## Rashi on Avodah Zarah Daf 46a ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:3:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:3:1) בית גליא - לשון גובה גלי: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:3:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:3:2) בית כריא - לשון חפירה ושפלות: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:4:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:4:1) ועובדיהן בסייף - דבני נח נצטוו על עבודת כוכבים בסנהדרין (דף נו.) ואמרינן התם כל מיתה האמורה לבני נח אינה אלא סייף: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:6:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:6:1) ולוקמה בזרעים שזרען מתחלה לכך: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:6:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:6:2) ורבנן - דאסורין ואפילו לרבנן: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:7:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:7:1) שנדלדלו - נעקרו מאליהן והשתחוה עכו"ם להם: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:8:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:8:1) בהמה תוכיח - שאינה מחובר ואינה נאסרת בהשתחויה דמדאסר רחמנא נעבד לגבוה דכתיב מן הבקר ולא כל הבקר להוציא הנעבד בפרק שור שנגח (ב"ק דף מ:) מכלל דלהדיוט שרי דאי להדיוט אסור למה לי קרא לגבוה הא ממשקה ישראל כתיב מן המותר לישראל: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:12:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:12:1) מבהמה בעלת מום - דאינה נאסרת נמי אם השתחוה לה: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:12:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:12:2) ומהר - דכי פרכת מה לבהמה שכן בעלת חיים הלכך חשיבא ולא מיתסרא הר יוכיח מה להר שכן מחובר בהמה תוכיח וחזר הדין כו' הצד השוה שבהן שאין תפיסת יד אדם וזהו טעם עצמו להתיר שאין יכולין לתלות טעם היתרן בטעם אחר דאי אמרת היתרן משום מחובר הרי בהמה ואי משום חיים הרי הר ע"כ טעם היתרן משום דאין בהן תפיסת יד אדם שבדבר זה הושוו שניהן אף אני אביא כל השווין להן בדבר זה שיהו מותרין והשתא ליכא למיפרך שכן לא נשתנו מברייתן דהא בהמה נשתנית במום: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:13:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:13:1) ומאילן יבש - דנשתנה מברייתו ואפי' הכי לא מיתסר לרבנן דפליגי עליה דר' יוסי ברבי יהודה הצד השוה שבהן שאין בהם תפיסת יד אדם לשם עבודת כוכבים דתפיסה דנטיעה דמעיקרא לא הויא תפיסה לרבנן דלאו אילן הוא ההוא שעתא שנטעו גרעין ור' יוסי בר' יהודה דחשיב ליה תפיסה ואסר ליה משכחת לה באילן שעלה מאליו דאפילו לר' יוסי לא מיתסר כל זמן שלא עשה מעשה בגופו: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:14:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:14:1) להכי כתיב שקץ תשקצנו - בעבודת כוכבים לאתויי הנך דאע"ג דאתא מדינא להצד השוה להיתרא כדאמרן לא תייתינהו להיתרא וממשמעותא דקרא נפקא דמשמע כל דרשות שאתה דורש בעבודת כוכבים לא תדרשם אלא לשקץ ולאסור ואין לך להתיר בו אלא מה שהתיר לך הכתוב בפירוש: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:15:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:15:1) בני רבי חייא - יהודה וחזקיה שמן: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:16:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:16:1) הוי מעשה - דאכתי איכא תפיסת יד אדם. אלמא בני ר' חייא תפיסת יד בעו: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:17:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:17:1) לעולם אימא לך בני ר' חייא - הוא דאמרי דלא בעינן תפיסת יד בדבר תלוש ולא בבעלי חיים בין בעובד כוכבים בין בישראל ונאסרת מיד בהשתחואה: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:17:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:17:2) והכא - כגון שזקפה ולא השתחוה לה: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:18:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:18:1) ולמאן - אליבא דמאן קבעי חזקיה למילתיה כיון דאיהו לא תפיסת ידי אדם בעי וזה לשם עבודת כוכבים העמידה בין הוי מעשה בין לא הוי מעשה הרי קראה עבודת כוכבים ולמ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד הא נמי אסורה מיד ולמ"ד עד שיעבדוה הא לא פלחה ופשיטא דשריא: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:18:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:18:2) עבודת כוכבים של ישראל - שהקים ישראל לעבדה פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בפ' ר' ישמעאל (לקמן עבודה זרה נא:): ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:19:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:19:1) לא צריכא כו' - לעולם אליבא דמ"ד עד שתיעבד קבעי ליה: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:19:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:19:2) וכגון - דהשתחוה לה עובד כוכבים אחר זקיפתו של ישראל ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא ואין יכול לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו וכדרב יהודה אמר שמואל כו' והאי מעשה דבעינן משום גילוי דעתא דאי לאו דגלי ישראל דעתיה לא הוה מיתסרא בהשתחואה דעובד כוכבים: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:20:1 [Rashi on Avodah Zarah 46a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:20:1) אסורה - אפילו למ"ד עד שתיעבד ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא ואין יכול לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו דכיון דאוקמה ישראל גלי אדעתיה דניחא ליה בעבודת כוכבים וכי פלח לה עובד כוכבים שליחותיה קא עביד: ###### Rashi on Avodah Zarah 46a:20:2 [Rashi on Avodah Zarah 46a:20:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/46a:20:2) לבינה - בידי אדם נעשית ונאסרת לד"ה. והך זקיפה דנקט משום גלויי דעתא הוה דאי לא זקפתו ישראל לשם עבודת כוכבים לא מיתסרא דכיון דשל ישראל הוא אינה נאסרת בהשתחוואתו של עובד כוכבים שהרי אינה שלו והאי טעמא מפרשינן במלתיה דשמואל לקמן בפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נג:) וה"נ לענין גלויי דעתא קבעי לה חזקיה ולא משום מעשה דבדבר תלוש ולאו בעלי חיים לא בעינא מעשה בגופו ונאסר מיד בהשתחואה לבני ר' חייא וקמיבעיא ליה לחזקיה דוקא לבינה דמינכרא זקיפתה שרחבה יותר על עביה וכשהיא זקופה נראית גבוה ואיכא גלויי דעתא אבל ביצה לא כו':