## Rashi on Avodah Zarah Daf 61b ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:1:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:1:1) בחצר אחרת - ישראל דר בחצר אחרת: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:2:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:2:1) ה"ג יינו של עובד כוכבים ברשותו - אם היין של עובד כוכבים וטהרו ישראל ונתנו ברשות העובד כוכבים עצמו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחותם ביד ישראל אבל אין מפתח וחותם בידו אע"פ שישראל דר באותה חצר אסור כיון שהיין שלו דלא מרתת כולי האי: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:2:2 [Rashi on Avodah Zarah 61b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:2:2) תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו - כיון דישראל דר באותה חצר כשומר היוצא ונכנס דמי דאמרינן במתני' שמותר: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:4:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:4:1) או עד שיבא ממונה הבא לקיצין - שיהא שומר ממונה לשמרו אבל הולך ויוצא ויש לו שעה קבועה לבא או עד שיבא כלומר עד שיהא ממונה עליהם שיתיירא זה מביאתו. ולקמן פריך הבא לקיצין גריעותא הוא: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:5:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:5:1) ארישא דסיפא - יין של עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים וישראל דר באותה חצר דקאמר ר"מ מותר והוא שמפתח וחותם בידו ואתו רבנן למיסריה: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:5:2 [Rashi on Avodah Zarah 61b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:5:2) והאמר ליה רבי יוחנן לתנא כו' - אלמא פשיטא ליה לרבי יוחנן כי האי גוונא לקולא הוא דבעינן למיזל: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:6:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:6:1) אלא אסיפא דרישא - היכא דיין של ישראל הוא וקתני ישראל דר בחצר אחרת מותר והוא שמפתח וחותם בידו דכיון דיין דישראל הוא מירתת עובד כוכבים לזייף שמא ירגיש בו ישראל הדר בחצר אחרת: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:7:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:7:1) גריעותא הוא - דכיון דיש לו שעה קבועה לביאתו לא מירתת עובד כוכבים: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:8:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:8:1) להקל או להחמיר - להקל דקאמר ת"ק בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור להניחו בבית העובד כוכבים שהוא בעליו והוא הדין בבית עובד כוכבים אחר וקאמר רבי שמעון בן אלעזר וכי כל רשות עובדי כוכבים אחת היא בתמיה כלומר הואיל ואינו בבית בעליו מותר דהאי עובד כוכבים מירתת או להחמיר קאמר ובניחותא איתמר דתנא קמא דוקא בבית בעליו קאמר ואתא רבי שמעון בן אלעזר למימר הוא הדין בבית העובד כוכבים אחר דחיישינן לגומלין אע"ג דהאי עובד כוכבים שהבית שלו ייחד לו קרן זוית לישראל ולא נגע דנתפס עליו כגנב חיישינן דלמא שביק ליה לעובד כוכבים חבירו בעל היין דלא מירתת לנסוכי כי היכי דהדר ישראל וזבין מהאי עובד כוכבים זימנא אחרינא ומפקיד ליה גבי ההוא דלישבוק ליה לנסוכי: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:9:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:9:1) לגומלין - הנח לי ואגמול לך כיוצא בזו: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:11:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:11:1) רבי שמעון בן אלעזר כו' - ואחת היא דמתניתין אתמוהי מתמה: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:12:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:12:1) מפני הרמאין - גומלין זה לזה: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:13:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:13:1) פרזק - שם האיש: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:13:2 [Rashi on Avodah Zarah 61b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:13:2) רופילא - שני למלך: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:13:3 [Rashi on Avodah Zarah 61b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:13:3) אותיבו חמרא - יין כשר דזבני ישראל באשראי: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:13:4 [Rashi on Avodah Zarah 61b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:13:4) גבי אריסייהו - עובדי כוכבים כמותם. אריסא מירתת ממריה ואי נמי נגע מסהיד עליה דלא נגע: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:15:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:15:1) כרכא - כרך: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:15:2 [Rashi on Avodah Zarah 61b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:15:2) אם נתפס עליו כגנב - אם עובד כוכבים חלש הוא ויש אימת שופטי העיר עליו ואם ימצאוהו נוגע נתפס עליו כגנב: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:15:3 [Rashi on Avodah Zarah 61b:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:15:3) חמרא שרי - בשתיה ואי לא אסור אף בהנאה דודאי נגע: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:16:1 [Rashi on Avodah Zarah 61b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:16:1) הדרן עלך רבי ישמעאל: ###### Rashi on Avodah Zarah 61b:16:2 [Rashi on Avodah Zarah 61b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Avodah%20Zarah/r/61b:16:2) מסקנא דמילתא - מגע עובד כוכבים כיון שנתכוין ליגע שיכשך אע"פ שלא ניסך אסור בהנאה ממתני' (אתא) דאגרדמים עובד כוכבים [נח.] משום לך לך אמרין נזירא. שלא בכוונה כגון לא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתא דחרם עובד כוכבים [שם] וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה הוא ומותר בהנאה ממתני' [ס:] וכן נתכוין ליטול דבר אחר כגון אתרוג דרב אשי [נט:] שלא בכוונה הוא ומותר בהנאה. מגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר כגון בקנה אנו יודעין שנתכוין לדבר אחר כי מדדו בקנה או התיז את הצרעה מותר בהנאה ממתני' [ס:]. בכוונה ולא חזינן למאי איכוין אסור בהנאה מההוא עובדא דבירם דשרייא רב [נז.] משום דשלא בכוונה הוה הא בכוונה אסור. כחו של עובד כוכבים בחיבורין כגון דאוריק ארוקי הכיר בו שהוא יין אסור בהנאה מדרבי יוחנן דאמר [נט.] צא והכרז על יינן משום יין נסך משום לך לך. לא הכיר בו מותר אף בשתיה מההוא עובדא דרבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי [נח.] דחד שרי אפילו בשתיה משום דעובד כוכבים לא הוה ידע. ושלא בחיבורין כגון זריקה מותר אף בשתיה ואפילו נתכוין מדרב אשי דאמר [ס.] כל שבזב טהור בעובד כוכבים אינו עושה יין נסך. כך הגיה הרב ופסק הלכה למעשה: