## Rashi on Bava Metzia Daf 69b

###### Rashi on Bava Metzia 69b:3:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:3:1)

טבי ותקולי - יש זוזי שמשקלם קל וצורתם יוצאת בהוצאה והורגלו בה וטובים בהוצאה יותר מצורה אחרת של זוזי שמשקלן יתר ואותן שמשקלן יתר חביבין למי ששוקל כסף מנה או פרס במאזנים הלכך טבי וטבי אי נמי תקולי ותקולי כמאן דפליגי דמי דאלו שהניח טובים כאלו שנטל:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:3:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:3:2)

אבל שקל טבי ושבק תקולי - אי נמי שקל תקולי ושבק טבי לא:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:1)

מוגר זוזי בפשיטא ליומא - בלשון שכירות ולא בלשון הלואה הנני משכיר לך זוז היום בפשוט דהיינו זוז מדינה דהיינו שמינית שבצורי:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:2)

כלו זוזי דרב חמא - ירדו לטימיון כדאמרינן לקמן (בבא מציעא דף עא:) שהמלוין ברבית נכסיהן מתמוטטין:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:3
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:3)

מ"ש ממרא - פושויי"ר בלעז הלא רשאי אני להשכיר את כלי:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:4
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:4)

הדרא בעינא - אותו כלי חוזר בעצמו בעין ואינו הלואה אצלו בדמים ואין אחריותו עליו אם נאנס או נשבר מחמת מלאכה הלכך אין שכרו רבית:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:5
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:5)

וידיע פחתיה - ועוד שניכר פגמו שהוא נפגם ומתקלקל מחמת מלאכה:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:4:6
[Rashi on Bava Metzia 69b:4:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:4:6)

זוזי לא הדרי בעינייהו - שהרי מוציאם ולפיכך אחריותו עליו ושכרו רבית אע"ג דאמר בלשון שכירות ועוד אי נמי אהדר ליה בעיניה לא ידיע פחתיה נמצא שכרו חנם ברבית:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:6:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:6:1)

אוגנא דקירא - חלות הנתכות בכלים קטנים עגולים כאגנות:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:6:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:6:2)

מקיראי - תגרי שעוה:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:7:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:7:1)

מתני' שמין פרה - גדולה וחמור גדול שראוין למלאכה ומלאכתם כולה של מקבל:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:7:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:7:2)

למחצה - לחלוק שבח שישביחו בדמים ובוולדות:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:7:3
[Rashi on Bava Metzia 69b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:7:3)

לחלוק את הוולדות מיד - כשתבא שנת חלוקתן כדאמרן לעיל בדקה שלשים ובגסה חמשים יום:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:8:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:8:1)

שמין עגל עם אמו - ואין צריך ליתן שכר עמל ומזון לעגל אלא לאם:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:8:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:8:2)

מפרין על שדהו - לשון פרה ורבה ובגמ' מפרש כיצד מפרין ולי נראה מפריז בזיי"ן לשון מרחיב ומגדיל כמו (זכריה ב׳:ח׳) פרזות תשב ירושלם וכן מצינו בנדה (דף ד:) לא כהלל שהפריז על מדותיו וכן יסד רבינו משולם בפיוט חכמי מדות מפריזים:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:9:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:9:1)

גמ' תן לי מאתים זוז - הלויני מאתים זוז ואוציאם בשדה לזבל לקצור ולזרוע ולחרוש:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:9:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:9:2)

ואפרנסנה - כל צרכה כל דבר קרוי פרנסה:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:9:3
[Rashi on Bava Metzia 69b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:9:3)

ואני אעלה - בחכירותיה שנים עשר כורין של חטין לשנה ואחזיר מעותיך:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:9:4
[Rashi on Bava Metzia 69b:9:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:9:4)

מותר - ואין זו רבית שכר מעות אלא שחוכר ממנו שדה משובחת ומעלה לו בחכירות שדה טובה יותר משדה רעה מאתים זוז שני כורים חטין:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:10:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:10:1)

אבל לא מפריז לא על שכר חנות ולא על שכר ספינה - שאם שכר ממנו חנות או ספינה אסור ללות הימנו מעות לקנות פירות ולמכור בחנות או פרקמטיא להוליך בספינה ויעלה לו על דמי שכירותו כיון דלא בגופה דחנות וספינה קא מפיק להו להנך זוזי להשביח החנות או הספינה. אין תוספת השכר בשביל חנות וספינה אלא בשביל שכר מעות:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:11:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:11:1)

לצור בה צורות - שיוציא מעות הללו לצור בו צורות שתהא נאה והכל רצין לתוכה לקנות ולאכול שם:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:11:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:11:2)

אסקריא - וילון ושאר כלי הספינה כגון תורן:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:12:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:12:1)

ספינתא אמר רב אגרא ופגרא - מותר להשכירה ע"מ שאם תישבר ישלם אותה השוכר:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:12:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:12:2)

אי אגרא לא פגרא - כיון דנוטל שכר אין לו לתבוע דמי שבירתה:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:12:3
[Rashi on Bava Metzia 69b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:12:3)

ואי פגרא לא אגרא - מאחר ששמאה בדמים שאם תישבר יש לה דמים. הויא ליה מלוה גביה והויא שכרה רבית:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:13:1
[Rashi on Bava Metzia 69b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:13:1)

אין מקבלין צאן ברזל - עסקא שאדם מקבל מחבירו ומקבל אחריות שאם מתו מתו לו ואם אבדו אבדו לו והשכר יחלוקו והיינו צאן ברזל שקשה כברזל שקיים אצל בעליו ואינו פוחת אצלם ונראה לי שרוב המקבלים כך היו נוהגים לקבל בהמה דקה להכי קרי להו צאן:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:13:2
[Rashi on Bava Metzia 69b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:13:2)

הרי פרתך עשויה עלי בל' דינר - אם לא אשיבנה לך:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:13:3
[Rashi on Bava Metzia 69b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:13:3)

ואני אעלה לך בשכר - שאחרוש בה סלע בחודש:


###### Rashi on Bava Metzia 69b:13:4
[Rashi on Bava Metzia 69b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bava%20Metzia/r/69b:13:4)

מותר - ואין זה רבית כדמפרש לפי שלא עשאה דמים מחיים שאם יוזלו פרות בשוק ויעמדו דמיה על עשרים לא ישלם אלא לאחר מיתה שאם תמות או אם תישבר אלמא כל כמה דלא קביל עליה זולא לאו מלוה היא גביה וגבי ספינה נמי לא קביל עליה זולא: