## Rashbam on Pesachim Daf 102a

###### Rashbam on Pesachim 102a:1:1
[Rashbam on Pesachim 102a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:1:1)

מאן תנא עקירות - מאן תנא להך בריית' דקתני אע"ג דדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן צריך לברך רבי יהודה היא:


###### Rashbam on Pesachim 102a:2:1
[Rashbam on Pesachim 102a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:2:1)

ה"ג חברים שהיו מסובין ועקרו רגליהם כו' - ולא גרסי' לשתות יין:


###### Rashbam on Pesachim 102a:2:2
[Rashbam on Pesachim 102a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:2:2)

א״ר יהודה במה דברים אמורים כו' - מכלל דרבנן פליגי עליה ברישא דאע״ג דלא הניחו שם מקצת חברים אין צריך לברך כרב חסדא דא״ר יוחנן בעירובין בפרק חלון (עירובין דף פב.) כל מקום שאמר ר' יהודה במה לחלוק אימתי לפרש דברי חכמים בא:


###### Rashbam on Pesachim 102a:3:1
[Rashbam on Pesachim 102a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:3:1)

ומקשינן אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהם - משום הכי פליגי רבנן עליה דרבי יהודה הא בדברים שאין טעונין אפי' רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה:


###### Rashbam on Pesachim 102a:4:1
[Rashbam on Pesachim 102a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:4:1)

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן - דאמר לעיל שינוי מקום אין צריך לברך ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין:


###### Rashbam on Pesachim 102a:4:2
[Rashbam on Pesachim 102a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:4:2)

נימא תיהוי תיובתא נמי מהא - שאם יבא אדם ויתרץ להך קמייתא או ישבש אותה על ידי ברייתות אחרות נותביה מהך:


###### Rashbam on Pesachim 102a:4:3
[Rashbam on Pesachim 102a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:4:3)

לאו אותביניה חדא זימנא - לעיל:


###### Rashbam on Pesachim 102a:5:1
[Rashbam on Pesachim 102a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:5:1)

להודיעך כחו דר' יהודה כו' - כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע כו' אבל בשאר דברים לא היה יכול לומר טעונין ברכה למפרע כו' דהא אין צריכין ברכה לאחריהן במקומן וליכא לאקשויי אדרבה לישמעינן דברים שאין צריכין ברכה לאחריהם במקומן להודיעך כחן דרבנן דמקילין כל כך שאפי' (הם) [עליה'] אין צריכין לברך ומשום דכח היתרא עדיף אין לומר כך דאין כחן כח וחשיבות אם אין מצריכין לברך דסברא הוא דכיון שלא היה היסח הדעת בינתים למה יחזור ויברך אבל כח דר' יהודה עדיף טפי שמחמיר שתי חומרות על דברי חכמים דלא מיבעיא דברים שאין צריכין ברכה לאחריהן במקומן שחייב (אחריהם) לברך אע"פ שחביריו פוטרין אפילו דברים הצריכין ברכה אחריהן במקומן נמי דחייב הלכך הכא כח דאיסורא עדיף:


###### Rashbam on Pesachim 102a:7:1
[Rashbam on Pesachim 102a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:7:1)

ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' - והיינו כרב חסדא דאמר דברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן א"צ לברך והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני יין אבל בההוא דלעיל לא תנא יין בהדיא מיהו שמעינן משמעתין שינוי יין אין צריך לברך ברכת היין אבל מברך הטוב והמטיב שינוי מקום בשבעת המינין שטעונין ברכה לאחריהן במקומן מעין שלש כגון אוכל בבית זה וחזר ואכל בבית אחר קודם שבירך אחריהן או שאכל בבית זה והלך לשוק וחזר וגמר סעודתו בבית אחר בכל אלו אין צריך לחזור ולברך תחלה דלקיבעיה קמא הדר דהא תניא כוותיה דר"ח אבל שאר פירות ומשקין שאינן משבעת המינין שאינן צריכין ברכה לאחריהן במקומן ואכל בבית זה וחזר ואכל בבית אחר צריך לברך תחילה אבל מפינה לפינה בבית אחד אין צריך לברך כדתניא במתניתא דבי רב הינק ומשום דקבעי למיתני ועקרו רגליהן כדי לילך לבית המדרש הלכך נקט חברים תלמידי חכמים


###### Rashbam on Pesachim 102a:8:1
[Rashbam on Pesachim 102a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:8:1)

ה"ג תנו רבנן בני חבורה שהיו מסובין וקידש עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום באמצע סעודתו והשני מיד אומר עליו ברכת המזון ומפסיק כדאמר ר' יהודה לעיל ומיהו הואיל והגיע שעת קידוש צריך לקדש תחלה - לשון אחר גרסינן ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קידוש היום ובתוספתא דברכות מוכח כלשון ראשון:


###### Rashbam on Pesachim 102a:8:2
[Rashbam on Pesachim 102a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashbam%20on%20Pesachim/r/102a:8:2)

ר' יוסי אומר אוכלין והולכין - עד שתגמר סעודתן אי נמי הולכין ואוכלין משתחשך ור' יוסי לטעמיה דלדידיה אין מפסיקין כלל