## Rashi on Bava Metzia Daf 10b

###### Rashi on Bava Metzia 10b:1:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:1:1)

ה"ג כי תקון ליה רבנן בעלמא - כגון בסמטא שהוא רשות לכל אדם או ברה"ר או בצידי רשות הרבים והיא הפקר לרבים למשוך לתוכה הצריכין לצאת מן הדחק:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:1:2
[Rashi on Bava Metzia 10b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:1:2)

לא תקון ליה רבנן - שהרי אין לאדם שם ד' אמות מיוחדות שהרבה חברים יש לו בתוכה עומדים אצלו:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:7:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:7:1)

קטנה אין לה חצר - אם זרק לה בעלה גט תוך חצרה לא קנתה לה חצרה להתגרש בו וכן אם היתה עומדת ברה"ר וזרקו לה גט בארבע אמותיה ואע"ג דגדולה מיגרשה כדתנן (גיטין דף עח.) הזורק גט לאשתו בתוך ביתה כו' היתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת כו':


###### Rashi on Bava Metzia 10b:8:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:8:1)

משום ידה אתרבאי - דכתיב ונתן בידה וידה רשותה משמע כדכתיב (במדבר כ״א:כ״ו) ויקח את כל ארצו מידו:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:8:2
[Rashi on Bava Metzia 10b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:8:2)

כי היכי דאית לה יד - דמשיודעת לשמור את גיטה מגורשת דלא מיעט רחמנא אלא שוטה דמשלחה והיא חוזרת:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:8:3
[Rashi on Bava Metzia 10b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:8:3)

משום שליחות איתרבאי - מדרבי רחמנא שליחות לאדם כדתניא (קידושין דף מא.) ושלח מלמד שהאיש עושה שליח ושלחה מלמד שהאשה עושה שליח אתרבאי נמי חצרה דהויא לה כשלוחה:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:8:4
[Rashi on Bava Metzia 10b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:8:4)

וכי היכי דשליחות לית לה - דתנן שאין הקטן עושה שליח דכי כתיב שליחות בין בגיטין בין בפסח איש כתיב בענין:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:9:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:9:1)

ידו - אם המצא תמצא בידו:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:9:2
[Rashi on Bava Metzia 10b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:9:2)

גגו חצרו וקרפיפו מנין - שאם נכנסה שם ונעל בפניה לגונבה שהוא חייב:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:10:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:10:1)

אם כן מצינו תורת שליחות לדבר עבירה - לומר שלוחו כמותו וחייב השולח במעשה השליח:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:10:2
[Rashi on Bava Metzia 10b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:10:2)

וקי"ל - בקידושין בפ"ב (דף מב:):


###### Rashi on Bava Metzia 10b:11:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:11:1)

בר חיובא הוא - שאף הוא מוזהר על הדבר התם פטור השולח דאמרינן ליה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ולא היה לו לעשות:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:12:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:12:1)

דלאו בני חיובא נינהו - לשלם כדתנן הם שחבלו באחרים פטורין (ב"ק פז.):


###### Rashi on Bava Metzia 10b:14:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:14:1)

דאי בעי עביד - את השליחות:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:15:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:15:1)

וקדש לי אשה גרושה - ומשעת קידושין עובר משום לא יקחו:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:15:2
[Rashi on Bava Metzia 10b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:15:2)

אשה אינה באזהרת לא תקיפו לפי שאינה בבל תשחית פאת זקנך כדאמר בקדושין (ד' לה:) והמקיף את הקטן חייב שהמקיף באזהרה כניקף דכתיב לא תקיפו אחד הניקף ואחד המקיף במשמע במסכת [נזיר] (דף נז:) וקטן דנקט משום דסתמא גדול לא שביק לאקופי נפשיה:


###### Rashi on Bava Metzia 10b:17:1
[Rashi on Bava Metzia 10b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:17:1)

תלמוד לומר ונתן מכל מקום - מדלא כתיב ובידה יתנהו דרוש ונתן אוכתב לה ונתן אלמא משום ידה אתרבאי דאי משום שליחות הא כבר כתיבא הכא כדתניא (ושלח) [ושלחה] מלמד שהאשה עושה שליח בקדושין בפרק ב' (דף מא.):