## Rashbam on Bava Batra Daf 48b

###### Rashbam on Bava Batra 48b:1:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:1:1)

בשדה סתם - שהכריחוהו למכור אחת משדותיו והוא בירר מעצמו ומכר את זאת דכיון דמדעתו בירר רעה שבהן בירר שאינו חושש בה כל כך וגמר ומקני:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:1:2
[Rashbam on Bava Batra 48b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:1:2)

בשדה זו - הכריחוהו למכור שדה זו ואותה מכר:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:2:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:2:1)

דלא ארצי זוזי - לא מנה המעות גילה דעתו דבעל כרחו מקבל:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:3:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:3:1)

ואפי' בשדה זו ולא ארצי זוזי לא אמרן דלא הוי זביני אלא דלא הוה ליה להאי לאישתמוטי מן התולה בשום דיחוי שבעולם כגון המתן לי עד למחר או עד שתבוא אשתי או שום דיחוי שיכול לטעות בו האנס:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:4:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:4:1)

והלכתא בכולהו הוו זביניה זביני ואפי' בשדה זו - ולא ארצי זוזי ולא הוה ליה לאישתמוטי דהוי אונס גמור וכגון דאמר רוצה אני:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:4:2
[Rashbam on Bava Batra 48b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:4:2)

דהא אשה - כשמכריחה אדם לקבל קדושיו ולהתקדש לו:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:4:3
[Rashbam on Bava Batra 48b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:4:3)

כשדה זו דמיא - שאינו חפץ כי אם בה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:4:4
[Rashbam on Bava Batra 48b:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:4:4)

ואמר אמימר - כלומר קיימא לן הכי:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:4:5
[Rashbam on Bava Batra 48b:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:4:5)

תליוה וקדיש - קבלה קדושין קדושיה קדושין דדמי לזביני שמוכרת עצמה לזה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:5:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:5:1)

מר בר רב אשי אמר - במכר מודינא דהוו זביני אבל גבי אשה תקון רבנן דלא ליהוו קדושין דהוא עשה שלא כהוגן שהכריחה לפיכך נעשה עמו שלא כהוגן שלא כדין דאע"ג דמן התורה ליהוו קידושין רבנן עקרינהו והפקירו אותן ועשו מעות מתנה ובמקום אחר מפרש דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש כדת משה וישראל ורבנן אמור לא ליהוו קדושין נמצא שלא קדשה זה שהרי בדעת חכמים תלה והם אינם חפצים בקידושין הללו:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:6:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:6:1)

תינח דקדיש בכספא - יכולין חכמים להפקיע הקדושין דהפקר ב"ד הפקר גבי ממון וכאילו קדשה בגזל ובחמס דמיא דלא הוו קדושין אבל קדיש בביאה שעשה מעשה בגופה היאך יאמרו חכמים שלא תהא ביאה הרי בעל כרחנו ביאה היא:
ואית דמפרש תינח דקדיש בכספא דקידושי כסף דרבנן הם אמרו והם אמרו וקידושין דדבריהן יכולין לעקור אבל קדיש בביאה דהוו קידושי דאורייתא מאי איכא למימר וטעות הוא בידם דמגזירה שוה ילפינן לקידושי כסף במסכת קדושין (דף ב.). וגם לכל דבר אתקוש הוויות להדדי ואמרינן בכריתות (דף ה.) אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא למדה הכתוב אלא בגזירה שוה ועוד מאי האי דקמהדר ליה שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות הא כיון דמדאורייתא היא היאך יכולין לעשות ביאתו זנות אלא כיון דאדעתא דרבנן מקדש לא הוי קידושין דאמרי רבנן לא ליהוו קידושין ומתוך כך נמצאת מעצמה בעילת זנות:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:1)

טבי - גברא אלמא הוי:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:2
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:2)

תלי לפפי - באילן ששמו כינרא למכור לו שדהו ל"א תלה אותו בשביל הכינרא שימכרנו לו:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:3
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:3)

וזבין - כלומר וכן עשה שמכרה לו:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:4
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:4)

חתם רבה בר בר חנה - ועד אחר עמו אמודעא שמסר פפי קודם שנכתב שטר המכירה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:5
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:5)

ואאשקלתא - וגם על שטר המכירה חתם:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:6
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:6](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:6)

מאן דחתם אמודעא שפיר חתם - דאע"ג דתליוהו וזבין זביניה זביני הני מילי היכא דלא מסר מודעא אבל המודעא שכתב בה תבטל המכירה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:7:7
[Rashbam on Bava Batra 48b:7:7](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:7:7)

ומאן דחתם אאשקלת' שפיר חתם - דתליוהו וזבין זביניה זביני וכדמסיק לקמיה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:8:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:8:1)

רב הונא לטעמיה כו' - מהכא שמעינן דכתבינן מודעא אזביני אפילו בתליוהו וזבין ודלא כרבא דאמר לעיל (בבא בתרא דף מ:) לא כתבינן מודעא אזביני כדפרישית בפירקין לעיל אלא היכא דאניס כמעשה דפרדיסא והכא חזינן עובדא אפי' בתליוהו וזבין דכתבי מודעא וג"כ נראין הדברים שהרי פסקותיו של רבא לא עמדו מאי דפסיק לעיל בתליוהו וזבין [לא אמרן אלא בשדה סתם] שאחר פסק שלו אמר לא כתבינן מודעא אזביני כדפרישי' לעיל:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:9:1
[Rashbam on Bava Batra 48b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:9:1)

איני - כלומר היאך בטלה מודעא שחתם בה רבה בר בר חנה את האשקלתא שחתם הוא עצמו בה:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:9:2
[Rashbam on Bava Batra 48b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:9:2)

והא אמר רב נחמן כו' - והכא נמי רבה בר בר חנה קמסהיד עכשיו על האשקלתא מודעא היו דברינו ואמאי נאמן:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:9:3
[Rashbam on Bava Batra 48b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:9:3)

עדים - החתומין בשטר:


###### Rashbam on Bava Batra 48b:9:4
[Rashbam on Bava Batra 48b:9:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/48b:9:4)

ואמרו אמנה היו דברינו - לא הלוהו כלום אלא כתבנו לו ולכשיצטרך ילוה בו והאמינו לוה למלוה שלא יוציא עליו שטר מלוה זו לגבות הימנו אא"כ ילוה לו וזה שעבד לו נכסיו מעכשיו אם ילוה אפי' לאחר זמן דלאו מוקדם הוה לטרוף שלא כדין: