## Rashi on Avodah Zarah Daf 5b

###### Rashi on Avodah Zarah 5b:1:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:1:1)

בלחם הקלוקל - קל הוא המן ומפני שהיה נבלע בכל אבריהם ואינן יוצאין לחוץ קראוהו קלוקל ורגנו על כך והיא היתה להם טובה גדולה שלא היו צריכין לטרוח ולצאת שלש פרסאות לפנות דתניא (ברכות דף ס) כשהן נפנין אין נפנין לא לצידיהן ולא לפניהן אלא לאחריהן ומחנה ישראל ג' פרסאות היה:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:1:2
[Rashi on Avodah Zarah 5b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:1:2)

אשר נתתה עמדי - לשון גנאי הוא שתולה הקלקלה במתנתו של מקום והוא עשאה לו לעזר:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:2:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:2:1)

לא רמזה - לתוכחה זו אלא לאחר מ' שנה במשנה תורה בערבות מואב אמר להם ולא נתן לכם לב לדעת שתהיו יודעים לשאול מה היה מבקש מכם [אלמא] אף משה רבינו לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד מ' שנה:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:2:2
[Rashi on Avodah Zarah 5b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:2:2)

לא קאי איניש אדעתיה דרביה - לדעת סוף דעתו ותבונתו עד מ' שנה שהרי משה לא רמזה לישראל עד מ' שנה:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:3:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:3:1)

משלחי רגל - משלחים ומשליכין רגלי יצר הרע הבא על האדם מעליהם. יצר הרע קרוי אורח כדכתיב ויבא הלך לאיש העשיר (שמואל ב י״ב:ד׳):


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:5:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:5:1)

ומי בעינן כולי האי - דחיישינן דזבין לה עובד כוכבים להאי בהמה לצורך יום אידו ג' ימים קודם לכן:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:6:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:6:1)

בהני ד' פרקים - מחזקינן ליה לאינש דכל מאן דזבין בהמה שחיט לה ביומיה ומשום הכי קאמר אמה מכרתי לשחוט ואל תשחט אתה את הבת שאמכור משום אותו ואת בנו דביום אחד מחייב האחרון ואלו ימים א"א בלא בשר וקונין הכל:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:1)

ערב יו"ט האחרון של חג - מפני שהוא יום השלמת קרבנות החג דתנן מי שלא חג וכו':


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:2
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:2)

וי"ד דניסן - משום פסחים:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:3
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:3)

ערב עצרת - משום שלמי חגיגה ועולת ראיה:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:4
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:4)

וכן לר"ה - יום טוב הוא ואוכלין בשר:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:5
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:5)

ויוה"כ - נמי משום כל האוכל ושותה בט' בו וכו':


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:7:6
[Rashi on Avodah Zarah 5b:7:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:7:6)

בגליל - היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא חד יומא ואילו מכרה אתמול לא היה מזהיר לו היום דהא אין אדם קונה ג' ימים קודם לכן צרכי סעודת יום ג':


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:8:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:8:1)

להקרבה - לעבודת כוכבים עובד כוכבים מחזר אחריה ג' ימים:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:9:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:9:1)

בדוקין - טיל"א בלע"ז:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:10:1
[Rashi on Avodah Zarah 5b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:10:1)

דאסור לבני נח - להקריב לגבוה ודומיא דקרבנות שנהגו אבותיהם לשמים הן נוהגין לעבודת כוכבים שלהן:


###### Rashi on Avodah Zarah 5b:10:2
[Rashi on Avodah Zarah 5b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/5b:10:2)

ומכל החי - על שם שהיה עתיד נח להקריב מהן דכתי' ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ח׳:כ׳):