## Rashi on Bava Metzia Daf 104b ###### Rashi on Bava Metzia 104b:1:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:1:1) אהני כתיבה לגירעון - השטר מועיל לפחות דמיו אם יפחתו דמי המשכון שנשתמש בו הלוה יפרע משאר נכסיו ככל הכתוב בשטר: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:2:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:2:1) מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה - שכל מה שכתוב בשטר כתובתה ודין נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא לבית בעלה וכו' נפרעת ממנו כשנתארמלה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע ככל הכתוב בשטר מלוה כגון שכותבין בה כמו שאנו כותבין אחריות דנא קבילת עלאי: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:2:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:2:2) גובה מלוה - בעל גובה מאבי הבת כל מה שכתוב בכתובתה כאילו הלוהו: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:2:3 [Rashi on Bava Metzia 104b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:2:3) מקום שנהגו לכפול - לשום את מה שמכנסת לו כפליים בדמיו בשביל כבוד ולכתוב כפליים בכתובתה וכשהיא יוצאת אינה נפרעת אלא החצי: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:2:4 [Rashi on Bava Metzia 104b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:2:4) גובה - החתן מחמיו מחצה: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:3:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:3:1) מגבי שבחא - כל מה שהיה כותב וכופל היה גובה מאבי הבת: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:4:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:4:1) הא דקנו מיניה - מאבי הבת: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:6:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:6:1) ההוא דאמר להו - מצוה מחמת מיתה היה: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:6:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:6:2) שלח רב אחא כו' - האי לכתובתה אכתובה קאי או אגוביינא מקום שנהגו לכפול היה: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:6:3 [Rashi on Bava Metzia 104b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:6:3) הבו לה ארבע מאה - קאמר שיכתבו אותן תמני מאה בכתובתה או ד' מאה דכתובה קאמר דאינון מאתים לגבייה אי אמר לכתובתה. לגוביינא קאמר: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:7:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:7:1) ואי אמר בכתובתה - לכתוב לה בשטר כתובה קאמר: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:10:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:10:1) לא גזים - אינו מקבל עליו דבר גוזמא אלא כמשפט ולאו אסמכתא היא דהכי אפסדיה: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:11:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:11:1) דקביל ארעא לשומשמי - קבלנות היתה לזורעה שומשמין והן יקרין מן החטין ומכחישין הקרקע יותר מן החטין: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:11:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:11:2) ועבדה חטין כשומשמי - הצליח זריעתו ואף החטין הוקרו ונמצא שלא הפסיד בעל הבית במה ששינה זה ונשתכר כחש הקרקע שהיה נכחש בשומשמין יותר מן החטין: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:11:3 [Rashi on Bava Metzia 104b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:11:3) מנכה ליה - בעל הקרקע מחלקו דמי כחשא דארעא מה שהיתה מכחשת אם היה זורעה שומשמין יותר משזרעה חטין ולא יטול בה חטין שיעור שומשמין שהרי לא הכחישה כל כך מחמת החטין: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:12:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:12:1) אמר ליה אמרי אינשי כחוש ארעא כו' - כלומר היה לו לזרוע שומשמין אפילו היתה מכחשת קרקע יותר ולא יכחוש מרה ליטול עכשיו פחות וירעב הוא וביתו: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:13:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:13:1) טפי משומשמין - הוקרו החטין והצליחה אותה שנה זריעת חטין יותר משל שומשמין: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:13:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:13:2) יהיב ליה - בעל הקרקע מנכה לו מחכירתו ולא יטול אלא כדי שיעור דמי שומשמין שהיא ראויה להעשות לפי שזה גרם זה השבח: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:14:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:14:1) האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון - המקבל פרגמטיא מבעל הבית ושמה לה כפי דמיה שהיא שוה כאן והוא מוליכה למקום היוקר למחצית השכר חצי אחריות אונסים עליו כמלוה וחצי אחריותה על בעלים כפקדון: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:14:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:14:2) תקון רבנן הך תקנתא - דניחא להו לתרוייהו: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:15:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:15:1) ואי בעי למישתי ביה שכרא - אם רצה להוציא חציה בהוצאת ביתו מוציא שהרי מלוה עליו היא: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:15:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:15:2) לאיעסוקי ביה - דמתוך שתשתכר בשלך תטרח ותעסוק בה יפה: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:16:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:16:1) ואם מת - הלוה והעיסקא קיימת ביד בניו הרי חצייה שהיא מלוה נעשית מטלטלין אצל בניו ואין הבעלים גובים ממנה דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:16:2 [Rashi on Bava Metzia 104b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:16:2) להכי קרו ליה עיסקא - שתהא קיימת תמיד ומתעסק בה ויסמכו עליה בעליה שלא תינתן להוציאה ואם מת לוה יגבה ולא תיעשה כמטלטלין שלהן דכיון דצריכה להיות קיימת סמיכתו עליה כמקרקעי דטעמא דלא קא משתעבדי מטלטלי דיתמי לב"ח משום דמעיקרא לאו עלייהו סמך דלאו למיגבי מינייהו אוזפיה שהרי בידו להוציאן אבל הני אין בידו להוציאן וסמך עלייהו: ###### Rashi on Bava Metzia 104b:17:1 [Rashi on Bava Metzia 104b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/104b:17:1) חד עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה - משום דסתם עיסקא תילתא באגר לבעל הבית ופלגא בהפסד כדאמר באיזהו נשך (לעיל בבא מציעא דף סח:) גבי שטרא דרב עיליש דאי לא מתחזי כרבית דכיון דפלגא מלוה אי לאו דשקיל מנתא באגרא דפלגא פקדון אישתכח דקא טרח בפקדון משום רבית דמלוה הלכך מאן דיהיב עיסקא שני חבילות בגדים במנה נכתוב שטר של מנה אי מפסיד באחת מן החבילות מדמי הקרן מחמשים חמשה דינרים ומשתכר בחבירתה ט"ו דינרין אין כאן חשבון להפסד לבד ולשכר לבד אלא נשתכר בפרגמטיא זו י' דינרין (וישלמו תחילת חבילה החסירה בה' דינרין של ט"ו דינרים שהרויח בחבילה אחרת וי' דינרין הנותרים הן הן ריוח ויטול מהן דיהיב עיסקא תילתא באגר והמקבל תרי תילתי) ויטלו בעליו מאותם י' דינרים שליש שהן ג' דינרים ושליש דינר והמקבל יטול שני שלישים אי כתב עלייהו שני שטרות כל חבילה שטר של חמשים נמצא חשבון של כל אחד לבדו ויקבל עליו המלוה בהפסד החצי שהוא שני דינרים וחצי ובשכר של חבירתה לא יטול אלא שליש ולא נמצא לחלקו שכר אלא שלשים מעות דהיינו חמשה דינרים דדינר שש מעות כסף פשיטי הן הרי פסידא דמלוה: