## Rashbam on Bava Batra Daf 55a

###### Rashbam on Bava Batra 55a:1:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:1:1)

ליעבד לי מר כאידך דשמואל - כיון דכשמואל סבירא לך ולא ליקני אלא ההוא פורתא דרפק והא לא מצי למימר ליעבד לי מר כאידך דשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא ולא ליקני אלא בשטר דכיון דמודי רב הונא דשמואל אמרה לההיא דנכסי הגר הרי הן כמדבר על כרחך זקוק אתה לתרץ דלא תקשי שמואל אדשמואל וכדפרישית לעיל:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:2:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:2:1)

אין מוציאין כו' - כשמואל:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:2:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:2:2)

וכן היו רבותינו כו' - כל זה שלח רב הונא בר אבין:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:3:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:3:1)

דינא דמלכותא דינא - בהגוזל קמא (ב"ק דף קיג:) אמר תדע דקטילו דיקלי וגשרי גשרי ועברינן עלייהו:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:3:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:3:2)

דאריסא דפרסאי ארבעין שנין - חזקת פרסיים מ' שנים היא ע"י דינא דמלכותא דאע"ג דלא קני איניש אלא בשטר מיהו אם החזיק בה עכו"ם מ' שנים ובא ישראל וקנה ממנו הוי קנין גמור ולא יוכל ישראל אחר לומר שלי היא שגזלה עכו"ם ממני ואע"ג דאמרינן (לעיל בבא בתרא דף לה:) ישראל הבא מחמת העכו"ם הרי הוא כעכו"ם ואין לו חזקה אלא בההוא שטרא שמכרה ישראל לעכו"ם הכא יש לו חזקה אי נמי אתא לאשמועינן דאע"ג דבשאר מקומות הויא חזקה לישראל בג' שנים בארץ פרס אינה חזקה בפחות ממ' שנים דדינא דמלכותא הוא שם כן:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:3:3
[Rashbam on Bava Batra 55a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:3:3)

הני זהרורי - בעלי נחלות העשירים קונים מעבדי המלך שדות עניי העיר שאין יכולין ליתן הטסקא למלך והן פורעין את המס ומחזיקין בקרקעות בשביל המס שכן דינא דמלכותא דמאן דיהיב טסקא ליכול ארעא כדאמר לעיל:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:3:4
[Rashbam on Bava Batra 55a:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:3:4)

זבינייהו זביני - מה שקונין הקרקע מעבדי המלך בשביל המס שנותנים מכרן קיים דדינא דמלכותא דינא ואם יחזרו בעלים ראשונים או יתעשרו ויאמרו להחזיר המס להני זהרורי לא יוכלו לערער על הני זהרורי כלל דזבינייהו זביני:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:3:5
[Rashbam on Bava Batra 55a:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:3:5)

זהרורי - על שם נחלה שקרוי זיהרא לקמן בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף סא:) ואי א"ל זיהרא אפילו בוסתני ופרדסי והילך תלת מילי קמייתא דינא דמלכותא דינא ובאריסא דפרסאי והני זהרורי שתלויין בדינא דמלכותא דינא הרי תלת:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:4:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:4:1)

והני מילי - דזבינייהו זביני אי זבין לטסקא בשביל מס הקרקע שלא נתנו הבעלים:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:4:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:4:2)

אבל לכרגא - בשביל כסף גולגלתא שלא פרעו מכרו להם עבדי המלך קרקעותיו של זה לא הוו זביני דאין זה דינא דמלכותא לגבות הקרקע בשביל מס הראש כי אם בשביל מס הקרקע:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:4:3
[Rashbam on Bava Batra 55a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:4:3)

אקרקפתא דגברא מנח - או יתפשוהו עד שיתן מאליו או יברח מן העיר והך מלתא גמרא קאמר ליה:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:4:4
[Rashbam on Bava Batra 55a:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:4:4)

אפי' שערי דכדא - שכבר נתלשו מן הקרקע ומונחין בכדו וכל שכן קרקע עצמה ולא שנא זבין ארעא לטסקא או לכרגא זבינייהו זביני דהכי הוי דינא דמלכותא:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:4:5
[Rashbam on Bava Batra 55a:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:4:5)

שערי דכדא - כלומר כל מטלטלין שיש לו בעולם משועבדין למלך בשביל מס ראשו והיכא דלא פרע נתחייב כל אשר לו ומי שיקנה מעבדי המלך בין קרקעות בין מטלטלין זבינייהו זביני:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:5:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:5:1)

אם כן - דאפילו שערי דכדא משתעבדי לכרגא היכי יתקיים הכתוב דכתיב (דברים כא) בכל אשר ימצא לו הרי באותה המלכות בטלת ירושת בנו הבכור דכל ממון האב אם מת ולא פרע עדיין כרגא דשנה זו הוה ליה ממונו ראוי דאינו מוחזק בו כלל כי אם המלך דשעבוד המלך עדיף משאר שעבודין וכגבוי דמי ומיהו לאו אתקפתא מעלייתא היא דאיכא למימר אין הכי נמי תבטל ותבטל לשם ובשאר מקומות יתקיים דשבקיה לקרא דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:6:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:6:1)

אי הכי אפי' טסקא נמי - רב אשי הוא דקפריך עליה דאמימר הכי דכיון דקשיא ליה לאמימר הכי אפילו כי אמרינן ארעא לטסקא אשתעבדא לדברי הכל א"כ בטלת בקרקעות ירושת בנו הבכור:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:6:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:6:2)

אלא מאי אית לך למימר - היכי דמי דלא תבטל כגון דיהיב טסקא של אותה שנה בתחלת השנה ומית דעד סוף השנה אינה משועבדת למלך עוד והוה ליה מוחזק ויטול בה בכור פי שנים ה"נ וכו':


###### Rashbam on Bava Batra 55a:7:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:7:1)

ולא היא התם - לית הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע דלא משתעבדי לא קרקעות ולא מטלטלין לכרגא ואי זבון לכרגא לא הוו זבינייהו זביני דכרגא אקרקפתא דגברא מנח ואינהו ספרי דרבא דאמרי הלכתא כרב הונא לאוקומי מלתייהו בעו לקיים מעשיהם ושטרות שכתבו על מכירת קרקעות שנמכרו לכרגא ובאו לומר דמשתעבדי לכרגא כדי שיהו המכירות והשטרות קיימי ומיהו שלא כדין נכתבו השטרות ונמכרו הקרקעות והדרי זביני:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:8:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:8:1)

פרדכת - אדם בטל ממלאכה ומלמוד ומדרך ארץ ואין עוסק בישובו של עולם כלל:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:8:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:8:2)

מסייע מתא - הוא חייב בעול הקהל ואף על פי שהוא אינו עושה ריוח בעיר:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:8:3
[Rashbam on Bava Batra 55a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:8:3)

והני מילי - דמסייע ליתן במס הקהל:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:8:4
[Rashbam on Bava Batra 55a:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:8:4)

כגון דאצילתיה מתא - עבדי המלך היו תובעים לו לבדו והם הצילוהו והקלו במשאו בטענותם שאמרו עליו שאין לו ממון ומתוך כך נתרבה מס שלהן והכביד עולן יותר כגון שהמלך רגיל ליקח מכולן מס קצוב לשנה ובאו לתבוע לכל אחד כפי אומד דעתם עד שיעלה גיבויים לחשבון מס הקצוב והיו שואלין לזה יותר מדאי והם הפצוהו ופטרוהו ומה שפחתו מזה יגבו מן השאר:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:8:5
[Rashbam on Bava Batra 55a:8:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:8:5)

אבל אנדיסקי - ממונין של מלך הרגילין לגבות מכל בית ובית מכל איש ואיש עד שיעלה החשבון למס הקצוב ושכחוהו לזה או לא רצו לשאול לו כלום בשביל שהוא אדם בטל וסבורין היו שאין לו ממון וגבו כל המס מכל השאר אף על פי שהכביד עליהם המס כדי שהיה לו לזה ליתן פטור דסייעתא דשמיא הוא שמחלו לו:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:9:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:9:1)

המצר והחצב כו' - ב' שדות של גר ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לא קנה את חבירתה אלא האי דאחזיק ביה לבדו קנה כדאמר רבי יוסי בר חנינא לעיל בשמעתתא והוא הדין אם אין שם מצר אבל יש חצב נטוע בינתים מפסיק:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:9:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:9:2)

חצב - הוא אילן או עשב שבו תיחם יהושע את ארץ ישראל לפי שיורד ויונק כנגדו ואינו יונק לא מכאן ולא מכאן כדאמר (ביצה דף כה:) חצובא מקטע רגליהון דרשעים שמשיגין גבול רעיהן וזה אינו משיג גבול אחר:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:9:3
[Rashbam on Bava Batra 55a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:9:3)

אבל לענין פאה או טומאה לא - הוי הפסק לחשבן ב' שדות אלא יניח פאה אחת על שניהם הואיל וסמוכין זה לזה דמן התורה אין מצר מפליג קרקע המחוברת לחייבה שתי פאות ומיהו לגבי חזקה די לנו אם יקנה במכוש אחד שדה אחת דהא אפילו בשדה אחת איכא למ"ד לא קנה אלא מקום מכושו וכל שכן בשתי שדות לדברי הכל דלא קנה אלא מה שהחזיק וסברא בעלמא הוא דחזקה מעלייתא בעינן שיחזיק בכל השדות:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:9:4
[Rashbam on Bava Batra 55a:9:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:9:4)

פאה וטומאה - לקמיה מפרש מאי נפקא מינה בין שדה אחת לשתים:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:9:5
[Rashbam on Bava Batra 55a:9:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:9:5)

אפי' לפאה ולטומאה - דמאי שנא מחזקה:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:10:1
[Rashbam on Bava Batra 55a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:10:1)

פאה מאי היא - לגבי מאי מהני הפסק:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:10:2
[Rashbam on Bava Batra 55a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:10:2)

דתנן - דהפסק מחייב להניח פאה בכל אחת:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:10:3
[Rashbam on Bava Batra 55a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:10:3)

הנחל - כנחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע קרקע קשה מלא צרורות ואבנים שאין ראוי לזריעה:


###### Rashbam on Bava Batra 55a:10:4
[Rashbam on Bava Batra 55a:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/55a:10:4)

והשלולית - קבוצת מי גשמים בהכונס צאן לדיר (ב"ק דף סא.) מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום ששוללין מי גשמים שם רב ביבי א"ר יוחנן אמת המים המחלקת שלל לאגפיה: