## Rashbam on Bava Batra Daf 67a

###### Rashbam on Bava Batra 67a:1:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:1:1)

עישור נכסי - שהבת נוטלת בנכסי אביה בשביל פרנסת הבעל להינשא בו וקיי"ל בכתובות (דף סח.) לפרנסה שמין באב והיכא דאין יודעין דעתו נוטלת עישור נכסים וממקרקעי ולא ממטלטלי כדאמר בכתובות:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:1:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:1:2)

אפי' מאצטרובלי - כר"א דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ופירש רבינו חננאל וקיי"ל הכי דהא לית מאן דפליג עלה ולדברי הכל פרנסה דהיא עישור נכסי ממקרקעי ולא ממטלטלי היא ואפילו בזמן הזה דהא בהדיא פסק רבא בפרק מציאת האשה הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה ואף על גב דרבותינו הגאונים תקנו לגבות כתובה אפי' ממטלטלי גובים גם מזוני אפי' ממטלטלי דהא קיי"ל (כתובות דף נד:) תנאי כתובה ככתובה דמי הני מילי בכתובה ומזוני אבל הפרנסה אינה מתנאי כתובה הלכך במקומה עומדת וממקרקעי גביא ולא ממטלטלי:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:1:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:1:3)

אגבה מאצטרובלי - דאינון מטלטלי קבועין בקרקע שמעינן מינה דסוגיא דשמעתא כר"א סלקא דסבר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע כן פי' ר' חננאל והכי פסק' אליבא דהלכתא וכן עיקר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:1:4
[Rashbam on Bava Batra 67a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:1:4)

מעמלא דבתי - משכירות הבתים דכמקרקעי חשיב ליה דשכר מקרקעי חשיב מקרקעי:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:1)

מתני' המוכר את החצר - סתם מכר בתים הפתוחים לחצר ובורות שיחין ומערות שבתוך הבית אע"ג דהמוכר את הבית לא מכר בורות שיחין ומערות לגבי חצר מיהא בטלים ונמכרין בכלל חצר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:2)

אבל לא את המטלטלין - תשמישי הבית שאינן קבועין כל כך הנך דאמרן לעיל דאינן מכורין בכלל בית וכ"ש שאר מטלטלין שאינן בכלל תשמישי בית:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:3)

הרי כולן מכורין - המטלטלין תשמישי בית כולן דאיקרו מטלטלי כדאמרי' לקמן במי שמת (בבא בתרא דף קנ.) מאני תשמישתיה איקרו מטלטלי ולא חיטי ושערי:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:4
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:4)

בין כך ובין כך - בין שאמר לו כל מה שבתוכה בין לא אמר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:5
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:5)

לא את המרחץ - דאינו בכלל חצר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:2:6
[Rashbam on Bava Batra 67a:2:6](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:2:6)

אלא אוירה - אבל בתים ובורות לא מכר כלל ודמים ומודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:3:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:3:1)

גמ' החיצונים - הפתוחין לחצר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:3:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:3:2)

חולסאות - פר"ח קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית ובפ"ק דשבת (דף טו:) אמרינן בזכוכית שתחלת ברייתו מן החול והלכך מקום חשוב בפני עצמו:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:3:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:3:3)

חנויות הפתוחות לתוכה - שאין מוכרין אלא לבני חצר זו:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:3:4
[Rashbam on Bava Batra 67a:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:3:4)

שאין פתוחות לתוכה - אלא לרשות הרבים:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:3:5
[Rashbam on Bava Batra 67a:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:3:5)

מילוסא - אוירא:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:4:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:4:1)

והתני ר' חייא - דפתוחות לכאן ולכאן אין נמכרות עמה:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:4:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:4:2)

הא - דר' חייא דרוב תשמישייהו לבר פתח של צד החוץ פתוח יותר להשתמש בו מפתח הפנימי:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:5:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:5:1)

אמר רבא כל היכא דא"ל דירתא - שאמר לו מוכר ללוקח דירה זו אני מוכר לך ובלשון זה מכר לו את החצר שלא אמר חצר זו אני מוכר לך אלא מדור זה דכולי עלמא לא פליגי דבתים משמע דבחצר אין דרין אלא בבתים והלכך הכא מודי ר"א דחצר ובתים מכר לו שהכל ביחד קרוי דירה:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:5:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:5:2)

כי פליגי דא"ל דרתא - חצר מתרגמינן דרתא:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:5:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:5:3)

ר"א סבר תרביצא משמע - אויר משמע כאילו אמר לו חצר זו אני מוכר דאויר לבד קרוי חצר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:5:4
[Rashbam on Bava Batra 67a:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:5:4)

ורבנן סברי בתי משמע - דדרתא ודירתא אחת הם שניהם לשון דירה הם ולהך לישנא קמא דרבא משמע דהיכא דא"ל חצר זו אני מוכר לך הכל מודין דלא מכר אלא אוירה של חצר ומתני' הכי קתני המוכר חצר באותו לשון שרגילין לקרותו דהיינו דרתא מכר את הבתים כו' ר"א אומר המוכר את החצר אפי' בלשון דרתא לא מכר אלא אוירה של חצר:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:6:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:6:1)

הכי גרסינן - איכא דאמרי אמר רבא כל היכא דא"ל דרתא כולי עלמא לא פליגי דבתי משמע דגם הוא לשון דירה דעל שם דירה נקראת החצר דרתא:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:6:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:6:2)

הכי גרסינן כי פליגי דא"ל חצר - כדקתני מתני' המוכר את החצר מר סבר חצר אוירא משמע:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:6:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:6:3)

ומר סבר כחצר המשכן - חכמים סברי חצר כחצר המשכן כדכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים (שמות כ״ז:י״ח) ובכלל אלו ק' אמה קדש הקדשים ואהל מועד שהם כמו בתים וקראן הכתוב חצר מכאן שהבתים נמכרין בכלל חצר כן פר"ח ועיקר ומסתברא כהאי לישנא בתרא דבדאמר ליה חצר פליגי דהכי תנן מתני' והלכך לא שנא א"ל דירתא ולא שנא א"ל דרתא ולא שנא א"ל חצר מכר את הבתים:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:7:1
[Rashbam on Bava Batra 67a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:7:1)

מצולה - קרקעית הנהר שמוציאין בו כסף וזהב כן פירש ר' חננאל ויש מפרשים לדגים:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:7:2
[Rashbam on Bava Batra 67a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:7:2)

החזיק בחולסית - לאו בחזקת שלש שנים מיירי אלא בחזקה כדי לקנות שלא יוכל מוכר לחזור בו דקיימא לן קרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:7:3
[Rashbam on Bava Batra 67a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:7:3)

לא קנה מצולה - שהרי שני תשמישין הן זה לחול וזה לכסף וזהב ושני שמות הן ואע"פ שסמוכין זה לזה לא מהניא חזקת חולסית לקנות מצולה והיינו טעמא דמהאי קרא נפקא לן חזקת הקונה קרקע במסכת קדושין (דף כו.) ושבו בעריכם אשר תפשתם (בה) במה תפשתם בישיבה ועוד קרא אחרינא וירשתם אותה וישבתם בה במה ירשתם בישיבה משם למדנו שאותו קרקע שהוא יושב בו או אותה העיר שהוא יושב בה הוא קונה בחזקת ישיבה אבל עיר אחרת אינו קונה בישיבת חבירתה הלכך חולסית ומצולה שהן שני דברים חלוקין זה מזה באותו שהוא מחזיק הוא זוכה ולא בחבירו:


###### Rashbam on Bava Batra 67a:7:4
[Rashbam on Bava Batra 67a:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Bava%20Batra/r/67a:7:4)

כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן - וכדמפרש בפ"ק דקדושין (דף כז:) שנתן לו דמי כולן דכיון דקיבל המוכר כל הדמים של עשר השדות הרי אשתעבוד כולהו ללוקח בשביל מעותיו שנתן לו ודי לן בחזקת אחת מהן וכדמפרש טעמא בב"ק דסדנא דארעא חד הוא כל השדות אדוקין בגוף קרקע של עולם שהוא אחד וכמו שהחזיק בכולהו דמי והא דאמרינן בחזקת הבתים (לעיל בבא בתרא דף נג.) שני שדות ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לא קנה חבירתה לא תקשי לשמואל דהתם בנכסי הגר קאי דממילא קא קני בלא מתן מעות הלכך לא קנה אלא אותו שהחזיק דהא הך דשמואל נמי אילו לא נתן מעות לא קנה אלא מה שהחזיק ואם נתן דמי חציין לא קנה בחזקת אחת מהן אלא כנגד מעותיו וא"ת כיון דבנתן דמי כולן מיירי שמואל מה לנו לחזקת אחת מהן והלא קרקע נקנה בכסף ולא צריכה תו חזקה איכא למימר דבמקום שכותבין השטר מיירי דהתם לא קני קרקע במעות אלא בשטר או בחזקה כדאמרי' בפ"ק דקדושין (דף כו.) עלה דהך משנה נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף כו' אמר רבא לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבין את השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר א"נ עד שיחזיק: