיה דהאי דקאמר תן לו עביד מלוה: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:6:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:6:1) לשון ערבות ערבות - לא שנא קאמר הלווהו ול"ש קאמר תן לו: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:7:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:7:1) ורב חסדא אמר כולן לשון קבלנות הן - ואפי' תן לו ואני ערב אפי' הלווהו ואני פורע הלווהו ואני חייב הלווהו ואני נותן לך: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:7:2 [Rashbam on Bava Batra 174a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:7:2) בר מהלווהו ואני ערב - דכיון דנקט לשון הלואה ולשון ערבות אז מוציא מכלל קבלנות: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:8:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:8:1) ורבא אמר כולן לשון ערבות הן - אפילו הלווהו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב דמשמע אני אפרע בשבילו אם לא יפרע הוא: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:8:2 [Rashbam on Bava Batra 174a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:8:2) בר מתן לו ואני נותן לך - וכ"ש תן לו ואני קבלן וקיימא לן כרבא דהוא בתרא ודוקא תן לו ואני נותן דשניהם לשון מתנה משמע קבלנות שבאותו לשון שציוהו למסור לזה קבל עליו לפרעו דמשמע כאילו קבל הוא עצמו מיד המלוה בערבות לא יפרע מן הערב תחלה אלא מן הלוה ובקבלנות מאיזה שירצה יפרע כרבנן דמתניתין אבל אם נשא ונתן ביד אין למלוה על הלוה כלום: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:12:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:12:1) אינון ערבין ביה - כדכתיב (משלי כ״ב:כ״ז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך וכתיב (דברים כ״ד:י״א) יוציא אליך העבוט החוצה: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:12:2 [Rashbam on Bava Batra 174a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:12:2) וקיימא לן לא יתבע מן הערב תחלה - אין נכון להטריח את הערב חנם דלמא מפצי ליה לוה והוא הדין לנכסי דאינש למה נזלזל בנכסיו להוריד בהן את המלוה חנם שמא יסלקנו לוה במעות ולא יצטרך לירד בנכסיו: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:13:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:13:1) ההוא ערבא דיתמי - אביהם לוה בחייו וזה נעשה ערב למלוה בשבילו ולאחר מותו פרע הערב תחלה מקמי דנתבעינהו ליתמי כלומר משלו פרע ולא משל יתומים שלא הספיק לתבעם ועתה חוזר עליהם ותובעם: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:14:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:14:1) פריעת בע"ח מצוה - הערב עתה נעשה בע"ח ומלוה על פה הוא ומצוה לפרעו ואם יתומים פחותים מי"ג דלאו בני מיעבד מצוה נינהו וכי גדלי לישתעי דינא בהדייהו כדאמר בחזקת הבתים (לעיל בבא בתרא לג.) גבי עובדא דרבה בר שרשום: ###### Rashbam on Bava Batra 174a:15:1 [Rashbam on Bava Batra 174a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/174a:15:1) רב הונא בריה דרב יהושע אמר - לעולם יתמי בני מיעבד מצוה נינהו כדאמר בערכין בפרק שום היתומים (ערכין דף כב.) יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שיבקייהו אלא היינו טעמא דלא גובה ערב מיתמי עד דגדלי וידעו לטעון ולחזור אחר דינם דאיכא למימר אימור צררי אתפסיה אביהם למלוה בחייו לפטור את הערב והלכך על מלוה על פה איכא למיחש דלמא פרעיה אבוהון בחייו ואע"ג דקיי"ל לקמן בפירקין מלוה על פה גובה מן היורשין הני מילי כגון דשמתוהו ומית בשמתיה אי נמי כשחייב מודה ופסקינן לקמן הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע דאמר דלא חיישינן למימר יתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו אלא בכל חוב שאנו יודעין שלא פרעו אביהן בחייו או שאין אנו יודעין אלא שאמר אביהן תנו נותנין כדפסקינן בערכין ואין ממתינין עד דגדלי כדשלחו מתם דהלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע ורבא נמי דפסק בערכין (שם:) הלכתא דאין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהן ואם אמר תנו נותנין נראה בעיני דלא פליג אדרב הונא כיון דחייב מודה כמאן דאמר תנו דמי ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי רב הונא איירי בחייב מודה אף על גב דלא אמר תנו ורבא איירי באומר תנו אף על גב דאין חייב מודה וכל הני גבייתן ממקרקעי דיתמי ונראה בעיני דבזמן הזה דליכא מקרקעי כל כך אע"ג דקיי"ל מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח בזמן הזה דינם לגבות ממטלטלי דשבק להון אבוהון כמו שתקנו הגאונים בכתובת אשה דפסקינן הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי ואפילו הכי נהגו לגבות ממטלטלי ומביא אני ראיה מההוא דכתובות (דף סז.) דארנקי דמחוזא דאשה גובה כתובתה מהם משום דאסמכתייהו עלייהו והוא הדין לבעל חוב דגבי מטלטלי דיתמי היכא דידוע לנו שאביהן היה חייב לזה וכן הלכה למעשה דהא אמרינן לקמן מלוה על פה גובה מן היתומים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין ואי ממטלטלי דשבק להון אבוהון לא גובה אין לך נעילת דלת גדול מזה דהא לא שכיחי לן מקרקעי: