## Rashbam on Deuteronomy Chapter 15

###### Rashbam on Deuteronomy 15:2:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:2:1)

כי קרא שמטה לה' - כלומר: כי הגיע זמן שמטה כמו: מקראי קדש קרא עלי מועד, קראו צום, כלם לשון זמן.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
'כי קרא שמיטה לה, in other words: the time has come which we know as sh’mittah from Leviticus 23,2. Proclaiming this period as such is similar to proclaiming all the festivals in advance, hence the expression קרא, as in מקראי קודש. Even fast days are proclaimed in advance as we know from Lamentations 1,15, or Jeremiah 36,9.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:4:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:4:1)

אפס כי לא יהיה בך אביון - אם תשמט, הקדוש ברוך הוא ישלם לך.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
אפס כי לא יהיה בך אביון, if you observe the sh’mittah regulations meticulously, G’d will recompense you.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:5:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:5:1)

אם שמוע תשמע והעבטת - תקח משכנותם בעל כרחם על הלוואותיך.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
אם שמוע תשמע...והעבטת, you will collect pawns as collaterals for the loans you extend to the gentile nations.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:8:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:8:1)

כי פתוח תפתח את ידך - אלא -

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
כי פתוח תפתח את ידך, but


###### Rashbam on Deuteronomy 15:9:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:9:1)

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך - דבר בליעל כלומר, דבר שהוא של רֶשַׁע כמו: דבר בליעל יצוק בו. שפתרונו כך.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
השמר לך פן יהיה עם לבבך דבר בליעל, meaning something evil, unworthy. We encounter this word also in Psalms 41,9 דבר בליעל יצוק בו “something baneful has settled in him,” there the meaning is similar to here, i.e. a good deed reluctantly performed, the donor not really believing that the recipient of his tithes is entitled to handouts.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:11:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:11:1)

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ - כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, for it is basically unrealistic to assume that society is 100 per cent righteous, deserving, something which even Ecclesiastes 7,20 considered as an impossibility in this life.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:12:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:12:1)

אחיך העברי - בגנבתו.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
אחיך העברי, on account of his inability to make restitution for what he had stolen.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:12:2
[Rashbam on Deuteronomy 15:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:12:2)

או העבריה - שמכרה אביה בקטנותה לְאָמָה. והגיעו שש שנים לשמטה קודם הבאת סימנים.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
או העברייה, whose father had sold her as a maid while she was a minor, and after a maximum of six years when the sh’mittah year arrives before she had become pubescent. (when she would be freed if her master or his son had not married her).


###### Rashbam on Deuteronomy 15:15:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:15:1)

כי עבד היית - והוציאך ברכוש גדול.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
כי עבד היית, and He took you out with great wealth.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:17:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:17:1)

ואף לאמתך תעשה כן - להענקה.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
ואף לאמתך תעשה כן, to grant her a financial stake to establish herself.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:18:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:18:1)

לא יקשה בעיניך - שתשלחנו חפשי מעמך במה שאתה נותן לו משנה וכפילות - שכר שכיר - בעבודת שש שנים שעבד אותך שאתה מעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך מלבד שכירות של קנין שש שנים שקנית אותו שהרי למען כן יברכך ה', בכל אשר תעשה. והרי פירוש פסוק זה דוגמת: ולא ירע לבבך בתתך לו - וכן: תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה מתת לא' מהם, כי רוע העין וקשיות הלב מדבר על נתינת ממון לאחרים. ואשר הורגלו לפרש לא יקשה בעיניך על מה שאתה משלחו חפשי לסוף שש, שהרי הרבה עבדך שש שנים, כלומר יותר משאר שכירים, שטות הוא בידם. וכי למה יקשה בעיניו בשילוח חפשי והלא לא קנאו מתחלה אלא לפי עבודת שש שנים שהכל יודעים שבשביעית יצא? ועוד לא היה לו לומר משנה שכר שכיר אלא משנה שכיר? ויש מפרשים: משנה שכיר שש שנים הם, לפי שסתם שכיר שלש שנים, כדכתיב: בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב. וגם זה הבל. כי במקום אחר כתיב: בעוד שנה כשני שכיר. ופירוש כשני שכיר. שלש שנים מצומצמות כשני שכיר שהיא שנה מצומצמת.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
לא יקשה בעיניך, when you dismiss her from your service having given him money, etc. משנה, double שכר שכיר, the wages paid to a hired hand, (the Torah knows that you paid him 6 years’ wages in advance, and with what you are giving when he leaves he has in effect received twice what a hired hand would have received.) In recognition of how you have treated him, G’d will bless you in all your undertakings. The meaning of this paragraph is similar to the admonition of the Torah in verse 10 and the use of the term רע בעיניך occurs also in such a sense in Deut. 28,56 when the reaction of even a mother and wife to the pressures of famine are described. רועת עין, describes envy and jealousy in matters financial. The same is true of the expression קשיות הלב, being hard-hearted. Both expressions refer to the feelings of a person when he has to give of his money to others who he does not feel have a claim on his money, on his generosity. Those commentators who understand our verse as speaking of the employer feeling put out at having to release their worker and the Torah telling the employer that he had no cause for the worker had worked diligently for six years are in error. The master knew in advance that after six years the contract was complete and the worker would be free to go. What possible reason could the employer have of being jealous of that arrangement?
 Furthermore, the Torah should not have written משנה שכר שכיר, but merely משנה שכיר. Some commentators take the view that the words משנה שכיר refer to the six years, seeing that the average period for which a labourer was hired used to be 3 years, so that the word משנה would refer to the fact that this labourer worked for twice that period. The idea that the standard period was three years is reflected in Isaiah 16,14 This is also senseless, seeing that in Isaiah 21,16 we are told that the average period of hire was precisely a year, no longer. It follows that the words כשני שכיר (as the years of a hired hand) mean precisely 3 years just as when he is hired for a year it means precisely a year.


###### Rashbam on Deuteronomy 15:19:1
[Rashbam on Deuteronomy 15:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Deuteronomy/r/15:19:1)

תקדיש לה' אלהיך - כלומר, נהוג בו דין קדושה שלא תעבוד בו ולא תגוז. ומ"ש: לא יקדיש איש אותו - כבר פירשתיו לא יקדיש איש אותו לקרבן אחר.

**Eliyahu Munk, HaChut Hameshulash:**
תקדיש לה' אלוקיך, this means that you are to treat it as if sacred, i.e. not to shear its wool, not to use it to perform labour, etc. I have already explained the meaning of the words לא יקדיש איש אותו in Leviticus 27,26 as meaning that it cannot be designated as an offering for the altar.